חפש מאמרים:
שלום אורח
31.05.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

תקשורת בינאישית- אמנות התיקשורת הבינאישית

מאת: רועי דגןאימון אישי - כללי20/07/20101574 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

תקשורת בינאישית- אמנות התקשורת הבינאישית

 

תקשורת בינאישית הינה  האמצעי הבסיסי ביותר לו אנו נזקקים במגעינו עם בני-אדם, בכל דבר וענין, במשך רוב רובו של היום וכמעט כל יום מימות השנה.

אין תחום בחיינו שאינו מושפע ישירות ממידת שליטתנו בכלי זה. הצלחתנו והתוצאות שאנו משיגים בעסקינו ובעבודתנו, ובמיוחד ביחסי הזוגיות, המשפחה והחברה, תלויים ומושפעים ישירות מאיכות התקשורת הבינאישית שלנו.   אך למרות חשיבותו הרבה של אמצעי בסיסי זה, מעטים מאיתנו למדו ויודעים לעשות בו שימוש יצירתי, יעיל ומספק.

בואו נודה על האמת...איכות התיקשורת הבינאישית שלנו  בחלק גדול מהמיקרים...ועם חלק

ניכר מהאנשים...לא ממש משהו.  הסיטואציות התיקשורתיות שלנו מלוות לא פעם, בחריקות, בנעדרות של הקשבה אמיתית,  אנו מגיבים לעיתים קרובות ב"תיקשורת תגובתית" לדברי הנאמר לנו מתוך הבנתנו  המוגבלת ולעיתים המוטעית בדבר כוונתו האמיתית של המתקשר עימנו.  אנו לוקים בתגובתיות יתר ריגשית לכאן או לכאן מתוך דפוסים והתניות מקובעות מן העבר.

התחושה המסכמת של רבים מאיתנו לא פעם היא ש"אין באמת עם מי לדבר" וש"אף אחד לא ממש מבין אותי".  ועל זה כבר אמר פילוסוף אנגלי מסויים:

"The more I know people - the more I love my dog"

במקרים שכאלה התיקשורת הבינאישית שלנו הופכת להיות גמלונית, מסורבלת ,מתסכלת ורחוקה מאד מלהיות מעשירה ומרוממת רוח כמעשה אמנות -  איכות שביכולתה להיות.

"תיקשורת תגובתית"- מקור הבעיה:

בשורשה  של אמנות התיקשורת הבינאישית מצוייה אבחנה בסיסי ביותר בין "תיקשורת ריאקטיבית -תגובתית" (Reaction) לבין "תיקשורת יצירתית" ((Creation (שימו לב : אותן האותיות בשפה האנגלית- רק בסדר מעט שונה).

בתיקשורת יצירתית אנחנו מודעים לכוונתנו ולמסר או להרגשה שברצוננו להעביר ואנו מעבירים אותן באופן היעיל ביותר שנראה לנו, בהתאם לכוונתנו המקורית ולאפקט שברצוננו ליצור . אנו מהווים במצב זה את המקור לתיקשורת שלנו אותה אנחנו יוצרים. (אנו נשארים בהירים ונאמנים למסר העיקרי או להרגשה שברצוננו להעביר למרות ההסחות, וההתנגדויות שעשויות להופיע).

בתיקשורת תגובתית אנו מגיבים באופן אוטומטי לנאמר לנו, או להרגשה שהרגשנו בהתאם ל"רפרטואר" התגובות השמור במאגר שלנו.  איננו מהווים אז מקור, אלא תוצר-תגובה, או נמצאים תחת השפעה שולטת (בדר"כ תת-הכרתית) של הדברים הנאמרים. שם אין לנו בחירה אמיתית מהיותנו "שבויים" כאמור בדפוסי תגובה אוטומטיים ומקובעים מן העבר, המוזנים ע"י ההיסטוריה הפרטית שלנו של תיקשורות קודמות,  פרשנויות, תפיסות, אמונות, גישות ובעיקר רגשות כבושים.

תיקשורת ריאקטיבית לעולם איננה יעילה ואף עשויה להיות פוגענית ללא כל צורך או מטרה. ובכך לא תוכל לשרת את מטרותינו בחיינו ואף תפגע בהן.

כמובן, שכבני אנוש, יש לנו מערכת תגובתית פעילה ואוטומטית. אין כאן כל כוונה שנפסיק להיות אותנטיים או שנהפך לרובוטים המדברים בשפה מתוכנתת, מתכתית ויבשה וללא כל הבעה ריגשית.  אנו בודאי צפויים להגיב  בחיינו לקורה אותנו ולנאמר לנו. אך אם ברצוננו להפוך ולהיות "מאסטרים" (רב-אמן) של אמנות התקשורת הבינאישית, יהיה עלינו ללמוד להתגבר ולהשהות את התגובה האטומטית העולה מתוכנו.   ושם, במקום שנהיה מודעים מספיק, נוכל לאבחן את אנרגיית התגובה המבעבעת ועולה מתוכנו, נתבונן בה ונראה אם היא עומדת לשרת את מטרתנו ובאם היא אותנטית באמת למה שרצינו לומר, לרושם שרצינו ליצור ולמי שאנחנו או למי שבכוונתנו להיות.

רק עם אבחנתנו בתגובה העולה, נפתחת לנו אפשרות בחירה. האם 'לרוץ' עם התגובה האוטומטית או לבחור וליצור משהו חדש, אחר ומקורי.

לכאורה זה נראה תהליך מייגע, כמעט בלתי אפשרי  הלוקח המון זמן, ואנו הרי רוצים להיות ספונטניים, קלים  וזורמים גם ובמיוחד בתיקשורת הבינאישית שלנו.  ובכן, בשורה טובה. כל התהליך יכול להיות כמשך "הרף עין". כמובן לאחר תקופת אימון.   זה יכול להיות אחד הדברים המספקים והעוצמתיים ביותר שיש באפשרותנו ללמוד בחיינו.

נוסחת התיקשורת הבינאישית המודעת :

"מחשבות ורגשות דורשות מירווח (Space ). מילים מבקשות צימצום"

בכדי להבין את תהליך התיקשורת מבסיסו יש להכיר את מרכיביו השונים של התהליך על שלביו.

? יצירת מגע בתוכנו עם הרעיון המופשט (בשלב זה) או עם השדה הריגשי הפנימי שלנו ועם  התחושה הריגשית שברצוננו להעביר לזולת. (מה אנו רוצים להעביר לו ומה אנו רוצים שהוא יקלוט או ירגיש מאיתנו)

? ניסוח מילולי (פנימי-שלנו) בשפת בני אדם  של הרעיון המופשט או הרגש / התחושה המנוסחים כך שהשומע יוכל להתחבר ולהבין.

? יצירת  התכוונות פנימית ((Intention=  אנרגיה או כוח המניע , וקטור, הנותן כיוון ומידת עוצמה למסר שברצוננו להעביר ולהתרשמות שברצוננו ליצור.

? איפנון או  הרכבת הכוונה על גלי הקול שלנו ויצירת הטונציה הריגשית המתאימה ליצירת האפקט הרצוי אצל המקשיב

? שליחת המסר החוצה מאיתנו (Send) בעוצמה וברוח המתאימה כך שיגיע למקשיב ויקלט על ידו בבהירות ובהבנה (ו/או במינימום התנגדות) .

? וידוא מטעמנו (לא בהכרח באופן מילולי) שהמסר שלנו נקלט ובאיזה אופן הוא נקלט ע"י הזולת  האם ישנה התאמה בין הכוונה הראשונית שלנו בתיקשורת- לתוצאה שנוצרה.

? ביצוע השלמות ותיקונים או התנסחות חדשה ושונה, בעת הצורך.

? מעבר למצב של "הקשבה נדיבה" לזולת. (המאפשרת הבנה עמוקה יותר + קליטת ניואנסים של המסר או ההרגשה המועברים אלינו )

אם המסר לא עבר או לא התקבל בכוונה שהתכוונת ואינך מרגיש מסופק (שקלטו אותך כמו שרצית),  קח אחריות על כך...ועשה reset לכוונה...או ניסוח מחדש (בתוכך) של הרעיון המופשט ( rephrasing)או שנה מעט את הטון...ונסה שנית...ואז, עבור למצב של הקשבה, תוך שיחרור והרפייה של הכוונות,הרצונות והמחשבות שלך (האג'נדה או הסיפור הפנימי). צור מרחב (Space) רענן, נקי , מזמין ופתוח שלתוכו יכול הזולת לתקשר איתך.  הייה איתו.

איכות ועומק ההקשבה ההדדית משפיעות באופן ישיר ועמוק על איכות התיקשורת ויעילותה ומידת הסיפוק (או התיסכול)  שאנו  מפיקים ממנה.

כשהדברים בתיקשורת מסתבכים , יוצאים או מוצאים מהקשרם, יוצרים התנגדויות מיותרות, תגובות הדדיות בלתי מבוקרות ויוצאים משליטה, - עשה ריסטארט וחזור לדברים הבסיסיים. לשורש ולכוונה המקורית שהייתה לך עת התכוונת לתקשר ולהעביר משהו לזולתך.   הייה פשוט  ומובן בתקשורת שלך.  ("When things go chaotic- go back to basics")

זכור שתיקשורת בינאישית היא קודם כל תופעה אנרגטית ולאחר מכן היא מולבשת במילים-מושגים.   תן למילים יחס הקטן בהרבה מהמקום והנפח של כלל התיקשורות שלך   וכל השאר היא נוכחות, מרחב, הקשבה.

מהי "הקשבה נדיבה" ? (לעומת הקשבה רגילה):

הקשבה הרגילה (בדר"כ)  עפ"י מושגי בני האדם היא כשהמקשיב שותק מתוך אילוץ או נימוס

"עושה סימנים" של כאילו מקשיב. אך בעצם בתוך תוכו אין הוא מקשיב באמת לדברי בן-שיחו אלא עסוק הוא בהקשבה פנימית למחשבות או לשיחות הרצות בתוכו ובהיסחפות אחריהן ואחרי הרגשות המתעוררים אצלו.   או שהוא עסוק בניסוח מענה לדברי הזולת, תוך כדי 'כאילו' הקשבה לדבריו.

להלן דוגמה לתיקשורת בלתי מקשיבה : א' שואל את ב': " מה שלומך"? ב' משיב: "מבואס".                 א' מגיב- "יופי"... "והמשפחה?"  ממשיך ושואל א' , וב' משיב- "נמאסה עלי". "נו- זה העיקר" משיב א'"תיקפצו לבקר".                  
:

"הקשבה נדיבה" (Generous listening) כשמה כן היא. נדיבה, מאפשרת, עמוקה ושקטה.

במרחב זה איננו ממהרים להגיב אלא באמת פתוחים לכך שהמסר של הזולת יחדור אותנו ויהדהד בשקט שבתוכנו.

(כמובן שיש לדעת להיזהר מ"תיקשורת פוגענית" שכל מטרתה ל"הכניס" לנו ולפגוע בנו (כן,  יש גם כאלה).  מאנרגיה שכזו כדאי לנו ללמוד להתגונן ולעטות על עצמנו מעטה הגנה אנרגטי ועוצמתי .

אך לא יהיה זה חכם להשתמש בכך כתירוץ קבוע לחסימת עצמנו מפני כל תיקשורת/ מסר שאינם מוצאים חן בעינינו ובכך יימנע מאיתנו לקבל מידע או משוב העשוי להיות  חיוני להמשך התפתחותנו).

תיקשורת בינאישית-"מהלב" או "מהשכל"? או משילוב ביניהם...

יש והתקשורת הבינאישית מקורה בשכל שלנו או ב"רציו". היינו, תיקשורת, עניינית "יבשה", סדורה ובנויה על רציונל פנימי מובנה (וזאת במקרה הטוב, כשאדם באמת יודע ומודע לתכני וכוונות התיקשורת  שלו ולדברים שהוא רוצה לומר).

זהו סוג תיקשורת האופיינית בדר"כ בעולם המדעי, באקדמיה,בעולם הדיפלומטי, משפטי, במיגזר העיסקי הגבוה, בעת ניהול מו"מ  וכד'. במקומות ובהקשרים אלה סוג תיקשורת זה הינו הכרחי ומחוייב המציאות למען הדיוק הבהירות  ואי היסחפות אחר תגובות ריגשיות העלולות להסיח את הדעת מהנושא ולהסיטו מדרכו. כמובן, שניתן לשלב באלה גם תיקשורת "רכה" יותר. אך הבסיס ממנו יוצאים ואליו חוזרים הינו השכל והרציונל.

כשהמדובר בתיקשורת בתחום הבינאישי, חברי,משפחתי, זוגי, יהיה זה "טרחני", יבש  ומשעמעם

לתקשר ממרחבים אלה כבסיס בלעדי. והאוזניים שאמורות להיות קשובות תאטמנה מלהקשיב לאחר זמן קצר מטעמי שיעמום או אבדן עניין.

במרחבים אלה כדאי לרכוש מיומנות גם בתיקשורת "רכה" וריגשית יותר ולשלבם במסרים המוחלפים.

תיקשורת המטובלת בהבעה ריגשית היא הרבה יותר אנושית, סוחפת, עוצמתית,חודרת. ומעוררת השראה והקשבה עמוקים יותר (בדר"כ- ואצל רוב האנשים. חוץ מאלה הסוציומאטים למיניהם המתעבים כל הבעה של רגש או רכות, אותם הם מפרשים כחולשה.  בעיני אלה- תיקשורת  מוערכת היא עניינית, יבשה, רציונלית, לעיתים קרובות -צינית,קרה ונטולת רגשות- שרק מפריעים ומשבשים את התיקשורת הנדרשת).

באם אנו מעוניינים להיות ולהתפתח כ"מאסטרים" (רבי-אמן)  של תיקשורת בינאישית, יהיה עלינו לתרגל ולפתח שליטה בשני סוגי התיקשורת ולדעת לשלב ביניהם, בהתאם למצב, ולמה שהסיטואציה התיקשורתית מבקשת או דורשת.

צור והשתמש בלהט (Passion) של חיות, חיוניות ושימחת חיים:

תיקשורת בינאישית הינה ביסודה תופעה אנרגטית. היא יכולה לנבוע ממקום חי בתוכנו הטעון בחיות (Vitality), חיוניות ושימחת חיים.והיא יכולה לבוא ממקום 'מת' בתוכנו.ממקום של אפאתיה, ייאוש, ציניות וויתור.   תיקשורת שאיננה טעונה באנרגיית חיים היא משעממת, מעייפת,מעצבנת וקשה להקשבה.  ולעומתה תיקשורת בינאישית הטעונה באנרגיית ושימחת חיים - מעוררת ומעודדת הקשבה ויוצרת השראה.

למד לטפח בתוכך אנרגיות אלה של חיים ואז תראה כמה קל יותר יהיה לך בתיקשורת עם האחרים ועד כמה ניתן בעקבותיה לזכות לשיתוף פעולה ולהערכה אמיתיים.

רעננות בתיקשורת בינאישית:

"כל נשימה היא חדשה וכל רגע הוא חדש" (זן). למד להעריך זאת  ואמן את עצמך להיות במרחב ובמקום הזה ורצוי בכל רגע מחדש (נו טוב...אז כמעט בכל רגע). וכך גם לגבי התיקשורת הבינאישית שלך.

לפחות הזכר לעצמך שיש איכות כזו אפשרית וחפוץ בה. זו אמנות בפני עצמה. אולי אחת מהאיכויות החשובות והגבוהות  שאנחנו יכולים להשיג פה. בחיים האלה, ועל פני האדמה הזו שלא כ"כ קל לחיות עליה. ועוד תוך כדי תיקשורת וקשר עם האחרים.

בתיקשורת יצירתית אנו פותחים כל אינטראקציה, מחדש. ממקום רענן. מבלי  'לסחוב' את רישמי הרגע הקודם או האינטראקציה הקודמת. ומבלי לתת להם להשפיע על הרגע או התיקשורת הנוכחית.

בשביל שנוכל באמת לעשות זאת עלינו לאמן את עצמנו להיות 'מאסטרים' של תיקשורת - היודעים להחזיר את עצמם 'הביתה' ולהיות נוכחים ב"כאן ובעכשיו"..

גם אם 'התבאסת' לפני דקה עקב תיקשורת לקויה עם זולתך, שעוררה בך כעסים, זעמים, אלימות, תיסכולים, כאבים ישנים וכד'.  והגם שהרגשת בפעם המי יודע כמה- מיואש, ש"אין כל סיכוי" ו"אין עם מי לדבר" ו"הוא/ היא כזה מטומטם"- אל תתייאש באופן סופי מלתקשר עם בני האדם ובמיוחד עם אלה הבעייתיים שבחייך.   ראה זאת כהזדמנות פז ל'תיקון'. וכאמצעי וחץ כיוון ל"מאסטרי" שברצונך לעבוד עליה, לרכוש ולהכיל. איכות שתמיד  רצית שתהיה חלק ממך ומחייך.

השתדל לתקשר עם כל אחד, בשפה שלו ובגובה העיניים. אמור את שצריך וראוי שייאמר. שמע את שאתה צריך לשמוע...הרגש זאת בגופך..חווה..נשום עמוק...שחרר..השלם....וזרום הלאה אל הרגע הבא או אל התיקשורת הבאה.  גם שתיקה ערה ונוכחת היא אופציה טובה וראוייה.

השתדל שלא לצבור אנרגיות שליליות של הימנעות מתיקשורת (אלם=אלימות) או של תיקשורות בעייתיות. כאלה שבהן נפגעת, נדחית או נעלבת.  או  כאלה שבהן 'זייפת' ןלא היית אותנטי עד הסוף עם עצמך והאחר.  מקומות בהם לא תיקשרת את שהתכוונת או רצית לומר.  למד מכל אלה ויישם לקראת האינטראקציה הבאה.  (הדרך לא קלה...ומפותלת.  אממה- שווה).

בדר"כ גם לא כדאי לשמור יותר מדי דברים בבטן. זה יוצר ומעצים חסימות אנרגטיות-ריגשיות המעצימות את הרגשת ה'ניפרדות' - לעיתים עד זרות  ועויינות כלפי האחרים שבחייך.

אלימות מתחילה היכן שנגמרת היכולת לתקשר.

היכן שנגמרת או ניסגרת היכולת או הרצון והכוונה לתקשר, היכן שמתייאשים משיחות כאמצעי לליבון והבהרת עניינים והגעה להסכמות, שם בדר"כ מתחילה האלימות החיצונית-פיזית כביטוי של תיסכול יאוש וזעם כבוש (+'פיוז קצר').

אמנם, גם תיקשורת בינאישית עשוייה להיות אלימה. לנבוע  ולהיזון מאנרגיה שלילית ואלימה בתוכנו. ובאם נשתלח עימה 'בלי חשבון' ועם כל הלהט,  כלפי הזולת, היא עשוייה לעורר כתגובה, אלימות כלפינו אצל הצד השני. העלולה להתדרדר גם לאלימות פיזית. ה'אגו' של הזולת מרגיש אז מותקף, וההישרדות שלו מרגישה מאויימת. ואז, אם יש לנו  עסק עם זולת בעל אגו פגוע ומאויים במיוחד הוא עלול להגיב מצידו בזעם כבוש ובאלימות פיזית 'בלי חשבון'.

אך יש דרך לנטרל בתוכנו אלימות זאת, מראש באם ניקח אחריות עליה, נחווה ונכיל אותה בתוכנו ונתקשר אותה באופן אחראי ובלתי מתלהם תוך אפשרות של יידוע זולתנו שאנחנו מרגישים אנרגיה של אלימות אבל כובשים אותה בתוכנו ומתקשרים מעבר אליה.

הימנע מתיקשורת מגנה, צדקנית, מתנשאת או שיפוטית:

אלה הן אבני נגף אופייניות בתיקשורת בינאישית בלתי פונקציונלית המרחיקות את המתקשר מזולתו. אף אחד לא אוהב שמגנים אותו. זה מעורר פגיעה מיותרת באגו של הזולת ומייצר התגוננות תוקפנית  או מניפולטיבית מצידו. וגם אין זה מסייע כלל בידי המגנה עצמו.  יש אנרגיית גינוי כללית כלפי האדם ואישיותו ויש ביקורת עניינית כלפי המעשה, או המחדל או הנאמר.  במידת הצורך-  הפעל ביקורת עניינית אך השתדל ככל האפשר להימנע מגינוי כללי של האדם וכלל אישיותו.

אנו גם לא אוהבים ששופטים אותו  (במיוחד שזה בא מתוך המערכת המוגבלת ואמות המידה הפנימיות של ה'שופט') . ביחסים בינאישיים אנחנו יכולים להסכים או  שלא להסכים. לקבל או לדחות את הנאמר אך בואו נשאיר את מלאכת השיפוט לשופטים מקצועיים בבתי המשפט.

בהקשר זה כדאי גם לזכור גם את הכלל של חז"ל: "הפוסל- במומו הוא פוסל"

"Why do you see the speck in your neighbor's eye, but do not notice the log in your own  eye?" Matthew 7:3(   .

קבל (קודם כל) דברים כפשוטם:

לא פעם אנו מסתבכים עם עצמנו בהסתבכויות מיותרות לגבי פרשנותם של הדברים הנאמרים לנו,. במיוחד אלה שלא כ"כ נראים לנו- "רגע, למה באמת הוא התכוון? (כשאמר את שאמר).

למד לקבל, קודם כל, את משמעותם הפשוטה והטבעית של הדברים הנאמרים גם ובמיוחד כשהם לא נעימים לאוזניך. ורק לאחר מכן, לאחר שהפנמת וקיבלת,  הרשה לעצמך, אם אתה מרגיש שזה נכון, לחפש או לנסות להבין משמעויות נסתרות יותר, באם ישנן.    כך תהיה בטוח שלא 'פיספסת' את הObvious - המובן מאליו וכך תימנע מהסתבכויות מיותרות שלא לצורך.

אל 'תחפור'- ת'זרום:

תיקשורת בינאישית טרחנית עבר זמנה. אך יש כאלה מאיתנו שנשארו עדיין תקועים שם. חופרים עוד ..ועוד...ועוד. טוחנים עד דק.   דייי...זה הכל ביטוי של מוח מעוות ומפותל שלא מאמין שקלטו אותו בפעם הראשונה...או מקסימום בשניה. למד להיות אפקטיבי בכל התיקשורות שלך. בלי ל'פספס'.

זרימה הפכה לערך הרבה יותר גבוה ומבוקש. זוהי האמנות העכשווית. היא מחייבת רמת מודעות, קליטה וביטוי גבוהים ומדוייקים,  כך שתרגיש שלם  כבר בפעם הראשונה (שאמרת). בכדי ללמוד לזרום יש ללמוד לשחרר, להרפות, להיות גמיש ואינטיליגנטי.. זה הזמן..

תיקשורת ביאישית היא מעשה היצירה הבסיסי ביותר שלך...שמור על האותנטיות והייחוד שלך:

אין בכל העולם עוד מישהו כמוך. אתה מיוחד, (כמו כל אחד אחר וגם אם אינך באמת מרגיש כך).

אל תמנע מעצמך ומהאחרים את הייחודיותשלך.  בכל מקרה- השתדל באמת להיות מתנה לאחרים ולעצמך  (ולא עונש).   השמע את קולך הייחודי. ברגישות ובתבונה.

''דע לך שכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד משלו. דע לך שכל עשב ועשב יש לו שירה מיוחדת משלו. ומשירת העשבים נעשה ניגון של רועה".  (ר' נחמן מברסלב).

כמה סוגי תיקשורת אופייניים:

· תיקשורת מיידעת:

זוהי תיקשורת עניינית מיסודה, עובדתית. רצוי שתהיה בהירה, מדוייקת ופשוטה."כך    וכך הם פני הדברים".. "זה מה שקרה..."..     "אני רוצה שתדע  ש..."

· תיקשורת משתפת (חוויות אישיות , רגשות):

תיקשורת 'רכה' מיסודה. דורשת מהמקשיב "הקשבה נדיבה" ומאפשרת.   אין מקום מצד המקשיב לביקורת ולשיפוטיות.  זהו סוג תיקשורת הדורשת פתיחות, כנות ופגיעות מצד המתקשר. (לפתוח את הלב והבטן).

· תיקשורת מניעה לפעילות- לעשייה:

מתאימה בכל פעם שאתה צריך להפעיל מישהו או מישהם

כמו בעסק, במפעל, במשרד, בצבא וכד'. כדאי שהתיקשורת תהיה אסרטיבית, ברורה, פשוטה במידת האפשר ובעלת אנרגיה המניעה לעשייה/ לפעולה.

· תיקשורת של שיכנוע:

טובה לשימוש כשאתה מנסה לרתום מישהו , למשהו.  כמו למשל לגרום למישהו להשקיע את כספו במיזם החדש והמבטיח שלך. יעילה במידה (עד לסף הדביקות) בעולם השיווק והמכירות. ניתנת לשימוש גם ביחסים בינאישיים כמו במקרה של יחסי זוגיות מתהווים או קיימים: "הינה למה לא כדאי לך לעזוב אותי..." .

בכל מקרה, כדי לשבות את אוזנו ובמיוחד את ליבו של המקשיב כדאי מאד להשתמש בטיעונים יצירתיים, בלתי צפויים המלווים ב'אינטלגנציה ריגשית' הולמת.

זיכרו לתת מענה או לרמוז על היתרון או הרווח הצפוי לצד השני שממתין בהכרה או שלא במודע לתשובה לשאלתו הפנימית : "מה ייצא לי מזה?"

· תיקשורת של בירור, תיאום עמדות:

כשמה כן היא - מבררת, שואלת שאלות ומקשיבה. מאשרת כשיש הבנה או  אי-הבנה. ("לא הביישן  למד.." (מסכת אבות).

· תיקשורת של ציווי- פקודה: בדר"כ בלתי נסבלת אלא ביחסי היררכיה וכפיפות ברורים  ומוסכמים. כמו למשל: צבא. או כל מערכת מבצעית אחרת הדורשת פיקוד והפעלה לתוצאות מיידיות.

· תיקשורת של הזהרה, איום והפחדה:בנויה על הדגם של "אם...אז"...)

השתדל להימנע מסוג תיקשורת זה במידת האפשר. נקוט בכך רק במקרים הכרחיים לקיום חיים  וכשאין לך ממש כל ברירה אחרת (וכשברור למעורבים שיש לך כוונה אמיתית ויכולת  מימוש).

ובכל זאת, גם אלה הם החיים:אל- קפונה נהג לומר "עם חיוך ואקדח הצלחתי תמיד להשיג יותר מאשר  עם חיוך בלבד"  (וכנראה שידע על מה הוא מדבר).

וכן, ילד איטלקי יושב ליד שולחן הכתיבה בחג המולד, וכותב רשימת בקשות לישו. בהתחלה הוא כותב: "ישו היקר, הייתי ילד ממש טוב כל השנה, אז אני רוצה שתביא לי בבקשה לחג המולד..."    ואז הוא מסתכל על המכתב, מועך אותו בתיסכול וזורק אותו לפח. הוא לוקח חתיכת נייר חדשה ומתחיל לכתוב: "ישו היקר, הייתי ילד יחסית טוב חלק בלתי מבוטל מהשנה, לכן אני רוצה שתביא לי מתנה לחג מולד..."   ושוב  הוא מסתכל על מה שכתב, מועך וזורק לפח.   לפתע צץ רעיון בראשו של הילד האיטלקי. הוא רץ ונכנס לחדר של אמו, לוקח פסל של הבתולה מריה ונועל אותו בארון הבגדים. לאחר מכן, הוא לוקח פיסת נייר חדשה ורושם עליה: "ישו היקר, אם אתה רוצה לראות את אמא שלך שוב בפיסה אחת- אז..."

· תיקשורת מניפולטיבית (בעלת אנרגיית רקע וצליל של נירגנות, תלונתיות כרונית , "התקרבנות"):

תיקשורת בלתי יעילה בעליל. מרתיעה בפאתטיות שלה כשיא הופכת ל'כרונית'.   אופייני לבדיחות על האמא הפולניה "על רגליי החולות והכואבות בישלתי לך...וזה מה שמגיע לי בחזרה?"

עשה כל שביכולתך להחלים בתוכך את המקום המזין את האנרגיה הזו והשתדל להימנע משימוש בה.  כי לשום טוב, זה לא יכול להוביל. אם לא תעשה כן, תמצא שאנשים נרתעים מלתקשר עימך אלא את ההכרחי בלבד. וגם זה במשורה.

  • תיקשורת המלווה בדימויים: 'מאסטרים' בתיקשורת מרבים להשתמש בדימויים חיים וציוריים. זה עושה את התיקשורת שלך להרבה יותר יצירתית, מעניינת, מאתגרת ומעודדת הקשבה מעריכה.

דוגמה, קצת בוטה מהחיים: בתום אחת מהרצאותיי בענייני הומור, ניגשה אלי גברת הדורה ומבוגרת ואמרה לי בחיוך ובמבטא ייקי כבד "ההרצאה שלך הייתה כמו חצאית מיני על רגלי בחורה  חתיכה , צעירה ויפה.   זה היה מספיק קצר כדי לגרות את "העניין"... ומספיק

ארוך כדי לכסות את "העניין" .

· היה מעניין ויצירתי בתיקשורת שלך.:למד להפתיע..בוא לעיתים מנקודת מבט בלתי צפוייה מראש. השתמש בהומור בכדי להעביר מסרים שאתה מעוניין בהעברתם או בכדי להרגיע

את המצב ולהוריד את עוצמת הלהבות.

וכדוגמה: אדם עומד בתור לפני פקידת שירות בסניף הבנק שלו. ומשך ההמתנה מתארך..       ומתארך...הפקידה מדברת בטלפון...מתייחסת לפניות מחוץ לתור...בקיצור...מעצבן אש...

בשלב מסויים עצביו של הממתין לא עומדים בעומס ופוקעים. "איזה מין שירות עלוב את נותנת"  מטיח הוא בפני הפקידה ההמומה...."בעצם  שתדעי שבזכותי את כאן.  שאני הוא זה שבעצם משלם לך את המשכורת שלך".   הפקידה, מרימה את עיניה אליו ושולחת בו מבט תמים ובוחן.  " אהה......באמת חיכיתי לך...איזה יופי שאתה כאן.  כבר הרבה זמן שאני רוצה לדבר איתך על איזה העלאה במשכורת"

· תיקשורת כדרך לעורר רגש אצל השומע/ים...כשחקן בהצגה, נואם בפני קהל וכד'.  זוהי אמנות בפני עצמה. בכדי להצליח בה עליך להכיר היטב את הנפש האנושית ומניעיה. כמו כן עליך להיות בעל 'אינטלגנציה ריגשית' גבוהה.  עליך להיות ,להכיר ולדעת, קודם כל בעצמך, את מיגוון הרגשות האנושי ואז גם תוכל ללמוד לעורר זאת אצל השומעים.

זה מה שיעשה את ההרצאה, הנאום או השיח הבינאישי שלך למשהו מרתק שקשה  להישאר אדיש אליו. ("דברים שיוצאים מן הלב- חודרים אל הלב").

אנא רק הקשב (ק. רוג'רס):

כאשר אני מבקש אותך להקשיב לי , ואתה מתחיל לתת לי עצות - לא עשית את מה שבקשתי.

כאשר אני מבקש אותך להקשיב לי , ואתה מתחיל לאמור לי למה אני לא צריך להרגיש כך- אתה דורס את הרגשות שלי.

כאשר אני מבקש אותך להקשיב לי , ואתה מרגיש שאתה צריך לאמן אותי  ולעשות משהו כדי לפתור את בעיותיי,  עד כמה שזה נראה מוזר- נכשלת במאמציך. זה פשוט מכביד עלי.

הקשב- כל שבקשתי הוא שתקשיב לי, לא להגיב,לדבר או לעשות, רק לשמוע אותי.

כאשר אתה עושה משהו עבורי, שאני יכול ואני צריך לעשות עבור עצמי,אתה תורם להגברת פחדי וחולשותיי.  אבל, כשאתה מקבל כעובדה פשוטה , שאני אכן, מסוגל וזכאי להרגיש את מה שאני מרגיש,למרות שזה אולי לא נראה לך, זה מעצים אותי ונותן לי לקבל את עצמי ביתר קלות.  ואז גם אני אוכל אולי להבין מה עומד מאחורי הרגשה בלתי הגיונית זו.

יתכן שזו הסיבה שהתפילה משיגה תוצאות עבור אנשים מסוימים, משום שאלוהים הוא אילם. הוא אינו נותן עצות ואינו משתדל לסדר דברים , הוא פשוט מקשיב. הוא נותן לך את האפשרות לפתור את הבעייה בעצמך.

אנא, הקשב לי , פשוט האזן לי , ואם אתה רוצה לדבר- המתן לתורך ואז אני אקשיב לך".

---------------------------------------------------------------------------------------------------

על הכותב: רועי דגן. מרצה, מאמן אישי (קואוצ'ר) להתפתחות תודעתית ופיתוח כישורי חיים.  נסיון מעשי של 25 שנה. (עו"ד ואיש עסקים בינלאומי בדימוס).  מומחיות בענייני  אמנות התיקשורת הבינאישית.

מרצה ל"הומור כנקודת  מבט וכדרך חיים"  (בכנסים, חברות, ארגונים , ומסיבות פרטיות ).

לתגובות: טל. 050-6416766 . 012.net.il e,mail: roeedg@

קישורית לוידאו קליפ שלי ביו-טיוב בענייני הומור כדרך חיים (21.1.10  תוכנית "המקצוענים" בערוץ 10):  http://www.youtube.com/watch?v=mLXz5rwFv8w

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

על הכותב: רועי דגן. מרצה, מאמן אישי (קואוצ'ר) להתפתחות תודעתית ופיתוח כישורי חיים.נסיון מעשי של 25 שנה. (עו"ד ואיש עסקים בינלאומי בדימוס). מתמודד בסה"כ בכיף (ובס"ד) עם סרטן לבלב גרורתי במשך 6 שנים מהמצמיחות והחשובות בחיי (כולל ימים או תקופות קשות פה ושם).

יועץ ומאמן אחרים המתמודדים עם דברים דומים.יוצר שיטת טיפול: "הגוף שיצר הוא הגוף שיכול להחלים"

עוסק גם בייעוץ כללי (כולל מתבגרים).

מרצה ל"הומור כנקודת מבט וכדרך חיים"(בכנסים, חברות, ארגונים , ומסיבות פרטיות ).

לתגובות: טל. 050-6416766 . 012.net.il e,mail: roeedg@

קישורית לוידאו קליפ שלי ביו-טיוב בענייני הומור כדרך חיים (21.1.10 תוכנית "המקצוענים" בערוץ 10): http://www.youtube.com/watch?v=mLXz5rwFv8w

קישורית לקליפ מתוכנית בוקר ערוץ 10בהנחיית אברי גלעד (4.2.09 ), בעניין התמודדות עם מחלת הסרטן

http://www.reshet.tv/video.aspx?video_id=36473

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת רועי דגן

מאת: רועי דגןאימון אישי06/06/10924 צפיות
הדיכאון יוצא מהארון - מבט קצת אחר אל גורמי הדיכאון והדרך להחלמה

מאמרים נוספים בנושא אימון אישי - כללי

מאת: דניאל seoאימון אישי - כללי28/12/19613 צפיות
תראו חברים יקרים, אני עוסק בהשגת משכנתאות למסורבים כבר כמעט 10 שנים, אני חייב לציין שהמצב הכי קשה שיכול להיות - זה מצב שבו צריכים לקחת משכנתא כדי לסגור הלוואות או חובות והבנקים פשוט לא מוכנים לאשר את זה.

מאת: דרור אטריאימון אישי - כללי26/03/191608 צפיות
כאשר הבנק מסרב למשכנתא, מגיעים למצב שבו הכול נמצא בסימן שאלה ולא יודעים מה לעשות מכאן. במצב הזה צריכים לעצור דקה אחת, לקחת אוויר ולהחליט מה עושים. הכוונה שלי היא להגיע למצב שבו אתם מבינים שהדרך הנכונה היא להביא מומחה למשכנתאות של מסורבים כדי שיוכל להשיג את האישור הנדרש ולהביא תוצאות.

מאת: דרור אטריאימון אישי - כללי28/10/172031 צפיות
אחת החברות המעניינות ביותר בישראל בעיני היא חברת שבט זבולון, החברה בבעלות יעקוב שאול עוסקת באחד התחומים המעניינים ביותר בעולם הנדל"ן. כלומר מה שהיא עושה, זה לספק ציוד חסר עבור אתרי בנייה.

מאת: דרור אטריאימון אישי - כללי28/10/172011 צפיות
אנחנו נתחיל עם רונית מרום, שהנה אדריכלית מובילה בכל הקשור לדירות יוקרה באשדוד בעיקר, אך גם ברחבי ישראל השונים. רונית נחשבת לחברה באותוו חוג של מעצבי פנים מובילים, שיכולים לקבוע בון טון בעולם הנדל"ן של דירות יוקרה.

מאת: לילה בן הרוש אימון אישי - כללי30/11/161474 צפיות
אחד הנושאים המרתקים ביותר בעבודה עם אנשים, ילדים ובכלל בכל מערכת יחסים, זה הנושא של הרגש האנושי, ויותר מכך - הידיעה שלכל אחד מאיתנו יש את היכולת להפוך למאסטר ברגשות, שזה אומר לדעת להתחבר לכל אדם, לשדרג את כל מערכות היחסים שלנו ושל האנשים שאנחנו מקדמים, ולהרגיש באופן אמיתי הרגשה של שמחה ואהבה.

מאת: ברסלב מאיראימון אישי - כללי28/10/161159 צפיות
בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ... והוא חובה על כל אדם ונברא להתחדש בכל בוקר שזוכה לקום משינתו, כי לא כולם קמים ואם קמים קמים עם העצבות של האתמול במקום השמחה והתקווה של המחר !

מאת: לילה בן הרוש אימון אישי - כללי07/10/161319 צפיות
בתחילתה של כל שנה כולנו נוהגים לאחל ולהבטיח לעצמנו שינויים פעמים רבות זה פשוט להתנתק מהרגלי עבר שאנחנו מושכים בחיינו ולא ממש מרוצים מהם או שהם לחלוטין אינם משרתים אותנו. והרבה פעמים אנחנו מגיעים לסיומה של שנה שנה חדשה מתחילה ושוב אנחנו מבטיחים לעצמנו את אותן הבטחות מייחלים להיפטר מאותם דפוסים שמעכבים אותנו לצמוח בחיים מי שאנחנו באמת ! רב הדפוסים שאנחנו מנסים לשנות מקורם בדפוסים שהוקנו לנו בגילאי הילדות הצעירים חיים שם בתוך התת מודע שלנו ומעכבים אותנו לחיים שאותם היינו רוצים לחיות !

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica