אייל ברקוביץ, שחקן העבר כינס השבוע מסיבת עיתונאים בה הודיע קבל עםועדה כי הוא יהיה המאמן הבא של נבחרת ישראל. את מסיבת העיתונאים הזו אנחנו כנראה נזכור עוד זמן רב. איילברקוביץ', שחקן ענק בכל קנה מידה, פליימייקר אמיתי, שחקן נשמה, אחד כזה שלאמפחד לחלום ולא מפחד לפתוח את הפה, שאומר כל מה שהוא חושב בלי מעצוריםובלי פילטרים, בא ומצהיר שהוא ולא אחר יהיה המאמן הבא.
מסיבת העיתונאים הזו היא רק המשך ישיר לסאגה המתחוללת סביב נושא מינויהמאמן החדש שיוביל את נבחרתישראל בקמפיינים הבאים שלה. זה זמן רב ששמו של אייל ברקוביץ' מוזכרבנשימה אחת עם נבחרת ישראל וזה זמן רב שהוא מנהל קמפיין על מנת להתמנותלמאמן הנבחרת אחרי הקמפיין הכושל של דרור קשטן, אך שאלת השאלות היא – האםהוא ראוי לאימון הנבחרת?
כולנו מכירים את אייל, שהתחיל את דרכו במחקלת הנוער של מכבי חיפה, משםהוא המשיך לקריירה מפוארת לכל הדעות באירופה והציג כדורגל מלהיב ומרתקולבסוף חזר לסיים את הקריירה בארץ במסגרת פרוייקט "הגלאקטיקוס" של מכבי תלאביב לצד שחקנים כמו אבי נימני וג'ובאני רוסו, אבל כולנו זוכרים את אייל גםשותף במספר פרשיות שמעט מורידות את ערך ההישגים שלו כשחקן. כך לדוגמאבמהלך משחק של מכבי חיפה נגד מכבי תל אביב משך אייל ברקוביץ' באשכיו שלאיציק זוהר, תמונה שצרובה לכולנו בזיכרון וזה ממשיך עם התיעוד בסרט"פליימייקר" של דני ענבר בו נראה ברקוביץ' בז לנבחרת של אברהם גרנט עקב איזימונו לנבחרת.
השאלה הנשאלת היא האם אייל ברקוביץ', אדם עם פה בלי מעצורים, שחקן שיכוללקום יום אחד וללכת "לדבר עם התנינים" בחמת גדר מבלי להודיע למאמנו לאיקום יום אחד וילך "לדבר עם התנינים" מבלי להופיע למשחק הנבחרת. האם איילברקוביץ' מספיק בוגר כדי לקחת על עצמו תפקיד כל כך משמעותי. לשאלה הזאת קשהיהיה למצוא תשובה. דבר אחד ברור, אייל ברקוביץ' הוא דמות צבעונית, מעניינתושנוייה במחלוקת. יש לו הרבה מה לתרום לנבחרת, חוץ מהצבע שהוא וודאייכניס, התשוקה, הקהל שהוא יחזיר למגרשים ומסיבות עיתונאים משעשעות,ברקוביץ' יכול להכניס בנבחרת רוח לחימה שלא נראתה עדיין בנבחרת ישראל.
נבחרת ישראל עם מנהיג כמו יוסי בניון, עוד שחקן מנוסה שמגיע לו הכבוד לקחת את הנבחרת סוף סוף לטורנירכמו יורו או מונדיאל. אולי זה נשמע כמו חלום. מה שבטוח ששמות כמו רוברטודונאדוני, קומאן או רייקארד יעשו ספין תקשורתי מעולה אבל זה לא מבטיח לנוכרטיס חופשי לשום מקום וגם התענוג לא בהכרח שווה את המחיר.