חפש מאמרים:
שלום אורח
20.11.2019
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

גם שולחן רעוע יכול להיות יציב

מאת: בתיה כץחינוך ילדים18/09/2019256 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

גם שולחן רעוע יכול להיות יציב

מדוע דווקא השולחן הישן והרעוע האריך ימים יותר מאחיו החדש והנוצץ? ואיך כל זה

קשור לחינוך?

בשלהי הקיץ נזדמן לנו לבקר אצל ידידים. זו הייתה שעת ערב, שעה בה אויר קריר החל אט אט

תופס את מקומו של קודמו המהביל, ובשל כך המארח הזמין אותנו לשבת במרפסת ביתו. ישבנו

ליד שולחן שנראה כלקוח מדור אחר: שולחן ישן שאותות פגעי הזמן ניכרו בו היטב. השולחן בלט

בשונות שלו מיתר רהיטי הבית. שאלתי את ידידי המארח "מהיכן השולחן הזה? הוא נראה יוצא

דופן אצלכם, ומדוע אתם מחזיקים אותו?" הידיד חייך חיוך רב משמעות, התיישב בניחותא וגולל

לפנינו את "סיפור השולחן".

גרעין תורני

"לפני ארבעים שנה, עודני חתן צעיר, התגבשנו יחד מספר משפחות אברכים ויצאנו יחד, 'גרעין

תורני' של אברכים, לאחת מערי הפריפריות על מנת לחזק את המקום. מסרנו שעורי תורה ערכנו

פעילויות וקרבנו משפחות רבות.

"הארגון שיזם את הגרעין ועמד מאחורינו דאג לנו לדירות בדמי שכירות נמוכים מאד. דירות אלו

עמדו ריקות תקופה ארוכה קודם לכן (מי מכיר מושג כזה היום? אך לפני ארבעים שנה...). קיבלנו

דירה של שלשה חדרים. בימים ההם מי קיבל 'סידור מלא' מההורים? ועל כן כמעט ולא היו לנו

רהיטים ומכיוון שלא היינו זקוקים לשלשה חדרים, פירקנו דלת חדר מציריה, הצבנו אותה על שני

ארגזים שנותרו מההובלה לעיירת הפיתוח (פעם היו הארגזים של ההובלות מעץ...) – והרי לנו

שולחן 'למהדרין מן המהדרין', דלת על שני ארגזים.

שולחן-לולב

"ויהי כי הרחיב ה' לנו", כשהגיעה העת ומעט מעט רווחה כלכלית בכנפיה, החלטנו לקנות שולחן!

אמנם לפני ארבעים שנה מי זה היה קונה שולחן חדש ככה מהניילונים? אמנם הרחיב לנו, אך בל

נגזים... אם כן, קנינו שולחן 'יד שניה'. השולחן היה קטן, מלא שריטות כרימון, צבעו דהוי והוא

מתנדנד לכל צד, צפונה דרומה ימה קדמה (ראשי התיבות: צ'פונה ד'רומה י'מה ק'דמה – 'צדיק':

"צדיק כתמר יפרח", כמו הלולב מעץ התמר שמנענעים אותו לכל רוחות השמים). אבל למרות הכל

היה זה שולחן של ממש. למדתי עם חברותא ליד השולחן, אכלנו עליו בשבת ובחול, ארחנו

אורחים. בקיצור, נקשרנו אליו.

בשעה טובה

"חלפו שנים, עברנו מהעיירה שעם הזמן התרחבה והתבססה ועברנו לישוב של קבע. לאחר

מספר שנים, כאשר התאפשר לנו, אמרנו לעצמינו שהגיע הזמן לקנות שולחן חדש (מהניילונים).

"בקרנו במספר חנויות, ולבסוף, בשעה טובה, קנינו שולחן חדש, יציב ויפה. עכשיו ניצבנו בפני

בעיה חדשה: מה עושים עם השולחן הישן? לאחר מעט מחשבה נמצא הפתרון. נתלה פתקים

'המעוניין בשולחן משומש נא להתקשר', וכל הקודם (זוכה?) – נמסור לו את השולחן. כך עשינו,

ואכן נמצאו 'דורשים' לשולחן.

"מצוין, התקדמנו עוד שלב. אבל קצת לא נעים למסור את השולחן במצב כזה לאנשים: רעוע,

צבעו מתקלף וכו'.

"מה עשינו? הזמנו נגר מקצועי שטיפל בשולחן במיומנות, חיזק את רגליו, ליטש וצבע הבריק

בפוליטורה – והשולחן עמד, ניצב על משמרתו, כשומר ותיק ונאמן.

"חדש מפני ישן תוציאו"

"עתה, קשה היה לנו להיפרד מהשולחן. נזכרנו בכל 'הימים הטובים' וכברת הדרך שעשינו יחד,

ואז... החלטנו לתת למשפחה המעוניינת בשולחן, את השולחן החדש שקנינו, ולהשאיר לעצמינו

את השולחן הוותיק.... וכך עשינו. העברנו אחר כבוד את השולחן החדש למשפחה (מבלי לספר

להם כי זהו בעצם החדש), ואת הישן הותרנו על מקומו.

"הסכת ושמע את סופו של מעשה", אמר המארח, "השולחן החדש סיים את הקדנציה שלו

במדורת ל"ג בעומר לפני עשר שנים, ואילו השולחן הישן – הרי שלך לפניך!", הצביע על השולחן

שלפנינו, "זה השולחן  אשר לפני ה'...".

"לא לקלים המרוץ" (קהלת)

מעשה זה מעורר מחשבה. לא כל מה שחדש, יפה, מבריק, יציב ונראה מבטיח – הוא אכן כזה, ואין

בכך ערובה שיחזיק מעמד לאורך זמן ויצליח יותר. לעיתים הרעוע, הדהוי וחסר הברק שורד יותר

ומצליח יותר. דברים אלו אמורים אף בחינוך ילדים. ישנם ילדים שנראה שהם על מסלול ההצלחה,

הבנה מהירה ובהירה, כישורי חברה ועוד, ואילו אחרים – נראה שהם "בקושי סוחבים את עצמם" –

מקבלים מבחנים עם הקלות, תעודות עם שיפוצים קוסמטיים "מפני כבוד הבריות הקלו", דחויים

בחברה, ואנו מייחלים "הלוואי שיסתדרו איכשהו בחיים...". כאשר מסתכלים מספר שנים קדימה,

המפה נראית שונה למדי, "שבעים בלחם נשכרו ורעבים חדלו..." (שמואל פ"ב). דווקא אלו

שציפינו מהם לגדולות ונצורות – נו נו, ואילו אלו שלא פיללנו, דווקא אצל "השולחנות הרעועים"

אתה מוצא לפעמים מוצלחים במיוחד (בתחומים רבים). זה מעורר נקודה למחשבה.

"במה הארכת ימים?"

נתבונן לרגע בשני השולחנות שבסיפור, וננסה להבין באמת מדוע הישן והרעוע שרד והחזיק

מעמד יותר (והרבה) מרעהו החדש?

שימו לב. פרסום השולחן למסירה נשמע בערך כך:

"יש לנו שולחן שאנחנו כבר לא צריכים, הוא 'עשה כבר את שלו'. אולי אי מי מכם צריך שולחן

שכזה?". ואולי בשפה בוטה יותר "אולי תעשו לנו טובה ותיקחו אותו? אין לנו מקום בשבילו".

אמנם דברים אלו לא נאמרו בפירוש, ובוודאי בעליו לא התכוונו להציג אותו כך, אך לאחרים

התדמית הנלווית נשמעה ככזאת. מזכיר קצת את האם המשדלת את ילדיה לסיים את המנה

שבסיר "כדי שלא נצטרך חלילה לזרוק". באיזה חשק הילדים לוקחים מנה זו (אם בכלל)? הם

עושים טובה... זו הרי מנה "נזרקת".

אם כן, על אף שקבלו שולחן חדש, סופו היה מהיר – "הוכיח סופו על תחילתו".

אך המשפחה שחיבבה את השולחן הישן אהבה אותו וחיבבה אותו ו... העניקה לו את אורך חייו.

גם בחינוך, ההתייחסות שלנו לילד קובעת. הילד זקוק לאמון, הערכה, קירוב, אך יש נתינה שיש

בה ריחוק: יש מעניקים לילד כל טוב, והמחשבה הנלווית היא "שיהיה קצת רחוק ממני, שלא יטריד

אותי, שישחק באופניים, יאכל ממתקים, רק יניח לי". יש שאינני "מציף" אותו במתנות, אך אני

רוצה את קרבת הילד. את התחושה הזו מרגיש הילד היטב, האם אני רוצה לרחקו (לפתור את

הבעיה כדי שיהיה לי "שקט ממנו"), או לקרבו.

גם שלחן רעוע יכול להיות יציב, וגם שולחן יציב עלול להפוך רעוע. תלוי בגישה שלנו...

הרב דוד פיירמן הוא מרצה בנושאי חינוך ילדים

המאמר פורסם בחסותקניית ספר ספר תורה

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

לקבלת קורסים חינם במייל בנושאים: חינוך ילדים, זוגיות ומודעות עצמית

כנסו לקורסים מעניינים

מעונייינים בזוהר מתוק מדבש

כנסו לקישור

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת בתיה כץ

מאת: בתיה כץיהדות12/11/1952 צפיות
- הגיוני, הגיוני, אבל מה עם הוכחה? אנשים רבים התחזקו ב"ה הודות לתיאוריה שהצעתי. אף על פי כן היו ששאלו "תיאורית המושכלים בוחנת עובדות במציאות אך מסיקה מסקנות על פי ההגיון, דווקא היכן שאין עובדות. הרי אתה לא מוכיח מהי האמת אלא מוכיח את האמת שבה עלינו להאמין, לפי המציאות שנקלענו לתוכה".

מאת: בתיה כץיהדות12/11/1943 צפיות
מאמר זה ידון ב-סדר, ארגון, הרכבה, עקביות ובמה שרק נראה כסדר, ארגון, הרכבה, עקביות. במאמר זה נתייחס לדעה הסוברת שאין כל דבר מסודר ביקום

מאת: בתיה כץיהדות12/11/1945 צפיות
כיצד היינו נוהגים ללא תורה, האם האמת נמצאת מעבר לים ומדוע עלינו לחפש תורה. במאמר זה נוכיח שהאמת האלוקית לגבי הטוב והרע, צריכים להנתן בספר הדרכה והאדם מטבעו לא ידע מהו טוב ומהו רע.

מאת: בתיה כץיהדות12/11/194092 צפיות
לאדם יש צורך בעבודת השם. משמעות החיים היא עשיית הטוב. באדם קיים פחד מן המוות והרגשת קיום הנצח. לכן האדם מטבעו מבקש לקיים את רצון בוראו כדי לזכות בעולם הבא. הטוב והרע הם יחסיים ולכן צריכה להיות תורה מוחלטת בעולם.

מאת: בתיה כץיהדות12/11/1947 צפיות
האל אינו זקוק לתפילותינו או ליחסינו אליו, ואולי איינשטיין ושפינוזה צדקו ולאל אין כלל עניין באדם. האם הבורא עזב את העולם? כיצד נוכל לדעת האם לבורא יש בכלל עניין במעשיו של האדם?

מאת: בתיה כץיהדות12/11/1942 צפיות
פרופסור אלברט איינשטיין, גאון יהודי שהפך ל"שם דבר" ואחד מהמוחות הגדולים ביותר שעולם המדע הכיר, הסיק את המסקנות הברורות מאליהן הנובעות מהתבוננות בעולם מורכב כל כך כעולמנו. הוא הכיר היטב את חוקי הפיסיקה ביקומנו המופלא, ולאור זאת טען פעם אחר פעם בפני כלי התקשורת והמדיה הכלל-עולמית, כי יש בורא לעולם המחזיק את הקוסמוס ומאפשר את קיומנו המתוכנן והבלתי אקראי. הוא האמין באלו-הים, בכח עליון, בורא היקום, המחוקק והשומר הבלעדי של ההרמוניה הקוסמית.

מאת: בתיה כץרוחניות - כללי12/11/1947 צפיות
בעת שהספינה היקרה בעולם טבעה בים, לא היה בכוחו של שום כסף שבעולם להציל חיי אדם. עשירים לא קבלו יחס מועדף. עשירים ועניים פלסו דרכם יחד, ונדחפו יחד לסירות ההצלה ללא הבחנה.

מאמרים נוספים בנושא חינוך ילדים

מאת: בתיה כץחינוך ילדים18/09/19283 צפיות
לפעמים אנו עומדים נדהמים כשילדינו מתנהגים בצורה הפוכה מזו שבקשנו מהם, ולא מעלים על דעתנו את האפשרות הפשוטה: הם לא הבינו אותנו

מאת: בתיה כץחינוך ילדים18/09/19280 צפיות
נטל הילד את הסל, וכשהוא מצויד במיטב אזהרותיה של אמו יצא לחנות, העפיל על שתי המדרגות בפתח ופנה למוכר בקול צייצני: "אמא בקשה שני בקבוקי חלב"

מאת: בתיה כץחינוך ילדים18/09/19278 צפיות
"לא המדרש עיקר אלא ה'מעשה'" – הסיפור שאותו מספרים כדי להעביר את המסר. למה חשוב לספר סיפורים, ואיך מספרים סיפור טוב?

מאת: בתיה כץחינוך ילדים17/09/19272 צפיות
חייכתי למראה היצירה של בתי הבכורה. אולם כשראיתי מה חולל הפתק הקטן, נמחק החיוך והפך להבעת השתאות

מאת: בתיה כץחינוך ילדים17/09/19309 צפיות
"סימן לבנים" – מה שלמדתי מזגג ביום סוער

מאת: בתיה כץחינוך ילדים17/09/19273 צפיות
יכולת זו של ניתוח דברים, יכולת נרכשת היא. תלויה היא בהרגל של הפניית תשומת הלב לכיוון חשיבה זה, ובעקביות

מאת: בתיה כץחינוך ילדים17/09/19271 צפיות
בין אם מדובר בסיפור לילדים, ובין אם מדובר בדרשה לפני בני משפחה או לפני רבים – חשוב שלא להקריא יותר מידי מתוך ספר. מדוע?

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica