שחקנים בזירה הבין לאומית - הגדרות וזהויות גלובליות

מהו שחקן בינ"ל?

•·         מתי מגדירים שחקן בזירה העולמית? אנו מגדירים אותו ככזה כאשר זו יישות שיש לה השפעה בזירה הבינ"ל / עולמית אך היא גם אוטונומית בקבלת החלטות.

•· מה מייחד את המדינה כשחקן בינ"ל?

•o        ריבונות (כפי שציינו לעיל).

•o        טריטוריאליות - חלק ממקור הסמכות של המדינה נובע משליטתה בשטח (פיזית) וזה לא נכון לגבי שחקנים אחרים. מדינות הן מושא ההזדהות העיקרי של פרטים ברחבי העולם - יש כאלו שמייחסים יותר חשיבות למשפחה וכו' - אך הרוב מייחסים חשיבות אדירה למדינה (למות ולהרוג למען המדינה).

•o        פונ' שהמדינה ממלאת - מיסוי, קביעת הליכים חוקיים ומוניטריים וסדרי חיים.

•· שחקנים אחרים - 3 סוגים:

•o        ארגונים בינ"ל בין ממשלתיים (IGO) [דוג': או"ם]

•o        ארגונים לא ממשלתיים שפעילותן חוצת לאומים (Trans National) (NGO) [ דוג': גרינפיס]

•o        תאגידים רב-לאומיים / חוצי לאום (MNC) - מטרתם היחידה היא עשיית רווח [דוג': מייקרוסופט]

ארגונים בינ"ל בין-ממשלתיים (IGO)

• זו יישות פיזית (ובחלק מהמקרים משפטית). לדוג': האו"ם.
• זו מסגרת מוסדית פורמלית (+-) - לרובם יש חוקים משפטיים וכו'. ישנם אחרים שהם פחות מוסדיים והמבנה המשפטי פחות פורמלי.
• ארגונים ששותפים להם לפחות 2 מדינות. יש בהן חלוקת עבודה פונקציונלית בין המדינות החברות והארגון (מה בסמכות המדינה ומה בסמכות הארגון).
• בסיס ארגוני מוסדר.
• כללי קבלת החלטות
• מנגנון מזכרותי מתאם (ב- 99% מהמקרים)
• 2 הבחנות בין הארגונים -

•o        טווח החברים - היא מתייחסת לארגונים אונ' מצד אחד, ומצד שני ארגונים יותר ספציפיים ומתייחסים בעיקר למהות גיאוגרפית (הליגה הערבית, NATO) אך יש גם שאקסקלוסיביים ע"ב אחר (G8 ע"ב כלכלי, Common Wealth המאחד את המדינות האקס בריטיות, אופ"ק ע"ב יצרניות נפט).

•o        טווח מטרות - יש ארגונים עם טווח מטרות מאד רחב ( EU עוסק כיום כמעט בכל דבר, כנ"ל האו"ם) ויש ארגונים עם בסיס מטרות יותר צר (ארגון הדואר העולמי).

• משטר בינ"ל - (International Regims) זהו מושג תיאורטי יחב"ל כדי לזהות מע' שת"פ בתחומי נושא מסוימים.
• ההשפעה של IGO - השאלה היא האם באמת יש לארגונים אלו השפעה עצמאית בזירה הבינ"ל, או שהן רק משקפות את האינטרסים והעוצמה היחסית של המדינות החברות בהן ואין להן ערך מוסף.  התשובה לכך - מדינות מעוניינות להשתתף בארגונים בינ"ל ומייחסות לכך ערך. (אם זה היה חסר ערך להיות חברה במועצת הבטחון - לא היה מאבק להכנס לשם). בהרבה מקרים, מקבלי ההחלטות נוהגים להניח שארגונים אלה הם אכן שחקן - פעולות ליישום החלטות בינ"ל ובחלקן גם מנטרות (ואפילו יש מנגנון של אכיפה). יש להן גם פונ' חלוקתיות (גביית כספים וחלוקתם).

לגופים אלו יש גם השפעה כסוכני ידע (אונסק"ו באפריקה).

לחלק קטן ממסגרות קיבלו סמכויות על-לאומיות - חלק מסמכויות הריבוניות של המדינה (כמו ה EU, מועצת הבטחון אשר יכולה להטיל סנקציות על מדינה)

• יש חשיבות לארגונים אזוריים - EU הוא דוג' בולטת לתהליך של אינטגרציה. תהליך הקמת המוסדות באירופה החל בשנות ה- 50 כשמטרתם הייתה לצור שת"פ ואינטגרציה שישפרו את המצב הכלכלי-חברתי וימסדו ויבססו את השלום באירופה ומאוחר יותר גם שאיפה לעוצמה פול' בינ"ל. ה EU צמח באופן הדרגתי - התמקד בעיקר בפן הכלכלי. אין הגדרת מטרה להקמת ארצות הברית של אירופה. גם ניסיון לכונן חוקה אירופית (שהיא אמנה בינ"ל) לא צלח [הערת אגב על צבא - יש מסגרת צבאית לאיחוד האירופי שפועלת מכוח מועצת האיחוד האירופי וזה לא נחשב צבא - אבל ה EU עושה פעילויות שלום מחוץ לאירופה (רפיח, קונגו)]. EU הפך גם לפאזל תיאורטי - כיצד מדינות ריבוניות במע' האנרכית הבינ"ל מוותרות על סמכויותיהן הריבוניות?
• עדיין - המדינות הן החברות ב EU והגוף המשמעותי בו הוא המועצה שהיא מסגרת המדינות.
• התופעה האירופית הזו השפיעה גם על איזורים אחרים (אפריקה אפילו מנסה לחקות את המנגנונים הללו), אך האיחוד גם היווה דוג' וסייע בכך. משנות ה-90 כמעט ואין אזורים בעולם שאין להם מסגרות אזוריות.
• ישראל היא יוצא מן הכלל - והיא מפסידה מזה. יוצא מן הכלל בכך - 1. חברותה של ישראל בארגון אזורי לאיכות סביבה של הים התיכון 2. תהליך ברצלונה - שותפות אירו-תיכונית שנוסדה ב- 95 ומטרתו לייצר דיאלוג פוליטי ובעיקר כלכלי. יש בו התחייבות לייצר ארגון סחר אזורי עד 2010 - שת"פ ב-2 המסגרות הללו הוא בעייתי כי הוא מצמיד את מ"י למכנה המשותף הנמוך ביותר.
• אולם, לישראל מעמד מיוחד ב EU עקב מעמדה הכלכלי (קיבלה זו ב- 94).
• לאחר שה EU ראו שתהליך ברצלונה לא נושא פרי, הם יצרו ארגון חדש - ארגון השכנות האירופית שמייצר יחסים חדשים לשכנות אירופה. בתחילת התהליך הם דנו בהענקת 4 החופשים האירופים לישראל - תנועת אנשים, סחורות, שירותים וכספים. מ"י אמרה כי עליה לחשוב ע"כ מפני שלישראל אין כמעט ניסיון לשותפות אזורית (ישראל תמיד דנה באיך למנוע החלטות אנטי-ישראליות) - הדבר בא לידי ביטוי באו"ם: הייצוג באו"ם (תפקידים בפועל) תלוי בגושים אזוריים - לכן לישראל קושי להתקבל לכך (כיום היא פועלת במע' הניו-יורקית במס' גוש מערב אירופה ואחרות).