|
לעיתים קרובות, רצונו של היזם/מנהל הפרויקט לקדם את הפרויקט ולצמצם את החיכוכים בין הקבלן המבצע וצוות הניהול של הפרויקט. במצבים אלה ממנה היזם/מנהל הפרויקט מראש פונקציה ברורה ומוסכמת על שני הצדדים, הנקראת בורר הנדסי. תפקידו של הבורר ההנדסי הוא לבחון את בסיס המחלוקת ואת טיעוני הצדדים ולקבל החלטות, אשר יחייבו את שני הצדדים. לגישה זו קיים ייתרון רב: ראשית, כפי שצויין, הפרויקט ממשיך להתקדם למרות המחלוקת, טיעוני הצדדים מועלים ונבחנים בצורה הוגנת ומקצועית ע"י צד ג' מוסכם, אשר מכריע בנושאי המחלוקת. בדר"כ הבורר ההנדסי מחוייב לנמק את החלטתו, ומכאן שאין חשש לכפיית דעתו של היזם על הקבלן המבצע, והקבלן המבצע מרגיש בטוח מספיק שטיעוניו נשמעים, נבחים ונבדקים צורה מקצועית והוגנת.
בהסכמים רבים של תמ"א 38,חיזוק מבנים לעמידה בפני רעידות אדמה,יש התיחסות למעמדו והחלטותיו.
למאמר המלא...
|
|
חוזה הוא הסכם להתחייבות הדדית בין שני צדדים או יותר, שניתן לאוכפו מבחינה משפטית. כדי שהתחייבות תוגדר כחוזית, נדרש שהצדדים לחוזה יהיו מודעים להתחייבות שהם נוטלים על עצמם ותהיה להם כוונה ליצור יחסים משפטיים.
למאמר המלא...
|
|
חוזה הוא מסמך הנדרש לא אחת לפרשנות. אחד ממקורות הפרשנות, מהם ניתן ללמוד על כוונת הצדדים האמיתית, הוא התנהגות הצדדים בפועל לאחר כריתת החוזה, כלומר איך הצדדים פירשו את החוזה. מאמר זה של עו"ד אדי מאירי עושה סדר במשמעות ההתנהגות לאחר חתימת החוזה.
למאמר המלא...
|
|
המאמר מציג את ניסיונות הפסיקה להגדיר את עקרון תום הלב בחיי המסחר, תוך ניתוח הקשיים והדילמות ביישומו. כן, המאמר מתייחס לסעדים עקב הפרת החובה לנהוג בתום לב.
למאמר המלא...
|
|
חוזה אחיד הינו חוזה שהתנאים המצויים בו נקבעו מראש על ידי צד אחד במטרה לשמש אותו בהתקשרויות רבות מול מספר אנשים לא מסוים. מצב זה יוצר חוסר איזון בין הספק ללקוח שכן ללקוח לא עומדת האפשרות לשנות פרטים מסוימים שאינם מקובלים עליו בחוזה.
למאמר המלא...
|
|
חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 לא מספק הגדרה למונח חוזה. נכון יהיה להגדיר את המונח חוזה, כביטוי למפגש רצונות בין שני צדדים או יותר, להתקשר ביניהם בעסקה כלשהי שיוצרת חיוב הניתן לאכיפה. סעיף 1 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 מגדיר את התנאים להיווצרות חוזה "חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול לפי הוראות פרק זה".
למאמר המלא...
|
|
רשימה זו תדון בדרכים לביטול הסכם תוך התמקדות בעילות הביטול בשל פגם בכריתתו - חלק ב' לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973 לרבות חוזה למראית עין, טעות, הטעיה, כפיה, עושק וביטול חלקי. למען השלמת התמונה נדון עם פתיחת הדברים בקצרה גם ביסודות גמירות הדעת ו – מסוימות, כמו כן נדון בהמשך הדברים בדרך ביטול החוזה ודרך ביטול הסכם שניתן לו תוקף של פסק דין ובנושאים אחרים שראינו לנכון לדון בהם על מנת ליתן תמונה שלמה יותר כמו תנאי מתלה, חוזה בלתי חוקי ומשמעותה של החתימה על החוזה. למרות זאת יש לזכור כי הדיון בכל נושא הוא רק על קצה המזלג ולקורא המבקש להרחיב בנושא מומלץ לעקוב אחרי ההפניות הרבות שצורפו לכל נושא ונושא.
למאמר המלא...
|
|
במרבית המקרים מובאים התנאים הנדרשים מהמועמד לצורך קבלתו לחברות בהוראות התקנון, כאשר התנאי הרווח הינו, כי על המועמד להוכיח, כי הינו בעל "אופי טוב", דבר הנעשה באמצעות קבלת חוות דעת גרפולוגית או קיומן של מבדקים אישיים במכוני התאמה.
למאמר המלא...
|
|
בפסיקת רשם האגודות נקבע, כי דרישתם זו של החברים לגילוי המסמכים, הינה למעשה, זכות יסוד בסיסית, אשר מוקנית להם במסגרת היותם חברי האגודה, הזכאים לקבל דיווח באשר לכלל הפעילות הנעשית ע"י האגודה, הן באשר לפעילותה השוטפת של האגודה והן במסגרת ניהול הליכים משפטיים המתקיימים כנגד האגודה.
למאמר המלא...
|
|
ישנם מקרים בהם לאחר חתימת חוזה, מפר אחד הצדדים את החוזה, תוך שהוא מחליט שלא לקיים את חלקו בהסכם. ס' 2 קובע :"חוזה שהופר, זכאי הנפגע לתבוע את אכיפתו או לבטל את החוזה, וזכאי הוא לפיצויים, בנוסף על אחת התרופות האמורות או במקומן, והכל לפי הוראת חוק זה"
למאמר המלא...
|