הנעה - זה כל הסיפור

הנעה זה כל הסיפור.

מי מאיתנו לא שמע לפחות פעם אחת  במפגש עם המורה את המשפט: " הוא יכול אך לא רוצה". אך מהי מוטיבציה, או בעברית, הנעה?

הנעה, הידועה גם כמוטיבציה, היא מכלול התהליכים אשר מעוררים, מכוונים ומשמרים את ההתנהגות האנושית לעבר מטרה מסוימת. מניעים יכולים להיות גורמים ביולוגיים, חברתיים ופסיכולוגיים הדוחפים לביצועה של פעילות מסוימת, מרצון או שלא מרצון. חקר ההנעה חשוב במיוחד במחקרים במדעי החברה, בניהול, הנעה לעבודה. חקר תהליך הלמידה ובפסיכולוגיה של הספורט.

(להרחבה בנושא ויקפדיה http://he.wikipedia.org/wiki/הנעה)

בחרתי בהגדרה הבאה: הנעה היא הרצון להשקיע זמן ומאמץ בפעילות מסוימת גם כשהדבר כרוך בקשיים ובמחירים גבוהים של חוסר הצלחה,(פרופ' אבי עשור). הגדרה זו אינה מבחינה בין שני קטבים: פנימי וחיצוני אלא שמה את כל סוגי המוטיבציה על רצף אחיד ואחד.

רבות התיאוריות המנסות להסביר את ההנעה. אפתח בסקירה קצרצרה על מנת שנוכל לראות את התמונה השלמה.

• התיאוריה המפורסמת ביותר היא מדרג הצרכים של אברהם מאסלו. מאסלו  מתייחס להנעה בדרך של פירמידה אם לאמסופקים הצרכים הראשוניים – האדם לא מסוגל להתקדם במעלה הפירמידה

הצרכים הביולוגיים, כבסיס לפירמידה  – היכולת להשיג אוכל, שינה, להתפנות

השלב השני - צרכי הבטחון - היכולת לחיות תחת קורת גג, הגנה מפגעי מזג אויר, היכולת לחוש מוגן

השלב השלישי - צרכי השתייכות - היכולת להיות אוהב ואהוב, רצוי על ידי חברת האנשים החשובים לי

השלב הרביעי - הערכה חברתית - היכולת להיות במעמד חברתי גבוה, מקצועות כמו עו"ד, רופא וכו'.

השלב החמישי - מימוש עצמי - היכולת לחוש כי אני ממש את הפוטינציאל הגלום בי.

השלב הראשון צרכים ביולוגיים הינם זהים אצל כל בנ"א, אך ככול שנעלה בפירמידה יש שוני בין תרבויות ורקע חברתי אך גם בין אדם לאדם. במעלה הפירמידה – מימוש עצמי אשר לא כולם מגיעים לשלב זה לפי מאסלו. תיאוריה זו מייצגת ראייה כללית של מניעי האדם. כמו בכל תיאוריה, הדעות חלוקות, לא ניתן להסביר כל תופעה באמצעות תיאוריה זו.

התיאוריה ההתנהגותית מאמינה כי ההתנהגות היא תוצאה של למידה אשר פועלת לפי חיזוקים ועונשים. בדרך זו מוסברת ההנעה, אנו מונעים לעשייה מסוימתרק אם באמת יש בכך גמול. "האם כדאי לי לבצע את הפעולה הזו ? איזו טובה תצמח לי מכך ..." . אך, איך נסביר את חייל המילואים, שאחת לשלושה חודשים, עוזב בית אוהב, מקום עבודה מאתגר ויוצא לחודש מילואים? אין כאן שום גמול שיצמח לו מהתנהגותו.

התיאוריות העכשוויות עוסקות בהנעה מתוך הכוונה עצמית (Self-Determination Theoryׂ) אשר מאמינים שבסיסהתנהגות האדם עומדים שלושה צרכים בסיסיים מולדים: הצורך באוטונומיה, (התחושהשאדם מבצע פעולה ללא שכפו עליו) , הצורך ביכולת (להרגיש שאני יכולה ומסוגלת )והצורך בקשר ובשייכות  (הצורך של אדםלאהוב ולהיות אהוב).

לסיכום: כל הגישות מסכימות שאנו מייחסים מוטיבציה להתנהגות כוללת בחירה בין אלטרנטיבות של מטרות ואמצעים. ניתן לומר כי המוטיבציה היא  הרצון להשקיע זמן ומאמץ בפעילות מסוימת גם כשהדבר כרוך בקשיים ובמחירים גבוהים באי הצלחות.

¨      מה ניתן לעשות על מנת לקדם את המוטיבציה ?

ראשית, יש לזכור שכל אחד שונה ופועל מדרכו, אין שום מטרה לגרום לילד לעשות דברים שאינם מתאימים לאישיותו, אופיו.

ניתן לשים לב למספר הדגשים:

o       חיזוקים – לחזק את הילד בהצלחותיו. אם הילד מתעניין בטניס , ללוות את האימונים, לחזק אותו בהתמדה, בעשייתו. לגלות עניין בפעילותו. לחזק את התהליך, הגעה לאימונים, השקעה בבית על שיפור המיומנויות.

o       משימות ברמת "האפשר" – מתן משימות ומטלות לילד שהוא יכול לבצע, רמת קושי אפשרית ולא משהו שאינו מסוגל להתמודד איתו. בדרך זו אנו נותנים לילד לחוות הצלחות רבות אשר יסייעו לו גם בכישלונותיו. ככול שילד יחווה הצלחות רבות יותר – יתגבר על קשיים וכישלונות.

o       אמונה ביכולת – יש לתת לילד להרגיש שהוא יכול, לתת לו להבין שאנחנו מאמינים בו . הילד לומד לפתח את האמון העצמי מהסביבה : בית ובית-ספר, חברים ומשפחה.

o       משוב ספציפי ולא השוואתי – ילד ביצע בהצלחה מטלה, הוא זקוק לקבל משוב מיידי על מה שהוא עשה, ללא קשר לחבריו/אחיו. ילדים מבינים מתי אנו אומרים את המשוב על מנת לצאת לידי חובה. יש להקפיד לבחור את המילים הנכונות, לא להגזים במחמאות על כך שהוא זרק את הזבל, אך להודות על כך שביצע את המטלה ובכך עזר למשק הבית.

o       עידוד ביטוי – להקשיב לילד, לתת לו להביע את עצמו, את דעותיו, לתת לו להרגיש שדבריו חשובים ומשמעותיים. הקשבה טהורה מחייבת, ישיבה תוך מבט לילד , לא לבצע דברים נוספים במקביל ולהקרין לו שדבריו חשובים.

o       סיוע בהתמודדות עם קושי או כישלון – להסביר לילד שלעיתים הכישלון הוא הדרך הנכונה עבורנו ללמידה. להקשיב לרגשותיו, לחזק את התהליך ולהפיק איתו לקחים לעתיד.

o       בחירה ואחריות על הילד – יש לאפשר לילד משימות שהן שלו. הבחירה על המשימות שלו, מה שהוא בוחר במטלות הבית. כמו כן, האחריות עליהן. דרך זו מהווה תשתית לחיזוק האמונה הפנימית ומאפשרת לילד להרגיש חזק וגדול. בדרך זו יוכל הילד לגדול ולהתמודד עם קבלת החלטות מורכבות.

o       ביצוע תחרויות – תחרות  ברמה מסוימת מדרבנת ומעלה את רמת המוטיבציה. אני אנסה לתת את כולי על מנת שאני אנצח ולא חברי.

לסיום: זכרו ההבדל הבסיסי בין אדם רגיל ללחום הוא שלוחם לוקח כל דבר כאתגר, בעוד שאדם רגיל רואה הכול כברכה או קללה.

בכוחנו להוביל את ילדנו להנעה!