עבור אלו הסובלים מתופעה של הזעת יתר או לחלופין מהצטברות בלתי פרופוציונלית של שומן בגוף, מומלץ להתעניין בטיפול הזעת יתר וכן – שאיבת שומן.
שאיבת שומן הפכה לפעולה נפוצה בענף הרפואה האסתטית וניתן לעבור אותה בשני אופנים: על ידי שאיבה של ממש או על ידי המסת השומנים. שיטת שאיבת שומן באמצעות שאיבה היא השיטה המסורתית של שאיבה ונעשית בצורה פולשנית. במהלך הפעולה מוחדרת צינורית מתחת לעור וממיסה באמצעות חומר מיוחד את השומנים באזור הבעייתי. לאחר המסת השומנים הצינורית שואבת את הנוזל שהתקבל. יש לציין כי פעולה זו כרוכה בהרדמה מקומית או כללית וזה תלוי בגודל האיזור המטופל.
באיבר אחד או מספר אברים מצומצם ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. עם זאת, שאיבת שומן הנעשית על שטח נרחב בגוף או על מספר איברים גדול יש צורך בהרדמה מלאה. האיברים בגוף הנוטים בדרך כלל להצטברות שומן הם המותניים, הישבן והבטן. התופעה אינה אופיינית דווקא לבעלי עודף משקל אלא בהחלט יכולה להופיע בקרב אנשים ממוצעים במשקלם שעקב דיאטות חוזרות או הריונות וחוויות אחרות גופם השתנה ובחלק מסויים בו מופיעים יותר שומנים.
בנושא הזעת יתר יש לציין ראשית את שני הסוגים הנפוצים בתופעה: קיימת הזעת יתר כללית הנובעת מגורמים רגשיים כמו פחדים או מתח הנמשכים לאורך זמן או ספציפיים לסיטואציה מסויימת. הרקע להזעה זו הוא נפשי. לעומת זאת קיימת הזעת יתר שהרקע שלה הוא גנטי: כאן מדובר בתהליך גופני במהלכו ניתנת הוראה לקצות העצבים הסימפתטיים – האחראים להגברת הזיעה – להפריש יותר חומר המכונה אצטילכולין . הפרשה גדולה יחסית מחומר זה גורמת לתופעת הזעת יתר.
שתי השיטות הנפוצות לטיפול בהזעת יתר הן הזרקת בוטוקס וניתוח. הזרקת בוטוקס ידועה כשיטה מצליחה המשתקת את האיזור שבין העצב לבלוטות הזיעה ועקב כך לא מגיעה הוראת הפרשת הזיעה. היא יעילה לכל האיזורים ומומלץ לחזור עליה כל חצי שנה. כמו כן שיעור הסיבוכים ותופעות הלוואי נמוך ביותר. לעומת שיטה זו קיים ניתוח במהלכו נפגעות בלוטות הזיעה בבית השחי והוא מוגבל לטיפול בהזעה באיזור זה בלבד.