למרבה הצער, אנו שומעים לא מעט על עבירות מין בקרב בני נוער, ואפילו בקרב ילדים. בשונה ממבוגר האחראי למעשיו ולפיכך כשיר לשיפוט, קטין זוכה ליחס אחר ממערכת אכיפת החוק. ככל שהעבריין קטן יותר בגילו, כך היחס אליו סלחני יותר ושיקומי יותר. התפיסה היא כי קטין עדיין אינו 'מוצר מוגמר' של אדם המזיק לחברה, ועל כן ניתן לשקמו ולגרום לו להפוך לאזרח נורמטיבי.
עם זאת, אין לזלזל חלילה בתופעה של הטרדה מינית בקרב קטינים. קטין המטריד מינית עשוי להתגלות בעתיד כאדם אלים המסב נזק רב לחברה. משום כך, נדרש איזון בין הניסיון לשקם את הקטין, לבין נקיטת הזהירות מפני הסיכונים שהוא עלול לייצר לחברה.
ענישה וטיפול בקטין שהטריד מינית
קטין מתחת לגיל 12 אינו בר אחריות פלילית. על כן, לא ניתן להגיש כתב אישום כנגד ילד מתחת לגיל 12 המעורב בעבירת מין. ילדים בגיל זה מופנים לטיפול של פקידי סעד, ולמשטרה אין סמכות לעצור אותם לחקירה. עם זאת, המשטרה רשאית לזמן את הקטין או את הוריו למסירת עדות.
קטינים מעל גיל 12 הינם ברי אחריות פלילית. חקירת קטין מעל גיל 12 אך מתחת לגיל 13 תתבצע על ידי חוקרי ילדים. חקירת קטינים מתחת לגיל 14 המעורבים בעבירות מין תתבצע על ידי חוקרי ילדים מטעם משרד הרווחה. חקירת קטינים מעל גיל 14 תתבצע על ידי חוקרי נוער במשטרה.
כאמור, ככל שהילד קטן יותר, כך הטיפול בו יהיה במסגרת שיקומית יותר. מנגד, ככל שהילד גדול יותר, כך יש יותר מקום להתערבות משטרתית, להגשת כתב אישום ולענישה.
טיפול בהטרדה מינית בבית הספר
כאשר מדובר בהטרדה מינית שאירעה בבית הספר, ישנן הנחיות ברורות כיצד הנהלת בית הספר צריכה לפעול. חוזר מנכ"ל (תש"ס/א2) קובע כי על הנהלת בית הספר לבצע את הדברים הבאים:
• להפסיק באופן מידי את ההטרדה המינית.
• להרחיק את המטריד מהמוטרד.
• לטפל בילד המוטרד.
• לטפל בילד המטריד.
• לדווח על אירוע ההטרדה המינית לפי הנהלים.
• לשמור על פרטיותם של המעורבים בפרשה.
• אם יש בכך צורך, לספק הגנה מערכתית עבור התלמידים.
כיצד תזהה שהילד שלך מוטרד מינית?
ילדים המוטרדים מינית עשויים לפתח תסמינים התנהגותיים, אשר מהם ניתן ללמוד שעבר עליהם משהו. בתור הורה, תוכל לשים לב להתנהגות שונה או מוזרה של הילד שלך, וכך להעניק לו עזרה.
בין התסמינים העלולים לעורר חשד: התרחקות הילד מחברת אנשים עימם נהג לבלות בעבר, פחד מאנשים מסוימים, הימנעות הילד מלשהות לבד עם ילדים בני גילו, היעדרויות מבית הספר, התנהגות מינית מופרזת, לבוש חושפני בצורה מוגזמת, הימנעות קיצונית מחשיפת הגוף, ועוד.
בנוסף, עלולים להיות תסמינים גופניים אצל הילד. החל מחבלה גופנית, עבור דרך דלקות, קשיי עיכול וכאבי ראש, וכלה בעייפות כרונית, הפרעות אכילה, ודיכאון.
אם אתם מזהים תסמינים מהסוג הזה, נסו לדובב את הילד בזהירות ובסבלנות כדי לשמוע ממנו מה עובר עליו. אל תפעילו עליו לחץ שיספר לכם הכול מיד, כי לחץ מן הסוג הזה עלול לגרום לילד להיסגר בתוך עצמו עוד יותר. ילד במצב כזה צריך הרבה סבלנות, רוגע וביטחון.