מזוזה היא חלק בלתי נפרד מכל בית יהודי ואחד הסממנים המובהקים של היהדות.
יש להדגיש כי המזוזה איננה קמע וכי בני ישראל נצטוו מן התורה על מצוות מזוזה.
בתוך כל מזוזה יש מגילה קטנה ובה פרשיית "שמע ישראל" ופרשיית "והיה אם שמע".
על פי ההלכה יש לקבוע מזוזה בפתחי חדרים ובתים בהם אוכלים או ישנים, אולם אין לקבוע מזוזה בפתחי חדרי השירותים והאמבטיה משום הביזיון והטומאה.
מיקום המזוזה – במשקוף הנמצא מצד ימין לנכנס אל החדר, בגובה שני שליש מגובה משקוף רגיל. המזוזה נקבעת במצב זקוף או מלוכסן מעט, צדו העליון של בית המזוזה כלפי הנכנס לחדר.
יציאה למרפסת, איננה כניסה למרפסת, ולכן בפתח זה תיקבע המזוזה מימין לנכנס אל הבית מהמרפסת כמו כל כניסה אחרת לבית.
כשקובעים מזוזה על אחד מן הפתחים מברכים "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לקבוע מזוזה". יש המוסיפים ברכת "שהחיינו", "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".
בלשון המקרא מזוזה היא כל אחת משתי דפנות הפתח של הבית או החדר.
מקור המצווה הוא במילים:
"וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך" ככתוב בדברים ו' ט' וכן בדברים י"א כ'.
מטרת המצווה לשמש תזכורת תמידית לישראל, ביציאתם ובכניסתם לבית, שעליהם להאמין בייחודו של האל אחד ולהאמין בגמול על מצוות ועבירות. חז"ל ראו במצווה זו אחד מסממני הזיהוי של היהודי, ביחד עם ציצית ותפילין.
המזוזה למעשה היא קלף מגולגל מסופו לתחילתו ועליו מועתקות בכתב יד סופר, שתי פרשיות מהמקרא. מדובר בפרשיות שבתוכנן נזכר הציווי על מצות מזוזה. את הקלף עוטפים בדרך כלל בניילון על מנת להגן עליו מפגעי מזג האוויר, ומכניסים אותו לבית מזוזה העשויה מחומרים שונים כמו פלסטיק, מתכת או עץ. גודל המזוזה לא קבוע והוא עשוי להיות בגדלים שונים. המהדרים במצווה נוהגים להזמין מזוזות שבהן הקלף גדול, מכיוון שבקלף קטן האותיות זעירות, ועלולים ליפול בהן ספקות כשרות הלכתיים.
מזוזות מעוצבות תופסות תאוצה אצל מעצבי פנים רבים בשנים האחרונות. המהדרים ביותר ישקיעו גם במראה החיצוני של המזוזה הלא הוא בית המזוזה. בתי מזוזות ניתן למצוא ממגוון רחב של חומרים ועיצובים ייחודיים ובעבודת יד. בפן המודרני, מזוזה מעוצבת מוסיפה רבות לעיצוב הדלת והבית.