|
אחת מהבטחות הקמפיין של משה כחלון, נגעה להטלת מס ירושה בשיעור של 25%-20% על ירושות גדולות
למאמר המלא...
|
|
כאשר אנו מקבלים בירושה נכס מסוים כדאי לבדוק לפני קבלתו שאין חובות שרשומים עליו, כיוון שגם הם עלולים להפוך למנת חלקנו לאחר חלוקת העיזבון
למאמר המלא...
|
|
הדין במדינת ישראל קובע כי עם מותו של אדם יתחלק רכושו בהתאם למצווה בצוואה אותה הותיר אחריו, וזאת בכפוף לעובדה כי מדובר בצוואה תקפה וחוקית על כל המשתמע מכך. בהיעדר צוואה תקפה בהתאם להוראות כל דין, קובע החוק כי רכושו של המנוח יחולק בהתאם להוראות חוק הירושה אשר במסגרתו מובאת היררכיית חלוקה ברורה כדלקמן:
למאמר המלא...
|
|
מאמר זה יגע בשאלה כיצד מתחלק עזבונו של אדם, כאשר בעת בה נפטר, ניהל יחסים זוגיים עם אדם אחר, בדרך שבה בעל ואשה מנהליים את יחסיהם הזוגיים – קרי היה ידוע שלו בציבור.
למאמר המלא...
|
|
מושג ה- "ידועים בציבור" בהתאם לפסיקה המשפטית כולל שני יסודות:
חיי משפחה - כוללים חיי אישות כבעל ואישה, המושתתים על אותו יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המראה שהם קשרו את גורלם זה בזה.
ניהול משק בית משותף - פועל יוצא (טבעי) של חיי המשפחה המשותפים, כנהוג וכמקובל בין בעל ואישה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים.
למאמר המלא...
|
|
עיזבון הוא המקרקעין, הכספים והמיטלטליןאותם מוריש אדם שנפטר. גם חובותיו נחשבים כחלק מן העיזבון ומקוזזים ממנו.
למאמר המלא...
|
|
כללי-
חלק נכבד מאיתנו עוסק בשאלה מה יהיה גורל רכושו לאחר שילך לעולמו. למי יועבר רכושו, ובעיקר למי לא יועבר רכוש הנפטר. זוהי אם כן, הסיבה העיקרית והמרכזית בעטייה נערכת צוואה.
מהי צוואה?
מקור המילה צוואה שאוב מתוך המילה ציווי. צוואה הינה מסמך משפטי במסגרתו אדם מחליט ומורה מה יעשה ברכושו לאחר מותו. צוואה כאמור תהיה תקפה אם נעשתה כדין, ולא נפגמה באופן שלא ניתן לתקן את הפגם.
ברור לכל שצוואה אמורה לשקף את רצון או אם תרצו את משאלת הלב של הנפטר/המצווה, מה יעשה ברכושו לאחר מותו.
למאמר המלא...
|
|
המאמר סוקר את משמעות המונח "שנים אבודות" ואת המהפכה אשר חולל פסק דין אטינגר בדיני הנזיקין בכלל ובפסיקת הפיצוי לעיזבונות של קטינים בפרט.רבים מכם ודאי שמעו בשנתיים האחרונות לא אחת את המושג "שנים אבודות", ולא בכדי. פסק דין אשר ניתן על-ידי בית המשפט העליון ביום 15.03.2004, במסגרת ע"א 140/00 עיזבון המנוח מיכאל אטינגר ז"ל נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ, פ"ד נ"ח(4) 486, (להלן: "פרשת אטינגר"), חולל מהפכה של ממש בדיני הנזיקין בישראל בכלל ובפסיקת הפיצוי לעיזבונות של קטינים ב
למאמר המלא...
|
|
התפתח מנהג שבו האישה או אביה דרשו בעת הנישואין התחייבות מן הבעל שאם ימות לפני אשתו, תהיה האלמנה זכאית למזונות מנכסיו. בהתחלה הסכמים אלו היו פרטיים ואז הפכו לנוהג בקובל ברוב העם. בית הדין ראה בנוהג זה מחייב והפך אותו לדין מחייב לגבי כל הזוגות אפילו אם לא ערכו הסכם מחייב. מאחר שהחקיקה היתה מסובבת על הנוהג הקיים , התקנה נתנה את התוקף המשפטי לנוהג ובגלל זה נוצרו 2 נוסחאות ( כי אנשי יהודה ראו בנוסח השני, ואילו אנשי ירושלים והגליל ראו את הנוסח השני.
למאמר המלא...
|