חפש מאמרים:
שלום אורח
04.05.2024
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

תכנון מס במכירת זכות במקרקעין שהתקבלה אגב פירוק איגוד

                  תכנון מס במכירת זכות במקרקעין

                    שהתקבלה אגב פירוק איגוד

                                      מאת עו"ד עינת גלוסר

סעיף 71 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג - 1963 (להלן: "החוק"), קובע פטור ממס שבח, בהעברת מקרקעין, לבעלי מניות, אגב פירוק איגוד (בין איגוד מקרקעין ובין איגוד רגיל), בהתקיים מספר תנאים:

א.               המכירה או הפעולה באיגוד נעשו אגב פירוק האיגוד המתפרק;

ב.               לא ניתנה תמורה בעד הזכות;

ג.                הזכויות במקרקעין הוקנו לבעלי המניות באיגוד המתפרק, לפי שיעור זכויותיהם באיגוד המתפרק;

ד.               ייעוד הזכות במקרקעין לא שונה למלאי עיסקי בעת המכירה או הקניה, לפי הענין;

ה.              בתקופה של ארבע שנים, שקדמו ליום שבו הוחל בפירוק האיגוד המתפרק, לא היתה באיגוד המתפרק הקצאה מיטיבה, קרי, הקצאה, אחת או יותר, של זכויות באיגוד, (למעט הקצאה במועד התאגדותו של האיגוד), לבעלי זכויות באיגוד או למי שאינו בעל זכויות באיגוד, ובשל ההקצאה היה לבעל זכויות בו, אשר בעקבותיה שונו זכויותיהם של בעלי הזכויות באיגוד, כולם או חלקם, בשיעור של 10% או יותר;     

ו.                 הזכות במקרקעין לא נרכשה בידי האיגוד, בתקופה של ארבע שנים, שקדמו ליום שבו הוחל בפירוק האיגוד המתפרק;    

יצויין, כי ככל שמדובר באיגוד אשר הפך לאיגוד מקרקעין ביום 7 בנובמבר 2001 או לאחריו, יחולו הוראות סעיף 93 לפקודת מס הכנסה, וזאת, חרף הוראות סעיף 71 (א) לחוק. איגוד מקרקעין, משמע, איגוד שכל נכסיו, במישרין או בעקיפין הם זכויות במקרקעין למעט איגוד שהזכויות בו רשומות למסחר בבורסה כהגדרתה בפקודת מס הכנסה.

העברת זכות במקרקעין של איגוד לבעל מניות באיגוד, תהיה פטורה ממס רכישה, אם הזכות היתה בבעלותו של האיגוד ביום הפרסום ברשומות של תקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה) (תיקון), תשמ"ג - 1983, אם ההעברה היא לבעל מניות יחיד ולא איגוד ובהתקיים התנאים המפורשים בסעיף 71 לחוק (תקנה 27 (ב) לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשל"ה - 1974 - להלן: "התקנות").

יוצא מכאן, כי אם בעל המניות באיגוד המתפרק, הינו איגוד, הוא לא יהיה זכאי לפטור ממס רכישה.

ואולם, בפירוק של שרשרת איגודים, בזה אחר זה, במסגרתן הועברה זכות במקרקעין, מאיגוד לאיגוד, יהיו ההעברות הנ"ל פטורות ממס רכישה, ובלבד, שכל ההעברות הנ"ל פטורות ממס לפי סעיף 71 לחוק, שהאיגוד שביצע את ההעברה הראשונה היה הבעלים של הזכות ביום 27 ביולי 1983 ושהזכות עברה ליחיד תוך שישה חודשים ממועד ההעברה הראשונה.   

לפני מס' חודשים ובמסגרת תיקון לתקנות - תקנה 3 לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מס רכישה) (תיקון), התש"ע - 2010 נוספה תקנה 27א לתקנות, אשר קובעת כי בפירוק של שרשרת איגודים, במסגרתן הועברה זכות במקרקעין, ושולם מס רכישה בגין העברת הזכות  במסגרת הפירוק הראשון, יינתן פטור ממס רכישה ובלבד שלא חלפו שישה חודשים מיום הפירוק הראשון וכי חל לגבי ההעברות פטור ממס לפי סעיף 71 לחוק. תחולתה של תקנה זו על העברה של זכות במקרקעין לבעלי מניות שנעשתה ביום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010) או לאחריו.

הלכה למעשה, הוראת תקנה זו באה להקל בתשלום מס רכישה, בקשר עם העברת זכות במקרקעין במסגרת פירוק של שרשרת איגודים, גם במקרה בו הזכות במקרקעין של האיגוד המתפרק נרכשה לאחר יום 27 ביולי 1983 או במקרה והזכות במקרקעין לא תעבור לידי בעל מניות יחיד תוך שישה חודשים. במקרים אלו, ישולם מס רכישה בקשר עם העברת הזכות רק במסגרת הפירוק הראשון ולא בגין יתר הפירוקים.  

עד לתיקון 55 לחוק, ניתן היה לבצע תכנון מס כך שתחת חלוקת דיבידנד לבעלי המניות (הרווחים שהפיק האיגוד מפעילותו), וכיוצא בזה תשלום מס על דיבידנד, רכש האיגוד ברווחיו, מקרקעין, והעבירם לבעלי המניות, אגב פירוק האיגוד, בפטור ממס, וזאת, בהתקיים התנאים המנויים בסעיף 71 לחוק (אלו שהיו קיימים לפני תיקון 55 לחוק).

ואולם, במסגרת תיקון 55 לחוק, ועל מנת למנוע תכנון מס כאמור, נוסף סעיף 71א לחוק, שהטיל על בעל המניות שקיבל את הזכות במקרקעין בפטור ממס לפי הוראות סעיף 71 לחוק, מס מיוחד על הרווח הנוסף, קרי, על החלק משווי המקרקעין, שמומן באמצעות רווחיו של האיגוד (וכהגדרת הסעיף, על ההפרש שבין יתרת שווי הרכישה המתואמת של הזכות במקרקעין כפי שהיתה במועד שבו הוחל בפירוקו של האיגוד כשהיא מתואמת ליום המכירה, לבין המחיר המקורי של המניות כשהוא מתואם ליום המכירה), וזאת, בשיעור החל על דיבידנד [לפי סעיפים 125 ב (1) או (2) או 126 (ב) או (ג) לפקודת מס הכנסה] או על רווחים ראויים לחלוקה [לפי סעיף 94 לפקודה], לפי הענין.

בעל המניות יחוייב במס על הרווח הנוסף, במועד העברת הזכויות במקרקעין אליו או במועד מכירתה של הזכות במקרקעין על ידי בעל המניות שהעברתה אליו היתה פטורה ממס לפי סעיף 71 לחוק, לפי בחירתו.

במכירת זכות במקרקעין על ידי בעל מניות שקיבל אותה בין מאיגוד רגיל ובין מאיגוד מקרקעין, אגב פירוק, בפטור ממס, לפי סעיף 71 לחוק, יהיה יום הרכישה ושווי הרכישה של הזכות במקרקעין, כאילו האיגוד מכר אותה, קרי, יום ושווי רכישה על ידי האיגוד [סעיף 31 (א) לחוק]. יצויין כי לאחר תיקון 55 לחוק, בוטלה האבחנה בין מקרקעין שנתקבלו אגב פירוק של איגוד מקרקעין לבין מקרקעין שנתקבלו אגב פירוק של איגוד רגיל, בהתייחס לשווי רכישה, למעט במקרה בו יום הרכישה של המניות באיגוד המקרקעין שמכוחן התקבלה הזכות במקרקעין אגב פירוק איגוד המקרקעין, קדם ליום פרסומו של חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 55), התשס"ה - 2005 (12 באפריל 2005) ואז שווי הרכישה יהא יום רכישת המניות באיגוד המקרקעין שמכוחן התקבלה הזכות במקרקעין או שוויה ביום רכישתה בידי האיגוד, לפי המאוחר.

בעל מניות שקיבל דירת מגורים מזכה מאיגוד (למעט איגוד שהיה איגוד מקרקעין במשך כל התקופה שמיום תחילת פעילותו או מיום 1 בינואר 1985, לפי המאוחר ועד ליום פירוקו), אגב פירוק, בפטור ממס, לפי סעיף 71 לחוק, וזכאי לפטור ממס במכירתה לפי הוראות פרק חמישי 1, יחוייב במס במכירתה, חרף זאת, בשיעור המס שהיה חל במועד מכירת הדירה לבעל המניות, אגב פירוק האיגוד, אילו המכירה היתה חייבת במס או המס שהיה חל לפי הפקודה, אילו הועברה זכות כאמור כדיבידנד מיד לפני תחילת הפירוק, לפי הגבוה מביניהם (סעיף 72ב לחוק). 

במסגרת תכנון מס, אם כן, יש לבחור באם למכור את הזכות במקרקעין לפני פירוק האיגוד או להעבירה אגב פירוק האיגוד לבעל המניות ולמכור אותה, לאחר מכן. יש לבחון כל מקרה לגופו, בהתאם לנסיבותיו הוא.

___________________________________________________________________

האמור דלעיל מהווה מאמר כללי ואין בתוכנו ו/או בכל חלק ממנו משום המלצה ו/או חוו"ד משפטית ו/או ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא והמסתמך על המידע ו/או עושה בו שימוש, עושה זאת באחריותו בלבד.

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

עו"ד עינת גלוסר

עינת גלוסר - משרד עורכי דין

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד עינת גלוסר

מאת: עו"ד עינת גלוסרדיני מיסים29/08/132398 צפיות
סקירת תיקוני חקיקה בתחום מיסוי מקרקעין במסגרת תיקון מס` 76 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג - 1963

מאת: עו"ד עינת גלוסרנדל"ן ומקרקעין05/06/111802 צפיות
ביום 30 במרץ 2011, כד' באדר ב' התשע"א, התקבל בכנסת חוק המכר (דירות) (תיקון מס' 5), התשע"א - 2011, אשר כולל מספר רב של שינויים צרכניים חשובים, שעיניינם הגנה על רוכשי דירות מקבלן. עיקרו של מאמר זה, סקירה של השינויים בחוק.

מאת: עו"ד עינת גלוסרדיני מיסים05/06/111710 צפיות
במסגרת תיקון 70 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג - 1963, נוספו בין היתר סעיפים 15 (ב)-(ה), שעניינם חובת תשלום מקדמה על ידי רוכש זכות במקרקעין על חשבון מס השבח שהמוכר חייב בו, קרי, ניכוי מס שבח במקור. מאמר זה דן בסוגית תשלום המקדמה, על אילו סוגי עסקאות היא חלה, שיעורה, מועד תשלומה, ובאם חובה או רשות היא.


מאת: עו"ד עינת גלוסרמיסוי מקרקעין01/02/1111354 צפיות
עיקרו של מאמר זה בסקירה של מסלולי ההכרזה הקיימים למתחם פינוי בינוי, היבטי מיסוי של עסקאות מסוג פינוי בינוי (מס שבח, מס רכישה, מס ערך מוסף, היטל השבחה) וכן היבטים קנייניים ובכלל זה, חוק פינוי ובינוי (פיצויים), התשס"ו - 2006, אשר ידוע בכינויו חוק הדייר הסורר

מאת: עו"ד עינת גלוסרמיסוי מקרקעין20/01/111714 צפיות
מאמר זה עניינו בתיקוני חקיקה בחוק מיסוי מקרקעין, עקב הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011-2012, שעניינה, בין היתר, שינוי שיטת הדיווח והליכי השומה הקבועים בחוק וכן החלטות ממשלה שעיקרן הפחתת שיעור מס שבח במכירת קרקע לבניה למגורים, מתן פטור נוסף ממס שבח והגדלת מס רכישה על דירות השקעה.

מאת: עו"ד עינת גלוסרמיסוי מקרקעין10/01/111744 צפיות
עניינו של מאמר זה, בהיבטי מיסוי מקרקעין בסוגיה של חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים (סעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין, התשכ"ג - 1963), סקירה של הוראת ביצוע מיסוי מקרקעין 7/2010 הדנה בסוגיה זו, לרבות החלטות שניתנו במסגרת המוסד להחלטות מיסוי.

מאמרים נוספים בנושא מיסוי מקרקעין

מאת: בנימין קלינגרמיסוי מקרקעין01/03/211017 צפיות
פסיקות שונות של בתי המשפט – העליון והמחוזי – מהחודש האחרון מלמדות סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין קובע מסגרת זמן של 4 שנים לפתוח שומת מס שבח או מס רכישה. לאחר 4 שנים, קובע הסעיף כי השומה ומה שנקבע בה לגבי המיסוי הם סופיים. מסגרת הזמן הזו מגלמת את האיזון בין עקרונות של סופיות, ודאות ויציבות מצד אחד לבין העיקרון של הטלת מס אמת בצד שני.

מאת: בנימין קלינגרמיסוי מקרקעין10/11/205369 צפיות
עבירות בתחום התכנון והבניה הפכו זה מכבר "מכת מדינה". על פניו ובהיעדר מגבלות תקציביות, היה ראוי לאכוף טיפול בכל עבירות הבניה, באשר הן. דא עקא, במציאות המוגבלת, במגבלות כוח האדם והתקציב, הרי שאין מנוס מקביעת תעדוף אכיפה, תוך מתן עדיפות לעבירות חמורות יותר וככאלה שהועדה המקומית שמה לעצמה לטפל בקדימות לאחרות. אופן התעדוף, מטבע הדברים, שונה מועדה אחת לאחרת ונקבע בשיתוף התביעה העירונית, מחלקת הפיקוח על הבניה, מנהל ההנדסה ואגף רישוי בניה ובליווי המחלקה להנחיית תובעים בפרקליטות המדינה. מדיניות זו נתונה

מאת: ניב אבןמיסוי מקרקעין05/10/162475 צפיות
אחד התחומים שנמצא כעת בכותרות הוא דווקא זה של בעלי הדירות אשר המדינה מנסה לחלץ מהם את כל ההשקעות הללו שיעברו לכדי מגורים אצל אנשים ואולי גם תיעצר הרכישה של דירות על ידם, וזאת בעזרת כל מיני מיסים מלבד מס רווח הון על הדירות הללו.


מאת: מנחם כהןמיסוי מקרקעין28/07/151905 צפיות
משה, חתם ביום 1.2.54 על חוזה שכירות של חנות. לאור התקופה הממושכת של שכירות החנות (מעל 14 שנה) התגבשה למשה זכות של דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר, מבלי ששילם דמי מפתח.

מאת: מנחם כהןמיסוי מקרקעין14/04/152165 צפיות
דוגמא 25.1: מכירת דירה יחידה; מכירה לפני תקופת המעבר ואחריה; תושב חוץ ביום 1.1.2012 רכש יחיד תושב ישראל 2 דירות מגורים מזכות לראשונה בחייו. ביום 31.12.13 מכר היחיד דירה ראשונה בפטור ממס מכוח סעיף 49ב(1) לחוק. ביום 1.1.2015 מכר היחיד את הדירה השניה.

מאת: מנחם כהןמיסוי מקרקעין11/09/143228 צפיות
סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין, (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963 (להלן - החוק) מעניק פטור במכירת דירה מזכה שקיבל המוכר בירושה בהתמלא כל התנאים הבאים:

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica