חפש מאמרים:
שלום אורח
19.04.2024
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

תכנון מס בעיסקת קומבינציה מסוג מכר חלקי

                תכנון מס בעיסקת קומבינציה מסוג מכר חלקי

             כשעל המקרקעין מצויה דירת מגורים מזכה

מאת עו"ד עינת גלוסר

בעיסקת קומבינציה מסוג מכר חלקי, מוכר הבעלים של המקרקעין לקבלן חלק מזכויותיו במקרקעין, כשיתרת הזכויות במקרקעין נותרת בבעלותו, ובתמורה בונה הקבלן עבור הבעלים דירה אחת או יותר על החלק אשר נותר בבעלות הבעלים (להלן: "דירות התמורה") (על ההבחנה בין עיסקת קומבינציה מסוג מכר מלא לבין עיסקת קומבינציה מסוג מכר חלקי ראו ע"א 487/77 מנהל מס שבח מקרקעין נ' אחים ברקאי בנין בע"מ, פ"ד לב (2) 121).  יצויין כי עיסקת קומבינציה אינה אך בהתייחס לדירות וכזו יכולה להיות גם בהתייחס למשרדים, שטח מסחרי וכיוצ"ב.

יום המכירה בעיסקת קומבינציה הינו יום חתימת ההסכם.

יצויין כי במסגרת תיקון 50 לחוק מיסוי מקרקעין  (שבח ורכישה), תשכ"ג - 1963 (להלן: "החוק"), נקבע כי יום המכירה בעיסקת קומבינציה שנערכה בתקופה שבין יום 7 בנובמבר 2001  לבין יום 31 בדצמבר 2003 (להלן: "התקופה הקובעת"), הינו יום מכירת חלק מזכויות המוכר במקרקעין או אם בחר זאת המוכר, המוקדם מבין יום סיום הבניה או יום מכירת הזכויות ביתרת המקרקעין, קרי, דירות התמורה, כולן או מקצתן, על ידי המוכר, וזאת, בהתקיים התנאים המנויים בסעיף 19 (4) לחוק. במסגרת תיקון 55 לחוק הוארכה התקופה הקובעת עד ליום 31 בדצמבר 2006. התקופה הקובעת לענין זה, לא הוארכה מעבר לכך. בהקשר זה יצויין כי בהתאם לסעיפים 28-29 לחוק מס ערך מוסף,              תשל"ו - 1975, על הבעלים לשלם מע"מ עבור שרותי הבניה הניתנים על ידי הקבלן, עם עלייתו של הקבלן על המקרקעין, וסעיף 19 (4) לחוק, לא שינה את מועד החיוב במע"מ.

שווי המכירה בעיסקת קומבינציה מסוג מכר חלקי, לצורך קביעת סכום השבח, כולל את עלויות הבניה של דירות התמורה הנבנות על ידי הקבלן (ובכלל זה, עלויות חומר וכח עבודה, תכנון ופיקוח, רווח קבלני סביר, סכומים שמשלם הקבלן לבעלים או במקומו - ראה הוראת ביצוע מס שבח מס' 23/98), ללא רכיב המקרקעין הצמודים להם, שכן, חלק זה במקרקעין נותר בידי הבעלים.

ואולם, כאשר על המקרקעין, בנויה דירת מגורים מזכה והמוכר בוחר להנות מפטור לדירת מגורים מזכה במסגרת עיסקת קומבינציה מסוג מכר חלקי, כולל שווי התמורה, גם את שווי המקרקעין הצמודים לדירות התמורה, וזאת, הגם שהבעלות במקרקעין הצמודים לדירות התמורה, נותרת בידי הבעלים. כך נפסק על ידי בית המשפט העליון בע"א 595/82 מנהל מס שבח מקרקעין נגד יונה יוניזדה, פד"א יג 197. הלכה זו שנקבעה בהילכת יוניזדה הובאה לבחינה מחודשת בפני בית המשפט העליון, ונותרה על כנה (ע"א 3815/99 עמרם טובי ואח' נגד מנהל מס שבח, פ"ד נז(6) 108).

סוגיית מתן פטור לדירת מגורים מזכה במסגרת עיסקת קומבינציה מסוג מכר חלקי, הוסדרה בסעיף 49א(ב) לחוק. בהתאם להוראת הסעיף הנ"ל, רשאי הבעלים של המקרקעין לבחור להנות מהפטור שגובהו כשווי דירת המגורים הנמכרת (כולל שווי הקרקע) או כשווי כפל דירת המגורים בתקרת סכום הנקובה בסעיף 49 ז' לחוק, כאשר התמורה הושפעה מזכויות לבניה נוספת, כפי הדבר, בעיסקת קומבינציה מסוג מכר חלקי.

בעיסקת קומבינציה מסוג מכר חלקי, כשעל המקרקעין של הבעלים, בנויה דירת מגורים מזכה, על המוכר לבדוק את הכדאיות הכלכלית בניצול הפטור לדירת מגורים מזכה, בכמה היבטים, וביניהם:

א.               במקרה בו שווי המקרקעין הצמודים לדירות התמורה המתווסף לשווי התמורה, עפ"י סעיף 49א (ב)(1) לחוק עולה על גובה הפטור (סעיף 49 ז' לחוק);

ב.               כאמור, בעיסקת קומבינציה מסוג מכר חלקי כולל שווי המכירה לצורך קביעת השבח רק את עלות הבניה של דירות התמורה, ללא שווי המקרקעין הצמודים לדירות התמורה, אשר נותרו בידי הבעלים, וכיוצא בזה, מס השבח המשתלם על ידי הבעלים הינו אך על אותו חלק המקרקעין אשר נמכר לקבלן. במקרה כזה, כאשר מוכר הבעלים את דירות התמורה (קרי, חלק המקרקעין שלא נמכר לקבלן במסגרת עיסקת הקומבינציה), יום הרכישה של דירות התמורה לצורך קביעת השבח, הינו יום הרכישה ההיסטורי של המקרקעין ושווי הרכישה הינו החלק היחסי משווי הרכישה ההיסטורי של המקרקעין.

ברם, כאשר הבעלים מוכר את דירות התמורה שקיבל מהקבלן במסגרת עיסקת קומבינציה מסוג מכר חלקי, בגדרה נהנה הבעלים מפטור ממס שבח לדירת מגורים מזכה בקשר לדירת מגורים שהיתה על המקרקעין, בהתאם לסעיף 49א(ב) לחוק, יום הרכישה של דירות התמורה לצורך קביעת השבח, הינו יום ביצוע עיסקת הקומבינציה, בהתאם לסעיף 37(1)(א) לחוק ושווי הרכישה ייגזר משוויין ביום ביצוע עיסקת הקומבינציה.

כך נפסק, ביום 4 באוגוסט 2009, על ידי בית המשפט העליון בדנ"א 6811/04 מנהל מס שבח מקרקעין חיפה נגד נפתלי שדמי (דיון נוסף על פסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 8789/02 מיום 2 ביוני 2004 שניתן על ידי כב' השופטים ד' דורנר, מ' נאור וס' ג'ובראן) (להלן: "הילכת שדמי").

הרציונל שהינחה את בית המשפט העליון, בקביעה זו היה מניעת חיובו של הבעלים בכפל מס. בעלים של מקרקעין אשר מבקש להנות מפטור על דירת מגורים מזכה במסגרת עיסקת קומבינציה מסוג מכר חלקי, ממוסה על השבח ביחס לכל המקרקעין, וזאת, עד ליום עריכת עיסקת הקומבינציה (כפי הוראת סעיף 49א (ב) לחוק), ומשכך הדבר, כאשר הוא מוכר את דירות התמורה, אין מקום למסותו שוב בגין השבח המתייחס ליתרת המקרקעין ואשר נצבר עובר למועד עריכת עיסקת הקומבינציה. 

כמעט מיותר לציין כי קביעה שכזו, פותחת בפני הבעלים אפשרויות נרחבות וליגיטימיות, לתכנון מס בעיסקת קומבינציה מסוג מכר חלקי ובכלל.

ג.                שיעור המס החל על יחידים, במועד מיום מתן פסק הדין בהילכת שדמי;

______________________________________________________________

האמור דלעיל מהווה מאמר כללי ואין בתוכנו ו/או בכל חלק ממנו משום המלצה ו/או חוו"ד משפטית ו/או ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא והמסתמך על המידע ו/או עושה בו שימוש, עושה זאת באחריותו בלבד.

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

עו"ד עינת גלוסר

עינת גלוסר - משרד עורכי דין

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד עינת גלוסר

מאת: עו"ד עינת גלוסרדיני מיסים29/08/132392 צפיות
סקירת תיקוני חקיקה בתחום מיסוי מקרקעין במסגרת תיקון מס` 76 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג - 1963

מאת: עו"ד עינת גלוסרנדל"ן ומקרקעין05/06/111796 צפיות
ביום 30 במרץ 2011, כד' באדר ב' התשע"א, התקבל בכנסת חוק המכר (דירות) (תיקון מס' 5), התשע"א - 2011, אשר כולל מספר רב של שינויים צרכניים חשובים, שעיניינם הגנה על רוכשי דירות מקבלן. עיקרו של מאמר זה, סקירה של השינויים בחוק.

מאת: עו"ד עינת גלוסרדיני מיסים05/06/111704 צפיות
במסגרת תיקון 70 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג - 1963, נוספו בין היתר סעיפים 15 (ב)-(ה), שעניינם חובת תשלום מקדמה על ידי רוכש זכות במקרקעין על חשבון מס השבח שהמוכר חייב בו, קרי, ניכוי מס שבח במקור. מאמר זה דן בסוגית תשלום המקדמה, על אילו סוגי עסקאות היא חלה, שיעורה, מועד תשלומה, ובאם חובה או רשות היא.


מאת: עו"ד עינת גלוסרמיסוי מקרקעין01/02/1111267 צפיות
עיקרו של מאמר זה בסקירה של מסלולי ההכרזה הקיימים למתחם פינוי בינוי, היבטי מיסוי של עסקאות מסוג פינוי בינוי (מס שבח, מס רכישה, מס ערך מוסף, היטל השבחה) וכן היבטים קנייניים ובכלל זה, חוק פינוי ובינוי (פיצויים), התשס"ו - 2006, אשר ידוע בכינויו חוק הדייר הסורר

מאת: עו"ד עינת גלוסרמיסוי מקרקעין20/01/111706 צפיות
מאמר זה עניינו בתיקוני חקיקה בחוק מיסוי מקרקעין, עקב הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011-2012, שעניינה, בין היתר, שינוי שיטת הדיווח והליכי השומה הקבועים בחוק וכן החלטות ממשלה שעיקרן הפחתת שיעור מס שבח במכירת קרקע לבניה למגורים, מתן פטור נוסף ממס שבח והגדלת מס רכישה על דירות השקעה.

מאת: עו"ד עינת גלוסרמיסוי מקרקעין10/01/111740 צפיות
עניינו של מאמר זה, בהיבטי מיסוי מקרקעין בסוגיה של חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים (סעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין, התשכ"ג - 1963), סקירה של הוראת ביצוע מיסוי מקרקעין 7/2010 הדנה בסוגיה זו, לרבות החלטות שניתנו במסגרת המוסד להחלטות מיסוי.

מאמרים נוספים בנושא מיסוי מקרקעין

מאת: בנימין קלינגרמיסוי מקרקעין01/03/211009 צפיות
פסיקות שונות של בתי המשפט – העליון והמחוזי – מהחודש האחרון מלמדות סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין קובע מסגרת זמן של 4 שנים לפתוח שומת מס שבח או מס רכישה. לאחר 4 שנים, קובע הסעיף כי השומה ומה שנקבע בה לגבי המיסוי הם סופיים. מסגרת הזמן הזו מגלמת את האיזון בין עקרונות של סופיות, ודאות ויציבות מצד אחד לבין העיקרון של הטלת מס אמת בצד שני.

מאת: בנימין קלינגרמיסוי מקרקעין10/11/205279 צפיות
עבירות בתחום התכנון והבניה הפכו זה מכבר "מכת מדינה". על פניו ובהיעדר מגבלות תקציביות, היה ראוי לאכוף טיפול בכל עבירות הבניה, באשר הן. דא עקא, במציאות המוגבלת, במגבלות כוח האדם והתקציב, הרי שאין מנוס מקביעת תעדוף אכיפה, תוך מתן עדיפות לעבירות חמורות יותר וככאלה שהועדה המקומית שמה לעצמה לטפל בקדימות לאחרות. אופן התעדוף, מטבע הדברים, שונה מועדה אחת לאחרת ונקבע בשיתוף התביעה העירונית, מחלקת הפיקוח על הבניה, מנהל ההנדסה ואגף רישוי בניה ובליווי המחלקה להנחיית תובעים בפרקליטות המדינה. מדיניות זו נתונה

מאת: ניב אבןמיסוי מקרקעין05/10/162470 צפיות
אחד התחומים שנמצא כעת בכותרות הוא דווקא זה של בעלי הדירות אשר המדינה מנסה לחלץ מהם את כל ההשקעות הללו שיעברו לכדי מגורים אצל אנשים ואולי גם תיעצר הרכישה של דירות על ידם, וזאת בעזרת כל מיני מיסים מלבד מס רווח הון על הדירות הללו.


מאת: מנחם כהןמיסוי מקרקעין28/07/151899 צפיות
משה, חתם ביום 1.2.54 על חוזה שכירות של חנות. לאור התקופה הממושכת של שכירות החנות (מעל 14 שנה) התגבשה למשה זכות של דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר, מבלי ששילם דמי מפתח.

מאת: מנחם כהןמיסוי מקרקעין14/04/152157 צפיות
דוגמא 25.1: מכירת דירה יחידה; מכירה לפני תקופת המעבר ואחריה; תושב חוץ ביום 1.1.2012 רכש יחיד תושב ישראל 2 דירות מגורים מזכות לראשונה בחייו. ביום 31.12.13 מכר היחיד דירה ראשונה בפטור ממס מכוח סעיף 49ב(1) לחוק. ביום 1.1.2015 מכר היחיד את הדירה השניה.

מאת: מנחם כהןמיסוי מקרקעין11/09/143217 צפיות
סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין, (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963 (להלן - החוק) מעניק פטור במכירת דירה מזכה שקיבל המוכר בירושה בהתמלא כל התנאים הבאים:

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica