המצב הכלכלי הקשה של השנה האחרונה הביא רבים לתחושות קשות, תחושות של ריקנות ותיסכול.
רבים חושבים שזה נובע מהיעדר העבודה או הירידה בפרנסה אבל אני מאמינה שהדבר נובע מתהיות גדולות באשר ל "אני העצמי".
החברה ההישגית של היום עוזרת לנו מאד להתכסות בנוצות מרשימות ולצאת "החוצה" במסכה של מצליחנות ועוצמה. המכוניות מפוארות, המשכורות הגבוהות שהורינו אף לא חלמו עליהן, המשרות המכובדות שכוללות את המילה "מנהל", הבית הגדול, האופניים המשוכללות, אופנוע הים, מסעדות היוקרה, הטיסות לחו"ל ועוד ועוד. וכך אנחנו הולכים ממקום למקום מגדירים את עצמנו אל מול החברה בסמלי הסטטוס שלנו ומרגישים לכאורה טוב עם עצמנו.
שים לב כמה פעמים תלית תקווה במציאת עבודה, במציאת בן זוג, בהפיכה להורה כדי להשיג את האושר ואז לאחר שהמטרה הנכספת הושגה, כמה זמן האושר ארך ? מדוע האושר לא החזיק מעמד זמן רב והתחלת לחפש מטרה נוספת.
האם זה נובע מהיותך אדם הישגי או מכך שמקור האושר אינו אתה ???
הבעיה שנוצרה עם המשבר הכלכלי לא נוגעת רק להידלדלות הנוצות האלו אלא בתחושת הריק שהם הביאו שמקורם בשאלה- מי אני כאדם ?
אם תיקח ממני את סמל הסטטוס שלי, את העבודה, את הגדרת המשרה, את הבית הגדול, האם באמת אני אדע להגיד מי אני, האם באמת אני אוהב ומקבל את עצמי ? האם אני מרגיש ראוי ?
האם אתה מסוגל לקבל כי למרות שאין לך בן זוג / ילד / עבודה / משקל רצוי (מחק את המיותר) האם עדיין יש לך ערך בעיני עצמך ?
ואם תשובתך היא חיובית, האם אתה מצליח להאמין בכך לאורך זמן ?
כל אדם חייב לענות לעצמו על שאלות אלו כי אחרת הוא עוסק רוב הזמן ברדיפה אחר הריגוש הבא ולא אחר הדבר היחיד שיתן לו מנוח והוא הקבלה העצמית.
שאלת מיליון הדולר היא איך להשיג את האהבה והקבלה העצמית ואכן אצל כל אדם צריך גישה אחרת.
אני מאמינה שההתמודדות עם השאלות האלו היא הצעד הראשון להתקרבות אל עצמך, למציאת מי אתה, מה אתה רוצה בשביל עצמך, מה מביא לך שמחה וסיפוק.
הצעד השני, וזה מה שאני עושה עם המטופלים המגיעים אליי, הוא באיתור של המצבים והאירועים שקרו לו בילדותו שהביאו לזריעת זרעי הספקנות העצמית. לפעמים משפט שנזרק בדרך אגב יוצר מערבולת שלמה בחיים אף מבלי שנדע זאת לדוגמא מורה שאמרה בדרך אגב "הילד הזה לא מסוגל להביע את עצמו בצורה רהוטה" או אפילו משפט ששמעת מהשכן ברגע של כעס כגון "מהילד הזה שום טוב כבר לא יצמח" וחילחל לתוכך. אנחנו חוזרים אחורה לאותם אירועי מפתח שהביאו לשינוי והרחיקו אותנו מעצמנו ועושים מה שנקרא ניקוי אנרגטי.
התת מודע שלנו הופך להיות שחקן ראשי בתהליך, במקום להשפיע עלינו ממקום נסתר הוא עולה לקדמת הבמה ומיידע אותנו מה הם הדברים שנחרטו עליו ומונעים מאיתנו להשיג את ההשלמה. התת מודע שולח לנו את תמונות ילדותינו המשמעותיות וכל תמונה שעולה חושפת עוד טפח במה שמשפיע עלינו היום.
לומר שהדרך לאהבה וקבלה עצמית קצרה – ממש לא אבל כל צעד שנעשה בכיוון הוא צעד מחייה נפש !