איך תדע איזה איש מכירות אתה ?

מאד אקטואלי עכשיו לחלק הכל לארבע, כי בהגדה של פסח, ישנם ארבעה לשונות של גאולה, וכנגד ארבעה בנים, ואני רוצה לקטלג את סוגי אנשי המכירות לארבעה, אחד חכם, אחד סתם רשע, אחד תם, ואחד שאינו יודע למכור, ואם תרצו אין זו אגדה, אלא מציאות יומיומית, שאני חי אותה, ומלווה אנשי מכירות באשר הם, אצל הלקוח ומחוצה לו,

פיאקסו הצייר נולד צייר, אצלו הציור היה משהו מולד, גנטי, כל כרומוזום וכרומוזום שלו אמר ציור, ומה שנשאר לדון, האם פיקאסו גדול מרמברנט, או מופשט יותר מואן גוך, והאם אמא של שאגל היתה יהודיה, אבל ברור שהוא/הם, היו ציירים בעלי שם, וישנם כאלה שאוהבים ציור, מבינים באומנות, אולי גם ביקרו במוזיאון הלובר בפריז, במסגרת נסיעה לחו"ל, והתלהבו מסיפוריו הקסומים של המדריך, וכשחזרו לארץ, גמרו אומר בליבם  ללכת לילמוד ציור,

 גם באנשי מכירות יש כאלה שנולדים עם טבע שני, שהם יודעים למכור, לשווק, וישנם כאלה שהחליטו להתחיל לעבוד,והרזומה שלהם במכירות היה, שבתור בחורים בבין הזמנים, עשו בכיכר הישיבה "הגעלת כלים" לפסח, או בערב ראש השנה, אספו כסף, בדוכן של ארגון יד לאחים, וצעקו בגרון ניחר, כויפער נפש פעילים, בכניסה למקווה של זופניק, בירושלים, זה אולי מראה על אמביציה, אבל זה לא אומר שאתה מתאים למכירות, לפעמים החיים, הובילו מי מאיתנו לתחום המכירות, כי בדיוק איזה דוד מארגנטינה, החליט לעשות עליה, ושם, בגלות, היה הדוד מוכר צעצועים, כל פעם בקרנבל, אז למה לא לשווק גם פה,   והציע  להיות "סוכן", ואלו הם צעדי המכירות הראשונים של חלק מאיתנו, סף הכניסה לענף, הוא מהנמוכים במשק, כמו בענף הפירסום... הוא לא מדע מדוייק, לא צריך להטיס חלליות, ולא לצנתר חולי לב, מקסימום לערבב לקוח. מכירות הוא תחום שמעבר להיותו מקצוע, חייב שהמקצוע יהיה מהנה, איש מכירות אמיתי, בנשמתו חייב להיות אופטימי, להאמין בעצמו, במוצר ברור, בטחון עצמי, והאותיות בושה לא בלקסיקון שלו, והוא אוהב את הטא'ץ עם האנשים, הלקוחות, ובאופי צריך סף שבירה נמוך, בואו נכיר בעובדות, שאם למכור היה כל כך קל, אזי כל איש מכירות, היה משיג את יעדי המכירות שלו, שיעור התחלופה  היה שואף לאפס, ומנהלי המכירות היו רוצים שגם ילדיהם ונכדיהם יבחרו באותו המקצוע, וכל אמא פולניה היתה מחליפה את שאיפתה מרופא, לאיש מכירות, אבל זה לא קל, הנסיון להשיג לקוחות פוטנציאליים, והשקעת המאמצים הרבים עוד יותר, במטרה לגרום ללקוחות להחזיר אליך צלצול, די בהם לגרום תסכול ורפיון ידיים לכל אחד, המאבק על שמירת לקוחות, גורם אפילו לאיש מכירות הכי אופטימי לתהות, האם לא קיימת דרך קלה להתפרנס, אל תשברו, אל תתפתו לקמעות ולמזלות,  ביכולתך להקטין את כאב הלב, ולהגדיל את המכירות, אם תשייך את עצמך לאחד מאנשי המכירות, מתוך הארבעה שלפניך....עדיף לחכם

 החכם - במילים של היום הוא המקצועי, המעודכן, המאורגן, המתקדם, קורא חומר שיווקי, הולך לימי עיון, משתלם ומשלים ידע מיקצועי, ותמיד על כל קושיה, הוא עונה לך ארבעה תירוצים, עם שאיפות ניהוליות, עם חריצות גבוהה, נוכחות בשטח, וכשהוא יוצא לפגישה הוא לא הופך את הלקוח ל -GPS  שלו, יעדי המכירות בשבילו הם יעד אמיתי, ולא המלצה בלבד, יוזם שיחות מכירה כל יום, מקיים פגישות מכירה, יזומות, ואקראיות, מגיע מוכן ובזמן לכל פגישה , שזה אומר עם כל הידע המקסימלי על הלקוח,  עליו, ועל מתחריו, מה הוא מרכיב מוצריו, איזה עיסקאות אפשר להציע לו, ובמידה והוא כבר לקוח פעיל, להגיע אליו גם עם דו"ח גיול מלאי, חובות, ולאחר הפגישה לשלוח לו,  במייל סיכום פגישה, הצעת מחיר, חומר נדרש בדואר, לבצע פולואפ איתו, לאחר פרק הזמן שקבעתם, שיבין שאתה משדר רצינות, ושכל כוונותיך ישדרו, גם העסק חשוב לי, לא רק העמלה הפרטית, ,ויש עוד המון תכונות חיוביות, שלא כאן המקום לפרטם כי רבים הם, ועם כל אלה אבני יסוד בשבילך, אתה תגיע גם לדרגות ניהול, כמוני...

הרשע - במילים של היום האינטרסנט, הסוציומט, רואה רק דרך החור של הגרוש, התנהלותו היא לפי הספר בדיוק, מחושבן בימי מחלה, אפילו שהוא בריא כמו שור, חופשת הלידה של אישתו רלבנטית גם כלפיו, ולא אכפת לו גם לשבת שיבעה בשעות הפנאי, כשיש ספק על לקוח למי הוא שייך, אז אצלו כבר אין ספק, ברור שזה שלו, הוא מוכן לא לקבל חצי עמלה, ובלבד שלא יתחלק עם עמיתו למחלקה, כשיש מטלה קבוצתית, הוא תמיד עם פריצת דיסק, וכשאוספים חמישה שקלים לקנות מתנה לחבר, הוא פתאום אתאיסט גמור, הוא לא מאמין בימי הולדת, העסק, החברה, בעיניו הם רק אמצעי לקבלת המשכורת, לא מקום עבודה, הוא בדרך כלל תמיד יקטר, יתלונן, יריב, ישרה אנרגיות שליליות, ותמיד מה שאפשר לעשות בשעה, הוא יעשה ביממה, כי ככה הוא חשוב, וכמה צריכים אותו, ועוד כהנה וכהנה, על זה הדרך, אם כל אלה מאבני היסוד שלך תזכה להכיר הרבה אנשים, בהרבה מקומות עבודה, ומין הראוי לכלול אותו בביעור חמץ.

 התם -  במילים של היום, זה הפקיד, האנמי, חסר נוכחות, דומה לגיסנו,  יושב שעות, ובוהה בתיקרה, מסתכל על הטלפון בערגה, ומחכה לשמוע ממנו בת קול, לא יוזם, לא פונה, לא מתקשר, מחכה לשיחות נכנסות, הוא לא מועיל ולא מזיק, לא ברור, מין פרווה כזה, חמץ שעבר עליו הפסח, אתרוג אחרי סוכות, אין לו שאיפות, מצפה ממך שתעשה בשבילו, שתלעס לו, והוא יבלע, תמיד מרוח על פניו, חיוך תם כזה, של שימעל'ה,  הלחיים סמוקות , נראה מדושן, כל היום בהפסקת קפה, לא מבין מה נשתנה היום הזה, מהיום שלפניו, תמיד בן חורין, הלקוחות שלו, הם תמיד בטווח תחום שבת, לא רחוק, לא קרוב, כשאתה שואל אותו שאלה מקצועית, נראה לך שעברת על גזל שינה, ותמיד שומר פיו ולשונו, ולא עונה לך על מה ששאלת, רק על מה שהוא חושב לענות, אז למה הוא נשאר באירגון ? אולי בגלל הוותק, אולי בגלל היחוס שלו לבעלי המניות, אולי בכל זאת התפוקה שלו פעם היתה טובה, והמנהלים מקווים שישתפר לפני שיבוא משיח, מה אני הייתי מציע לו, שיחזור חזרה לכוילל, כנראה שמכירתו לא אומנותו.

ושאינו יודע למכור - אחרון אחרון חביב, תמיד נכנס למשרד ביעף כזה, חצי חולצה בחוץ, הקלסר שלו מרושל, והתיק שלו מרופט, והטלפון שלו, גם כשהוא מסיים את השיחה, נשאר פתוח, והוא מתקשר לעצמו לראות אם הוא זמין, והאנרגיות שלו תמיד במקום הלא נכון, כל פעם צריך להטעין אותו מחדש, כמו המשחק של הילדים, שפן מתופף כזה, שממלאים אותו מאחורה עם קפיץ, והוא עובד ועובד ועובד, עד שנגמרת המתיחה, הוא עסוק בלקוחות קטנים, שלא מביאים לו פרנסה, רק ללקוח שרות, תמיד מופתע, אף פעם לא מפתיע, תמיד מגיע ללקוח אחרי העונה, וכשהוא הולך לחתונה של הלקוח הכי חשוב שלו, הוא ישים את המעטפה עם הצ'ק, באולם השני, שליימזל כזה, והוא תמיד בסטנד ביי, לפני פיטורין, או אחרי שיחת שימוע/ניעור, שוכח לחזור ללקוחות, הם תמיד מתלוננים עליו, מבולבל, מותש, לא מתקדם, תקוע אי שם בן הסבנטיז לאייטיז, וגם כשיש לו לקוח מרוצה, הוא אפילו לא שם לב, שהוא לא מזמין אצלו סחורה, רק הצעות מחיר, אני במקומו, הייתי מפסיק להיות איש מכירות ונהפך ללקוח...ומוכר אותו לגוי,  "ואפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו זקנים, כולנו יודעים את התורה, מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים, וכל המרבה לספר, ביציאת מצרים הרי זה משובח"