עצירות היא בעיה נפוצה אצל ילדים והיא מוגדרת כירידה בתדירות היציאות. הורים רבים חושבים שלילדיהם צריכה להיות יציאה מדי יום, אבל האמת היא שאצל ילדים כמו אצל מבוגרים תדירות היציאות משתנה ונעה באופן נורמלי בין שלוש ביום לשלוש בשבוע. עצירות גם מוגדרת לפי קשיים וכאבים בעת מתן צואה וצואה קטנה, קשה ויבשה. כך שגם אם יש יציאות סדירות אבל הן קשות וגורמות לכאבים או לבכי, מדובר בעצירות.
בהרבה מקרים של עצירות ילדים סובלים ממנה לאחר מחלה או בזמן שינויים בשגרה כמו טיולים או הליכה לבית ספר בפעם הראשונה. גם התייבשות היא גורם בולט לעצירות אצל ילדים. אבל אצל ילדים ברוב המקרים מדובר על עצירות הרגלית, עצירות הנובעת מהרגלים. ילדים מסגלים הרגלי הליכה לשירותים לא נכונים. הם מתאפקים, בין אם בגלל שהם שקועים במשחק ולא רוצים להפסיק או כי הם נבוכים או חוששים ללכת לשירותים מחוץ לבית.
ברוב המקרים של עצירות ילדים רק זקוקים לשינויים קלים בתזונה ובהרגלים כדי להביא לשיפור. נגד עצירות כדאי להקפיד על שתייה מרובה ועל צריכת סיבים ולפתח הרגלים של הליכה לשירותים לאחר ארוחות.
אם מדובר על עצירות כרונית, שהיא התמשכות של הסימפטומים על פני שלושה חודשים, או כשיש "בריחה" של שלשול לתחתונים כדאי להיוועץ ברופא. בריחת שלשול לתחתונים היא הרבה פעמים תוצאה של עצירות כרונית. תחילה מדובר על עצירות קלה אבל התאפקות מחשש לכאבים או מאי נעימות ללכת לשירותים ציבוריים מחמירה את הבעיה. הצואה הקשה יוצרת חסימה ובגלל שהמעי לא פועל כראוי יש בריחה מסביב לפקק זה. במקרים כאלה יש צורך קודם כל בריקון המעי, פעולה שהרופא מבצע. לאחר מכן ניתן לעבור לטיפול שוטף נגד עצירות הכולל לרוב שינויים תזונתיים, הקפדה על הרגלי הליכה לשירותים ובמקרה הצורך גם שימוש בתכשירים או בתרופות.