האם שמתם לב שמרבית החברות המשווקות מערכות ביתיות לטיהור מים אפורים לא מספקות נתונים על איכות הקולחים המופקת מהמערכות שלהן ?
והשאלה היא: למה רוב יצרני והמשווקי מערכות לטיהור מים אפורים לא מציינים את רמת טיהור של המערכות שלהם?
אם תשוטטו באתרי אינטרנט של מספר משווקי מערכות לטיהור מים אפורים, תראו בדרך כלל צילומים של חביות בחצר, צילום צינורות מקרוב, צילום של צמחים שתולים בחצץ ולפעמים גם סיפורים על המצב באריזונה או באוסטרליה (שאלתם את עצמכם למה לא באירופה?) אבל משום מה, מעטים הם הספקים המציינים בקטלוג המכירה או באתר שלהם מה האיכות של המערכת שלהם, או כמה % מזהמים מצליחה המערכת לטהר.
לדעתי, המשווקים של מערכות ביתיות לטיהור שפכים צריכים לציין את איכות הטיהור של מערכת הטיהור! מבחינת הצרכן זה העיקר!
הצרכן/הלקוח רוצה לדעת איזה איכות מים תיתן לו המערכת שרכש במיטב כספו והאם המערכת שלו יעילה ב-50% 98% או ב-20% (גם במערכות כאלה נתקלנו)!
מוזר, אבל במקום לקבל מהם נתונים על איכות הטיהור או את איכות המים המטוהרים מהמערכת, אתם יכולים לקבל מהם שפע של נתונים אחרים, רק לא את הנתונים החשובים באמת.
שאלה: אז לאיזה איכות טיהור מים אפורים אתם בחברת 'המטהר' מתחייבים?
תשובה:
אנחנו בחברת "המטהר - הנדסה וטיהור מים" מתחייבים שהמערכת האיכותית ביותר שלנו (יש לנו 8 טכנולוגיות שונות באיכויות שונות ובגדלים שונים) תטהר מים אפורים ברמה ובאיכות טיהור שהיא מעל ל-95% ברוב המקרים ולפעמים עד 99%.
לדוגמה:
מים אפורים של בית מגורים ממוצע המגיעים ממקורות שונים ושה-BOD (צח"ב, צריכת חמצן ביולוגית) הממוצע שלהם הוא 500 מיליגרם לליטר, תטוהר ע"י מערכת "בי-ירוק" שלנו לרמה של 99% !
אנחנו מתחייבים שהמים ביציאה מהמערכת טיהור המים האפורים יהיו עם BOD = 5 לכל היותר!
לסירטון וידיאו , לחצו כאן:
http://www.huffingtonpost.com/yermi-brenner/changing-how-we-manage-wa_b_796935.html
סרטון הוידיאו VIDEO הוא על מערכת "בי-ירוק", על החומר "סלע-סיב" (Biorock) המשמש בתוכה כפילטר ביולוגי ועל מחקר שמתבצע בטכניון על החומר "סלע-סיב" כמו גם על נושא מיחזור המים האפורים בישראל.
שאלה: אז למה יש חברות שאי אפשר לקבל מהן נתון של אחוז הטיהור, או של איכות הטיהור?
תשובה:
אני יכול לחשוב על כמה סיבות אפשריות וביניהן:
1. החברות האלה לא טרחו לבדוק את איכות הטיהור של המערכות שלהן.
2. הן דווקא כן בדקו את איכות הטיהור של המערכות שלהן אבל הן גילו שהן ברמת איכות נמוכה.
3. אולי הן חושבות שזה מספיק לשים כמה מיכלים, לזרוק כמה אבנים לחביות, לשים פילטר פה ושם, לקרוא לזה "מערכת" וזהו? הרי ממילא אף אחד לא שואל אותן או טורח לבדוק אותן.
4. ועוד....ועוד...
האמת היא שבכדי לקבל טיהור באיכות גבוהה אשר יתן קולחים (שפכים ומים אפורים מטוהרים נקראים קולחים) ברמה שנדרשת לפי תקנות הבריאות ואיכות הסביבה נדרש הספק/היצרן לידע רב יותר, נסיון ומקצועיות.
אי אפשר להסתפק בכוונות הטובות, באהבת המקצוע ובאהבת הסביבה שיש בוודאי למי שעוסק בנושא ויש לבצע השקעות כספיות ואירגוניות לא קטנות כדי לרכוש ידע ולאמץ טכנולוגיות המשפרות את רמת הטיהור הביתי של המים האפורים או המים השחורים (מים שחורים כוללים בתוכם גם את המים האפורים).
שאלה: מה האיכות של טיהור השפכים העירוניים שמופנים להשקיית השדות החקלאיים ומה זה קשור למערכות הביתיות?
תשובה:
לאחרונה (שנת 2010) אישרה ועדת הכנסת לענייני פנים והגנת הסביבה תקנות חדשות לאיכות הטיהור של מערכות גדולות, עירוניות, לטיהור שפכים. ב-3/2010 אישרה אותן גם הממשלה.
התקנות החדשות מחייבות את מפעלי טיהור השפכים (שפכים = מים שעברו שימוש כלשהו ונשפכים אחר השימוש) לייעל את פעולתם ולשדרג את איכות השפכים המטוהרים לדרגה גבוהה יותר אותה קבעה ועדת ענבר, זאת כדי שהקולחים לא יפגעו בשדות החקלאיים ולא יזהמו את הסביבה ואת הקרקע.
עד לפני כ-10 שנים, נדרשו מפעלי טיהור השפכים לספק קולחים באיכות של 30/20 (צח"ב/כלל מוצקים מרחפים)(BOD/TSS) . מתברר שרמת איכות זאת להיתה נמוכה מדי והיא גרמה לזיהום הקרקע, להמלחה ולהפיכת קרקעות חקלאיות לקרקעות מעוקרות שאינן יכולות לגדל עליהן שום גידול חקלאי!
המלצות ועדת ענבר והתקנות החדשות שהתקבלו בכנסת, מאלצות את מכוני טיהור השפכים לשדרג באופן הדרגתי את יעילותם ולהוציא איכות גבוהה יותר של קולחים - עד לאיכות של 10/10 - איכות המתקרבת לאיכות מי שתיה שהם לרוב 0/0 .
ברור שאם וועדת מומחים ישבה 10 שנים (!) ובדקה באיזה איכות קולחים מותר להשקות את השדות החקלאיים והגיעה למסקנה שחייבים לשפר אותה כדי לא לפגוע בקרקע השדות ובגידולים החקלאיים, יש לגזור גזירה שווה גם לגבי הגידולים והצמחים אצלכם בגינה וגם לגבי האדמה של הגינה שלך. איכות טיהור נמוכה תפגע בהם וגם בסביבה.
שידרוג איכות הטיהור של מכוני טיהור שפכים עולה כמובן יותר כסף.
גם שיפור איכות הטיהור של מערכות ביתיות לטיהור מים אפורים ו/או שפכים עולה כמובן יותר כסף.
עובדה זו מייקרת את מחיר המערכות הביתיות האיכותיות ותייקר גם את עלות הטיפול בשפכים העירוניים.
ההוצאה הכספית על שיפור איכות הקולחים להשקייה תיגבה בסופו של דבר (אלא מה?!) מכיסינו. הרשות המקומית תגבה מאתנו את העלות הנוספת לטיהור השפכים שיימכרו בסופו של דבר למישהו אחר. אם יחוקקו החוקים המתאימים יישארו המים שקנינו, אצלנו ולא נצטרך לשלם עבור מים שפירים להשקיית הגינה.
שאלה: האם בכלל יש קשר בין התקנות החדשות לאיכות קולחים ממכוני טיהור לבין מערכות הטיהור הביתיות?
תשובה:
בוודאי!
התקנות החדשות מגדירות איכות מינימלית של קולחים שמותר להשקות בהם את הצמחים.
איכות שמותרת להשקיית צמחים בחקלאות ושדות נדרשת (לפחות!) גם עבור הצמחים בבית ובגינה. אני טוען שצריך אפילו להחמיר (כמו במספר מדינות באירופה הדואגות לעתיד הסביבה) ולדרוש מהמערכות הביתיות איכות גבוהה יותר!
לכן, בתחום הפרטי אני צופה קשיים בשיווק מערכות לא איכותיות לטיהור שפכים ביתי.
מנסיוננו, מערכות ביתיות מהסוג של "עשה זאת בעצמך" מגיעות לאיכויות של 200/200 ועד ל- 40/40 במקרה הטוב (ככל שהמספרים קטנים יותר - האיכות גדולה יותר). מערכות פשוטות אחרות, גם אם הן מתוצרת חברות רציניות, מגיעות לפי נסיוננו רק לאיכות גרועה יותר מ- 50/50. איכויות כאלה של מי השקייה יגרמו לדעתי תוך כמה שנים ( 8 עד 14 עפ"י נסיוני) להרס הגינה, מות הצמחיה והרעלת הקרקע.
שאלה: אז מה ההמלצה שלך ללקוח הפרטי לאור התקנות החדשות?
תשובה:
התחזית שלי היא שבתחום טיהור השפכים הביתי, לאחר שיאושר חוק מים אפורים ואולי לאחר שיאושר סוף-סוף גם חוק לטיהור מים שחורים (כמו באירופה), אנחנו נגיע בעתיד לדרישות איכות של 5/5 (צח"ב/כלל מוצקים מרחפים)(BOD/TSS) לפחות כפי שהמצב הוא כבר באירלנד, צרפת, בריטניה וכד'.
שימו לב שלמרות שמדינות אירופאיות אלה גשומות יחסית, פעלו שלטונותיהן להגדיר דרישות גבוהות לטיהור שפכים ביתי ונדרשת על ידן איכות קולחים גבוהה כדי לא לגרום לנזק סביבתי וגינתי בטווח הארוך.
לכן, ההמלצה שלי לצרכן הפרטי היא שכדאי לו ולך להתאים את עצמכם כבר עכשיו לדרישות העתידיות של איכות הקולחים הביתיים, אחרת אתם עלולים להיווכח שרכשתם מערכת יקרה יחסית לטיהור ביתי של שפכים (מים אפורים ו/או מים שחורים הם שפכים!), אך כזו שלא תעמוד בעתיד בדרישות המחמירות של התקן ו/או חוק המים האפורים.
לסיכום:
סביר להניח שגם מדינת ישראל - הענייה בגשמים ושקרקעותיה אינן נשטפות במים טהורים באיכות של מי גשם/שלג, תאמץ תקנות מחמירות יותר לגבי המערכות בבתים הפרטיים.
אני צופה שאיכות הקולחים המותרת להשקיית גינות, תהיה מחמירה יותר, אפילו מעבר לתקנות שאומצו באחרונה ע"י וועדת הכנסת וממשלת ישראל (בשנת תש"ע). זאת כדי לא לפגוע בדורות הבאים וברוח הציווי היהודי לקיום בר-קיימא ובמטרה לשמור על כל מה שברא הקב"ה, כפי שמצווה עלינו מורשתנו היהודית .
גילוי נאות:
הכותב עובד בחברת "המטהר - הנדסה וטיהור מים"
הערה: מאמר זה פורסם לראשונה בתחילת שנת 2010