חפש מאמרים:
שלום אורח
18.11.2019
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

על תספרות ועינוי עצמי- מסה

מאת: דורון מוסנזוןזהות25/02/2011920 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

הלכתי היום להסתפר. עד כמה שאני לא אוהב לעשות את זה, בשלב כלשהו אני חייב. אני נכנס למספרה, מוסיקה יוונית נשמעת ברקע, ומתיישב על הכיסא, בזמן שהספר מדבר עם הלקוחות המחכים על הא ועל דא, אני מרגיש את השערות הנושרות מעקצצות על העור, המים הניתזים במורד הלחיים מדגדגים אותי בצורה בלתי נסבלת. אבל אני אוהב לשחק משחק עם עצמי: להתנגד לצורך העז שלי להתגרד. לעבור 10 דקות של עינוי-עצמי. אני מרגיש את הצורך העז שמתעורר בי לגרד, אבל אני מתנגד.למה? למה שאעשה דבר כל-כך טיפשי וחסר משמעות? ובכן, אני בהחלט לא האיש הראשון שהחליט לענות את עצמו. ברחבי העולם מיליוני נשים וגברים מתנגדים לרצון שלהם לאכול, לטובת רזון ויופי. האם אלו ערכים נעלים כל כך או חשובים במיוחד? בימי קדם השומן היה מדד לעושר- מי שהיה לו כסף לאכול הרבה, אכל הרבה, ומי שהיה עני וללא כסף לאכול, היה רזה. אבל היום, החברה של העולם המערבי מסתכלת על הרזון כמדד לבריאות וליופי, באופן שהוא כמעט פתולוגי. כמעט? למה כמעט? אנורקסיה ובולמיה הן מחלות מערביות. באפריקה ובאסיה, מקומות שבהם האוכל הוא עדיין משאב חשוב לאדם הפשוט, האנשים רזים בגלל שהם לא יכולים להשיג אוכל, ואנחנו, בעולם שלנו, מנסים לרזות בניגוד גמור לכל השפע שיש לנו. זה וודאי לא אות הזדהות עם הרעבים. אם כבר אז להפך, זה כמו זלזול- "לכם יש כל כך מעט, ולנו יש כל-כך הרבה, ואנחנו לא ניתן לכם מהשפע שלנו, אלא פשוט נגיד שהיינו רוצים מבנה גוף כמו שלכם. הלוואי שהיינו רזים כאלה".הפכנו להיות תרבות של עינוי עצמי. איזהו גיבור אם לא הוא שכובש את יצרו, הוא שמתנגד לדחף, הוא שעושה דווקא לטבע ומלגלג בפניו. אין דמות קדושה יותר מדמותו של הקדוש המעונה- הוא שהתנגד ליצר המין, שצם, שלא השתמש בחפצי מותרת, שהלך על גחלים. בנצרות- ישו מת על הצלב בכדי למחוק את החטאים של בני האדם, ביהדות צמים בכדי לכפר על עוונות שעושים, באסלאם צמים, ולא מעשנים או מקיימים יחסי מין בזמן שהשמש זורחת, בכדי להפוך למאמינים אדוקים יותר.הדת ששמה את הדגש הגדול ביותר על העינוי העצי היא דווקא הבודהיזם, דת לא מערבית, לפיה חייבים להפטר ולהדחיק את כל תשוקותיו ורצונותיו של הגוף בכדי להגיע להארה (נירוונה). העינוי העצמי אינו אקסקלוסיבי כמו שהיינו רוצים לחשוב.אבל, ישנו הגיון ביולוגי באמונה הבודהיסטית- הארצות שבהן הבודהיזם נפוץ הינן אותן ארצות עולם שלישי שבהן הרעב הוא לא משהו שמתנדבים לו, הבודהיזם גואל את האדם מייסוריו ברעיון שכל עינוי לגוף טוב לנשמה, וכך גורם לאדם הרעב להרגיש כמו קדוש. לעומת זאת, אין את אותו הגיון ביולוגי בתרבות המערביות העכשווית. תרבות השפע המערבית נוטה לזרוק את השפע שלה לפח. אך למה?מה יש שמניע את האדם לענות את עצמו שלא לצורך? אם יש אוכל, למה לא לאכול? למה למנוע מעצמך תענוגות כשאין שום חוק או סיבה מוסרית נראית לעין שימנעו זאת ממך? כל אלו ועוד אנו עושים בשביל ערכי הכזב של העולם המערבי- היופי והבריאות. אמנם אלה דברים שבעבר הייתה להם חשיבות ביולוגית- מי שיפה הוא בעל כושר ריבוי ובן זוג מתאים, אך הם הפכו לאידיאל חסר תקנה שלא ניתן להגיע אליו של אושר וכושר. זהו אותו אידיאל שגורם לנו לרצות לצפות בחייהם של אנשים אחרים ולהשקיף על עושרם, לרצות לומר "אח, כמה חבל שאין לי את מה שיש לו", להתענג על יצר הקנאה, ולשכוח מעצמך בדרך.כל אותם אידאלים ויצרים כוזבים אשר ממלאים את מחשבותינו, הם אלו שגורמים לנו לענות את עצמנו מעבר ליכולתינו. ומה איתי? אני, שאוהב לההתעלל בחוש המגע שלי ולא נכנע לגירוי הפיזי, מה אני משיג מכך? הוכחה שאני יכול לעשות זאת, איזשהו טיפוח של האגו האישי ע"י צליחת אתגרים טיפשיים וחסרי משמעות שאמורים לחזק ולבחון את יכולת הסיבולת שלי? הנאה סאדו-מזוכיסיטית כלשהי, האם אני נהנה מהסבל שאני גורם לעצמי?אין ספק שהחברה שלנו כיום היא חברה סאדיסטית. אנחנו נהנים מסבלו של האחר. הסדרות המצוירות שאנו מראים לילדנו מראות אלימות חוזרת ונשנית, ומצד שני לגלוג על מושא האלימות. אנחנו נהנים מלראות את אותן דמויות מוכות, נשרפות, נדרסות, נחנקות, נופלות, מתעלפות, ואז קמות שוב לעשות את אותו הדבר. הדבר גם מחלחל אל עולם הערכים והפעולות שלנו. אנחנו אוהבים להתעלל בחלש- ילדים מתעללים בחיות תמימות העוברות בדרכן, נערים מתעללים בילדים תמימים העוברים בדרכן, מבוגרים מתעללים בנערים תמימים העוברים בדרכן... ומעגל הקסמים ממשיך.אז אותה התעללות בחלש ובאחר, ואותה הנאה שאנו מפיקים ממנה, אולי אנו מפיקים את אותה הנאה מעינוי שלנו. כי אם לכבוש את החלש יותר זה דבר מספק, אז לכבוש את השווה לך זה דבר מספק עוד יותר. ומי יותר שווה לך מאשר אתה עצמך.אז אנו כובשים את עצמינו. אותו גירוי לגרד, לאכול, לישון- אנו כובשים את יצרנו ומחליטים להתנגד. ואחרי שאנחנו הורסים לאט לאט את עצמנו אנו טופחים על השכם שלנו ושל אחרים ואומרים "כל הכבוד" על כך שלא עשינו את מה שהגוף שלנו ביקש, על כך שעיננו את נפשנו וגופנו.ואני? אני מגרד.

 



תגיות המאמר: מסה, עינוי עצמי, תספורת


 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

דורון מוסנזון, סטודנט לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ולחינוך באוניברסיטה העברית.

ליצירת קשר- norod005@gmail.com

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת דורון מוסנזון

מאת: דורון מוסנזוןתרבות דיגיטלית25/05/13973 צפיות
בקטע זה אני דן באתגר שעולם האינטרנט מציב בפני החינוך במאה ה-21, ומנסה לחשוב על אופציות של חינוך המתאים לעולם הדיגיטלי והטכנולוגי בהתאם לעקרונות הפדגוגיה הביקורתית.

מאת: דורון מוסנזוןחינוך ולימודים - כללי25/05/13942 צפיות
בחינה של "פרדוקס השחרור" בגישת הפדגוגיה הביקורתית דרך בחינה של תפיסת החירות בגישותיהם של הרברט מרקוזה, אריך פרום, וג'ונת'ן קוזול.

מאת: דורון מוסנזוןסוציולוגיה27/07/119623 צפיות
תת-תרבויות נוער הן נושא מרתק שמהווה הצצה לעולמם של בני הנוער בעולם המודרני. כל אחת מתת-התרבויות השונות מתמודדת עם הקונפליקטים הזהותיים הפסיכולוגיים והחברתיים בצורה שונה תוך כדי יצירת זהות משותפת. במאמר אבחן כמה מתת-התרבויות הבולטות כיום דרך המושג של "הון תת-תרבותי", ואנסה להראות את הצורות האקספרסיביות המגוונות שבני הנוער יוצרים לעצמם.

מאת: דורון מוסנזוןחינוך ולימודים - כללי27/07/111292 צפיות
פאולו פרירה היה מייצג בולט של גישה פילוסופית חינוכית של "פדגוגיה ביקורתית". אנסה להציג את גישת הפדגוגיה הביקורתית ואת היחס שלה למערכת החינוך בישראל.

מאת: דורון מוסנזוןסוציולוגיה29/03/119189 צפיות
הדיון על נטיות מיניות אחרות הוא כל כך סוער ונמצא בכותרות. למה? מה הדבר שמפחיד אותנו כל כך בבעלי הנטייה המינית השונה? במאמר אנסה לחקור זאת בעזרת פוקו ומאמר מאת כלנית צאלח.

מאת: דורון מוסנזוןסוציולוגיה21/03/119768 צפיות
היפה והחנון היא דוגמה מבהיקה לתרבות הריאליטי ששותפת את הארץ והעולם המערבי בכלל בשנים האחרונות. במאמר אנסה לנתח את התוכנית מזווית ראייה קצת שונה- זווית סוציולוגית.

מאת: דורון מוסנזוןסוציולוגיה21/03/1111760 צפיות
סוגיית בתי הספר הפרטיים היא סוגייה משמעותית שמעסיקה אותנו רבות. במאמר אנתח את התופעה מזוויות מנוגדת בתאוריה הסוציולוגית: הפונקציונליזם וגישת הקונפליקט.

מאמרים נוספים בנושא זהות

מאת: דר' ירוןזהות02/01/147987 צפיות
מהם השלבים של יציאה מהארון? מה השיקולים שצריך לקחת בחשבון לפני שיוצאים מהארון? מה מקל על תהליך החשיפה מול המשפחה? ד"ר ירון, פסיכותרפיסט המתמחה בטיפול פסיכולוגי לגייז (Gays), מתייחס לכמה מהשאלות הנפוצות ששואלים מטופלים.

מאת: עצת נפשזהות06/10/131151 צפיות
מאמר זה סוקר את שבעת הצעדים למתמודד עם המוסקסואליות: מהשיחה הראשונה ועד לסיום תהליך הבירור.

מאת: www.copy-writer.co.ilזהות12/06/131095 צפיות
קצת על מה שהקדמה עשתה לתודעה שלנו. קצת על ההתמכרות למסכים והרבה על הרצון לדעת את כל מה שלא בהכרח עושה אותנו יותר מאושרים.

מאת: דנה כותבתזהות06/12/129112 צפיות
כבוד המשפחה הוא ערך עליון בחברה הבדואית וישנם מנהגים אשר מטרתם לתחום את האישה לספרה הביתית,לדכא את רצונה החופשי ואת תשוקותיה. בין המנהגים הללו קיים מנהג מילת הנשים.

מאת: מורן אופירזהות28/10/127368 צפיות
אך את רובן של הנערות והנשים מסבכות מחשבות אחרות, חששות מהלידה, הצירים, המחשבה שיווצר סיבוך וכמובן גם, פחדים רבים מההחלמה. בתור אישה שחותה על בשרה את השלב הזה יותר מפעם אחת, ההמלצה האיכותית שאני אתן לכן היא סה''כ להרהר ולחשוב אם איך מתמודדים עם כל חלק בעיתו, והחלק המהותי הינו ההכנה ללידה.

מאת: רונן רבינוביץ'זהות09/09/128035 צפיות
כיצד ניתן בעמוד אחד, להציג את תולדות עם ישראל, כולל מאורעות היסטוריים של ישראל והעולם, דמוגרפיה והגירה, אימפריות, תקופות, אישים, מנהיגים, ספרות ושפות?

מאת: יוסי קרמר זהות19/04/127677 צפיות
מיהו האינטרסנט? המשך במאמר...

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica