|
ס' 7 לאמנת הקהילה האירופית, קובע שהמשימות המוטלות על הקהילה האירופית יבוצעו ע"י 5 מוסדות, פרלמנט אירופי, מועצה, נציבות, בי"ד לצדק ומוסד מבקר. הרשות בקהילה האירופית שמקבילה, מבחינת תפקידה וסמכותה לרשות המבצעת בישראל, היא הנציבות (The commission), שמתפקדת כ"ממשלה". הנציבות מורכבת מ20 חברים ברמה של פקידות שמתמנים ל5 שנים, כאשר 5 המדינות הגדולות שולחות 2 נציגים.
למאמר המלא...
|
|
בבואנו לדון בסוגית הביקורת השיפוטית והפעלתה יש לבחון בתחילה את התפתחות הביקורת השיפוטית בעולם ובישראל ולהבין את בסיס התובנה של הביקורת השיפוטית בהתייחס לתקופה של לפני ואחרי חוקי היסוד תחת ההבחנה כי בישראל אין חוקה. רעיון הביקורת השיפוטית הגיעה לקידמת הבמה בדיון הציבורי לאחר מלחמת העולם השנייה.זהו אמצעי שניתפס אז כאחד הלקחים מעליית הנאציזם וכאחת הדרכים למניעת הישנותם של מקרים שכאלו עת משטרים טוטליטאריים שלטו בעולם וניצלו את החוקים הבעייתיים לשליטה במדינותיהם ובחלק מהעולם.
למאמר המלא...
|
|
בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, סעיף 10, אומר המחוקק באופן מפורש שחוק היסוד הזה, מבחינת ההתייחסות שלו לחוקים קיימים יהיה כזה שלא יפגע בדין קודם. כלומר כל חוק שהיה קיים עד 1992 יישאר בתוקפו גם אם הוא סותר את העקרונות של שני חוקי היסוד. אם מ-1992 המחוקק רוצה לחוקק חוקים הוא צריך לחוקק חוק שלא יסתור את חוק כבוד האדם וחירותו (לגבי חוק יסוד חופש העיסוק הכנסת מוסיפה שחוקים קודמים שסותרים את חוק יסוד חופש העיסוק יישארו בתוקף).
למאמר המלא...
|
|
מהו עקרון חוקיות המנהל? כאשר אנו מדברים על הבסיס של המשפט המנהלי אנו נדבר על שאלת הסמכות, שאלת הפרוצדורה המנהלית ושאלת שיקול הדעת של הרשות. עקרון החוקיות (אשר נוגע לשאלת הסמכות) הוא העקרון היסודי ביותר של המשפט המנהלי והמשמעות שלו היא שהרשות המנהלית מוסמכת לעשות אך ורק פעולות שהחוק הסמיך אותה לעשותם.
למאמר המלא...
|
|
מדובר בעילה חדשה יותר מהעילות הקלאסיות (שיקולים זרים, תום-לב וכו') והיא התפתחה בפסיקה בסוף שנות ה-70 ותחילת ה-80 בשני פס"דים חשובים: פס"ד דפי זהב ופס"ד ז'רז'בסקי. בעשור האחרון (מתחילת אמצע שנות ה-90 ועד היום) קיבלה עילת הסבירות מקום מאד מרכזי במשפט המנהלי ולמעשה הפכה להיות ה-עילה המרכזית של המשפט המנהלי הישראלי (מי שהוביל את המהלך הזה הוא הנשיא ברק שלמעשה בנה אותה במו ידיו).
למאמר המלא...
|