דו"ח חיפוש הידע הקודם וחו"ד על פטנטביליות משרתים את הממציא במספר דרכים. הדו"ח וחוה"ד הנ"ל חיוניים לקבלת החלטה האם להמשיך כלל לכתיבת בקשת פטנטים. בחלק לא מבוטל מן המקרים תחרוץ חוה"ד את גורלה של האמצאה כבר בשלב מקדמי זה, כיוון שתראה כי האמצאה אינה חדשנית או נעדרת צעד המצאתי. אף אם חוה"ד אינה קובעת באופן חד-משמעי כי האמצאה אינה כשירת פטנט, הרי שבהרבה מקרים לאור ממצאי הדו"ח יתברר שהיקף המונופולין שעתיד כי יוענק לבעל הפטנט פשוט אינו שווה את ההשקעה. כך למשל אם פלוני המציא מערכת המכילה רכיבים א', ב', ו-ג' בעוד שידע קודם מלמד על מערכות המכילות רכיבים א' ו-ב' יתכן שלא ירצה כלל במונופולין אך ורק על התוספת של ג' אל א' ו-ב', בפרט במידה ו-ג' הנו מאפיין שולי.
עלותם של שני האמצעים החשובים הנ"ל, קרי דו"ח חיפוש הידע הקודם וחו"ד על פטנטביליות, תלויה בהרבה גורמים, כגון: משך הזמן שמוקצה לחיפוש, מאגרי המידע בהם בוצע וכד'. בחלק מן האמצאות בתחום הכימיה והביולוגיה חיפושי ידע קודם מצריכים גישה למאגרי מידע מיוחדים ועלותם יכולה להיות לא מבוטלת כלל. עם זאת, חשוב לזכור כי עלות זה תהייה לאין ערוך נמוכה מזה של כתיבת בקשת הפטנט והמשך הטפול בה.
לעתים ממצאי הדו"ח ומסקנות חוה"ד מחוללים פרץ של מחשבה יצירתית המובילה לפיתוח
מאפיינים חדשים ושכלולים לאמצאה, לאור הידע שפורסם זה מכבר בתחום; במצב כזה השימוש שנעשה בממצאי הידע הקודם (Prior Art) הנו בבחינת התכלית של חיפוש הידע הקיים .(State of the Art)
במידה וממצאי הדו"ח הנם שלילים והמסקנות של חוה"ד מאששות את כשירותה של האמצאה למתן פטנט, ניתן להמשיך לשלב כתיבת הבקשה. ממצאי הדו"ח הם כלי חשוב לעורך הפטנט במלאכתו. לאור העיקרון הנדון לעיל, של תוספת לידע האנושי הקיים, בקשת הפטנט לא אמורה לפרט אודות הידע הקיים אלא צריכה להתמקד באותה התוספת ולפרט עליה כמה שיותר, בעוד שידע קודם הנחוץ להבנה וההקשר של אותה התוספת, עדיף כי יוסבר ע"י הפנייה. אי לכך ללא דו"ח חיפוש, עורך הפטנט לעולם לא יידע, מה היא אותה נקודה שמעבר לה מדובר בידע קודם ולכן יתאר בבקשה של פטנט נושאים אחדים שהנם בבחינת ידע קודם ושהיה ראוי כי יתוארו ע"י הפנייה; מה שבהכרח יבוא על חשבון התיאור של נושאים חיוניים, שבבחינת התוספת לידע הקיים, וכך יצטמצם הפירוט הרלוונטי בבקשת הפטנט לשם ביסוס תביעותיו (Claims).