סמכות שופט בבקשת מעצר

סמכות שופט בבקשת מעצר

סעיף 12 לחוק סד"פ קובע כי רשאי שופט ביהמ"ש לצוות על מעצרו של אדם לאחר שעיין בחומר שעליו מבוססת הבקשה. צו המעצר יכול להינתן בנוכחות החשוד ואף בעדרות החשוד.

להלן החוק: "הוגשה בקשה לעצור אדם, רשאי שופט, לאחר שעיין בחומר שעליו מתבססת הבקשה, לצוות בהחלטה מנומקת בכתב, על מעצרו של אותו אדם או על שחרורו בערובה או
ללא ערובה או בתנאים שימצא לנכון: צו מעצר יכול שיינתן בין בנוכחותו של החשוד ובין בהיעדרו" (ס' 12 לחסד"פ סמכויות אכיפה-מעצרים התשנ"ו-1996)
צו מעצר ללא נוכחות החשוד יכולה להינתן רק אילו מדובר במעצר ראשוני, מדוע?
מאחר ואילו מדובר בהארכת מעצר אין שום מניעה או כל סיבה מצדקת להביאו בפני השופט שיאמר את דברו.

הבקשה למעצר נעשית ע"י שוטר אשר מגיש את הבקשה בליווי תצהיר וכל זאת על-פי ס' 15(א) לחוק.

על-מנת שהבקשה תתקבל עליה להכיל מספר עובדות:

** הקניית סמכות לביהמ"ש לפי ס' 15(א)(1)(א)

** מהן העובדות עליהן מבסס המצהיר (השוטר) את הבקשה למעצר

** עילת המעצר

** מידע על מעצרי קודמים

רשאי השופט לדון בבקשה למעצר גם ללא המסמכיםם המנויים בס' 15(א)(2) לחוק וכל זאת רק אם, לפי שיקול דעתו, קיים בידו מספיק מידע הדרוש למעצר. תקופת המעצר ללא הגשת המסמכים לא תעלה על 24 שעות.
על עורך דין פלילי לוודא כי זכויות הלקוח שלו נשמרות וכי לא התקבלה בקשת מעצר ממעל 24 שעות ללא כל המסמכים המתבקשים.
בנוסף על עורך דין פלילי לבדוק את הסמכות העניינית והמקומית של ביהמ"ש.

הסמכות העניינית והמקומית של ביהמ"ש נגזרת בהליך בו מצוי הנאשם:

כל עוד לא הוגש כתב אישום ניתן לבקש בקשת מעצר בביהמ"ש השלום.
אילו כבר הוגש כתב אישום, בקשה למעצר תדיין אך ורק בביהמ"ש המוסמך לדון בכתב האישום.
בערעור הבקשה תוגש לבית משפט שלערעור.