מכתבים לאהבה - {מתוך עיניך}
נולדתי מתוך עיניך , והייתי למה שבחרת לראות...
כל כך הגיוני לי לאהוב אותך. כל כך לא הגיוני להישאר.
הבטחת להיות שם תמיד. והיית שם. היית שם...
שם במחשבות
שם בחלומות
שם ברצונות...
שלי.
היית שם - ואני הייתי פה.
אהבת אותי מרחוק.
נשמתי אותך בכל רגע. הכלתי אותך בתוכי. כל פעולה יומיומית שלי לא היתה שלמה אילולא היית שם במחשבות.
אוכלת - חושבת
לומדת- חושבת
עובדת - חושבת
חולמת - חושבת
אותך, רק אותך. אתה שם תמיד. כן.
וכל כך הגיוני לי לאהוב אותך. כל כך טבעי לי כשאני צמודה אליך ואתה אליי, עטופה בידיך, טבעי לי לחוש את גופך עורג אל גופי, את מגע שפתיך. טבעי לי להניח ראשי על כתפך בסוף יום ארוך. לטייל עם אצבעותיי על חזך, שמתרחב עם כל נגיעה שלי כבטוח בצדקת דרכו. כל כך טבעי לי להיתלות על כנפי האופטימיות והתקווה כשאתה לוחש את המילים הנפלאות אל תוך לבי. מלים שלא משאירות ספק. ואכן , אין ספק. אתה שם ואני פה.
'הלא עיניך ראו את הכל' ! צעקתי לך. 'הן שיצרו את דמותי שאהבת כל כך'
ואתה שוב מטלפן, כאילו דבר לא קרה. מנווט אותי בדרך שלך, מנווט את הקשר למקומות שמתאימים לך.
וביקשתי שתלך, ביקשתי שלא תשוב עוד. מבחין לא מבחין בסערה שבי, באי השקט שרודף אותי.
רציתי ללכת ממך
רציתי לשכוח אותך
רציתי להניח לאהבה הזו לגווע
ורציתי אותך... איתי
נולדתי מתוך עיניך, והייתי למה שבחרת לראות. הייתי שלך, והייתי אוהבת. והייתי למי שאיני.
- קלריס -