חפש מאמרים:
שלום אורח
22.01.2021
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

תפקודה של התקשורת הישראלית במערכת הבחירות בישראל 2006 - הרצוי מול המצוי

מאת: רינה הראלבחירות27/01/20098430 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

מערכת הבחירות בישראל 2006 הייתה מהרדומות ביותר שידעה המדינה.  במקום תעמולה תוססת, מותחת, דרמטית, הקורעת את המדינה בוויכוח נוקב על מי יהיו האנשים שיובילו את המדינה וידאגו לעתידה ואחיזתה בגדה המערבית, קיבלנו מערכת בחירות שטחית ומשעממת. ניתן להסיק מן היוצא בזאת כי תפקודה של התקשורת הישראלית במערכת הבחירות הנוכחית היה לקוי. בעבודה זו אדון על תפקודה הרצוי של התקשורת במערכת הבחירות מול המצוי.

תחילה אבחן את תפקידיה של תקשורת ההמונים במשטר דמוקרטי.

"קיומה של עיתונות חופשית, אחראית ומקצועית הוא אחד מן התנאים ההכרחיים לקיומה של שיטת ממשל דמוקרטית של ממש"  (דו"ח ועדת צדוק, 1997). בישראל חל חופש העיתונות הכולל את חופש הביטוי -הזכות להגיד את מה שאנו רוצים ואת הזכות לדעת- לקבל מידע. הציבור צריך לקבל את כל המידע והדעות האפשריות על מנת שיידע למי להצביע  בבחירות והחשיפה לשוק דעות פתוח תביא אותו להחלטה הטובה ביותר בדרך בה יבחר. המידע חשוב גם כדי לדעת האם השלטון פועל כפי שמצפים ממנו. חופש העיתונות נותן פריבילגיה לציבור. העיתונאים הם נציגי הציבור ועליהם לשרת את טובת הציבור. התקשורת נועדה לשירות ציבורי וכדי להבטיח את טובת הכלל עליה לקבוע סטנדרטים מקצועיים גבוהים בכל הקשור למידע, לאמת, לדיוק, לאובייקטיביות ואיזון. בהובלות של התקופה של מערכת בחירות אמצעי המדיה אמורים להביא לידיעת הציבור אותם עובדות ונתונים שעל פיהם יוכל כל אזרח ואזרח להחליט אם יש יסוד ובסיס לביקורת ולמחאה ואם ראוי שיצביע להפלת השלטון או שמא להפך הסטטוס- קוו הוא נפלא ולפיכך מוטב דווקא לחזק את ידי השלטון מול מבקריו ולהצביע בבחירות למען השארתו על כנו. (נגבי, 1995).

בפועל, במערכת הבחירות הנוכחית, העיתונות לא התאמצה לשאוב מידע מהפוליטיקאים, לא הציקה למפלגות בדרישה לתת תשובות רציניות וכנות לבעיות שונות הניצבות בפתח וכך הציבור לא הצליח להיחשף לשוק דעות, הוא לא יכול היה להבחין ולתהות על קנקנו של פוליטיקאי מסוים עפ"י מה שהראתה התקשורת ולכן נגרם לו קושי לגבש עמדה נכונה על מועמד פוליטי דבר שעלול לגרום לאי רצון להגיע לקלפי או בחירה באדם לא נכון. ע"פ דבריו של עוזי בנזימן (אולימפיאדת החורף),עולה כי התקשורת התבוננה בריחוק ובניכור על הבחירות, הצטיידה ב"טכניקות שיווקיות" כדי שיצרכו אותה כגון: תחרות (מנצחים -מפסידים), השידורים נראו כמו תוכנית ריאליטי, פלסטית מזויפת, הציבור ששאף לקבל פרשנות מנקודות מבט רחבות, עובדות מעניינות מ"השטח" ,ביקורת אמיתית ולא מיופה על הנציגים המתמודדים ובמקום זאת קיבל תפאורה- ג'ינגלים, סיסמאות ,פרצופים מחייכים והרבה בידור שנועד לצבירת רייטינג בראש ובראשונה. התקשורת לא הייתה אחראית, חריפה ומקצועית דבר המצופה ממנה להיות. תפקוד זה תפס חלק גדול מהסיבה לכך שמערכת הבחירות הייתה רדומה ומשעממת. סיבה נוספת היא אופי היחסים בין המוסד הפוליטי והתקשורתי בישראל דרך סיקור מערכת הבחירות-

העיתונאים מכל רשתות השידור השונות, הרדיו והטלוויזיה צמאים לדלות ולשאוב מידע מהפוליטיקאים המתמודדים בבחירות, הם מזמינים אותם לדיונים ומציבים מולם מתקפת שאלות נוקבות וקשות על מנת שיפרשו את משנתם וינסו לשכנע את הציבור לבחור בהם. העיתונאים מסתערים במרץ והתלהבות, מקצים שידורים מיוחדים, שולחים כתבים "לשטח" כדי להביא אותנטיות לשידור. מן הראוי והרצוי שהפוליטיקאים היו נענים לשאלות אלו ועומדים בלחץ המופעל עליהם, באתגר הניצב מולם כאשר אור הזרקורים מופנה אליהם והם צריכים לשכנע את הציבור ולצבור דעת קהל אוהדת כלפיהם ,כשכל זאת נעשה באמצעות השימוש בכלי  התקשורת. כמו כן התקשורת היא שליח העם לדלות מידע מהשלטון (זכות הציבור לדעת) והפוליטיקאים תלויים בה כדיי להעביר דרכה את המסר שהם רוצים להעביר בצורותיו השונות, ראיונות, ג'ינגלים, עימותים בין יריבים , הצגת הקמפיינים וכו'.

אך הפוליטיקאים ,כשמאחוריהם מיטב יועצי התקשורת ומנהלי הקמפיינים, העדיפו הפעם לבחור ב"אסטרטגיית שתיקה". הם מודעים לכוחה של התקשורת בביקורתה וביכולתה להפילם אם יוצגו בה בצורה שלילית אם תחשוף פרשת שחיתות או אם תפרש את התנהגותם באירועים שונים לרעה, דוגמת ראובן אדלר אשר תקף את עמי איילון ואחר כך החזיר אדלר במטבע דומה ועל כך ספג ביקורת שלילית בטלוויזיה. מתוך מאמרו של נגבי (1995) הפוליטיקאים "אף הם מתבטאים ומתנהגים לעיתים כלפי העיתונות כאילו הם יודעים בוודאות מוחלטת שדרכם נכונה ומוצדקת- ולפיכך מי שמבקר אותם או מבאיש את ריחם, הוא בעיניהם בלתי אחראי, לא פטריוט ואולי אף אויב העם."  כדי שדברים כאלה לא יקרו העדיפו הפוליטיקאים לדבוק בדיבורי קלישאות ולהרחיב במסרים מייגעים תוך כדי התחמקות משאלות קשות. אם היו מנסים להרחיב במילים ולעשות את מה שהם "אמורים" לעשות - לשכנע, הם היו מוצאים את עצמם מותקפים מכל עבר בשאלות הדורשות להסביר ולפרש והם שואלים עצמם "בשביל מה אני צריך את זה?" (מתוך כרמית גיא "האתרוג החדש"). לכן היחסים שבין הפוליטיקאים לאמצעי התקשורת נראים כה אפורים ומייגעים, הם לא נותנים לתקשורת "לפרוץ את החומות" אין לפוליטיקאים כוח להתמודד עם כלי התקשורת וכל מה שהם רוצים זה לעבור את תקופת הבחירות  בלי להזיע יותר מדי...

בעבר היו קיימים בארץ עיתונאים מפלגתיים ששימשו כמכשיר חברתי פוליטי. העיתון שימש כמכשיר בימי המפלגה, כדי לחזק את מעמדה וכוחה של הצמרת האוליגרכית ואת שליטתה בחברי המפלגה.  העיתונים היו נתונים לשליטתו המלאה של הממסד המפלגתי וכל מדיניות הפרסום גויסה לצרכים המפלגתיים. עם השנים פחתה נכונותם של הקוראים להסתפק במקור מידע יחידני ולאט לאט דעכה העיתונות המפלגתית וצצה עיתונות פרטית הנמנית עם "ידיעות אחרונות", "מעריב" ו"הארץ". הרדיו בשנות ה- 60 נשלט ע"י הממשלה, שליטה שלוותה באיסורים שונים אשר נבעו מהיותו שופר רשמי של המדינה וכלי ביטוי לעמדותיו של בן גוריון. דבר שלא נתן אפשרות ביטוי למפלגות האופוזיציה.

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:
 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת רינה הראל

מאת: רינה הראלעסקים קטנים ובינוניים17/08/101045 צפיות
הצרכים המיוחדים של חברות היי-טק בעת מעבר למקום חדש, דורשים תכנון קפדני, תיאום, יעילות ומהירות בהשוואה למעבר דירה. כשאורזים נכון – המעבר מתבצע בצורה מקצועית יותר – ההובלה מהירה יותר, הציוד הארוז שמור יותר והחזרה לשיגרה במקום החדש – טובה יותר.

מאת: רינה הראלדתות27/01/091533 צפיות
במאמר, בן רפאל (2001) אומר כי היהדות הישראלית רחוקה מלהיות מקשה אחת מבחינה תרבותית ולשונית. הכניסה לעידן החדש החלישה את השפעת היהדות ההלכתית והוא מתאר את העידן שלאחר התרופפות הקסטה בארץ, אשר גרר בחובו חיפוש אחר אלטרנטיבה לזהות הקולקטיבית. קיימים הבדלים בתפיסת הזהות היהודית בקרב בני הלאום היהודי אשר אותם בן רפאל מחלק ומאפיין לפי כמה קטגוריות:

מאת: רינה הראלדיני תאגידים16/01/093349 צפיות
הקמה של חברה ממשלתית היא שונה מהקמה של חברה פרטית. יש זכות יסוד להקים תאגיד. כאשר אדם מקים תאגיד ורושם אותו ברשם החברות ברוב המקרים מקימים חברה כדי לעשות עסקים ולהשיא רווחים. ככזו החברה פועלת באופן עצמאי ופועלת לפי השיקולים של הבעלים. הקמה של חברה ממשלתית היא יותר מורכבת. מטרתה היא לפעול בזירה הפרטית, להתחרות ולהרוויח. היא מוקמת לא רק להשגת רווח אלא גם לצרכים ממלכתיים יותר ציבוריים.

מאת: רינה הראלדיני תאגידים16/01/093187 צפיות
מצא אומר דברים מרחיקי לכת: אם יש שני מועמדים שהם שווים אבל הגבר מוביל בקצת כי הוא ישב 10 שנים בדירקטוריון, אז יש לראות אותם כשווים. גם בסיטואציה שיש גבר שקורות החיים שלו יותר טובים בגלל שהוא גבר אז יש לראות אותו כשווה לאישה ולתת לה עדיפות. החובה היא לא מוחלטת - יש לאזן בין הצורך ליצור העדפה מתקנת לבין אילוצים של החברה אבל ע"פ רוב עדיף לתת עדיפות להעדפה מתקנת. הוא פוסל את המינויים למרות שהמועמדים הם ראויים לחלוטין.

מאת: רינה הראלתורת המשפט09/01/0911265 צפיות
אפלטון - תלמידו של סוקראטס. נון-פוזיטיביסט (מכונה גם משפט טבע) רציונליסט. מפתח תורת האידאות - ( מודגם במינוס או על החוק ). אריסטו - תלמידו של אפלטון. נון - פוזיטיביסט. חיבוריו הוצגו כסיכומי הרצאותיו באוניברסיטה. ממציא תורת 4 הסיבות. אוסטין פילוסוף אנגלי מהמאות ה-18 19. אבי היורופרודנציה האנליטית. אוסטין מנסה לנתח מושגים משפטיים. פוזיטיביסט קיצוני.

מאת: רינה הראלמיעוטים07/01/099606 צפיות
כיום, כמעט שלא קיימת מדינה עולם המורכבת מלאום בודד אחד (בשל הגלובליזציה, בידול, הגירה, נדידה, כיבוש, הגירה כפויה) ועל כן כל מדינה מתמודדת עם מיעוט לאומי בקרבה הקורא תיגר על המדינה בדרישותיו. כיוון שאין לגיטימציה להקמת מדינות לאום נוספות לאלו הקיימות כבר וכיוון שמדינה תשאף תמיד לשמר את כוחה ועוצמתה מתרחש קונפליקט בין המדינה למיעוט (שיעבור מרמה ב' לרמה ג') והמדינה מתבקשת לפתור את הבעיה בקרבה.

מאת: רינה הראלבחירות07/01/0912604 צפיות
בחירות הן ליבה של הדמוקרטיה והיא נבחנת על פיהן אך קיום בחירות אינן בהכרח סימן למדינה דמוקרטית (בדמוקרטיות לכאורה). הבחירות מביאות לידי ביטוי את האמנה בין אזרחים לשלטון במדינה דמוקרטית. בבחירות נותנים האזרחים את המנדט המחודש לצורת הממשל ככל ולנבחרים בפרט.

מאמרים נוספים בנושא בחירות

מאת: בנימין קלינגרבחירות19/12/20545 צפיות
בנית פרגולה וחשבת שהעבודה פטורה מהיתר ומחלקת בפקוח על הבניה חושבים אחרת? זה קורה לצערנו לא פעם.

מאת: אוהד ז.בחירות28/09/132128 צפיות
במהלך התפתחות העיר פרנסיה ניסו לשנותה, אך התמקדו בעיקר בשכונה החדשה נווה סביון ובשינויים תשתיתיים נקודתיים בלבד. ברור שבמצב הקיים חייבת להיות תכנית לשיפור פניה של העיר בהיקפים משמעותיים. בחירות באור יהודה 2013 שבהן תנצח ננה חן יביאו לביצוע פרויקטים של פינוי בינוי אשר ישנו את פני העיר לטובה, ויהפכו אותה לעיר מתקדמת ואיכותית. כמו כן הן יאפשרו פתרונות מעולים לזוגות צעירים שימשכו אוכלוסייה חדשה ורעננה לעיר ויעניקו לה עתיד טוב יותר אשר כל אחד מתושבי אור יהודה מייחל לו.

מאת: אוהד ז.בחירות28/09/131423 צפיות
כאשר ננה חן מדברת על החינוך בעיר רואים שהיא מדברת מהלב ומתוך רצון להביא שינוי למערכת החינוך בעיר. היא אומרת כי דרושה מהפכה של ממש בחינוך ומבהירה: "תלמידינו נוסעים כל בוקר לערים אחרות על מנת ללמוד שם, אור יהודה צריכה לתת מענה הולם לתלמידים והתלמידות שלה וצריך להתחיל עם זה כבר היום. אינני רוצה לחייב את התלמידים ללמוד בעיר, אלא שהמערכת תהיה כה טובה שהם יבחרו מעצמם ללמוד בה. "אהפוך את הסדר כך שתלמידי קריית אונו, יהוד ומונסון ירצו ללמוד בעיר שלנו ולא להפך" אומרת ננה חן.

מאת: אוהד ז.בחירות28/09/131546 צפיות
ננה חן שומעת חלק מהתושבים שאומרים: "החינוך בא מהבית ושום דבר לא יעזור " ועוד משפטים המבטאים את חוסר יכולתו של החינוך בעיר לשפר את ערכי התלמידים והישגיהם. על כך היא עונה: "אני מאמינה בעיר ובתושביה, אני מאמינה שעם רצון טוב וכלים נכונים ניתן לשנות כל דבר. אל תשכחו שכל שינוי מתחיל מהראש, אינני מסתפקת בקיים ואל לכם להסתפק בקיים כי הוא לא מתקרב אפילו לפוטנציאל הגלום בו". בחירות באור יהודה 2013 , שבהן תנצח ננה חן יביאו להכנסת שיפורים מרחיקי לכת במערכת החינוך של העיר בתחום הפדגוגי!

מאת: דניאל seoבחירות14/04/131346 צפיות
זה מספר שנים שעו"ד אדלר עומד מאחורי ארגון של מאות בעלי קרקע אשר ברשותם פיסות קרקע אשר שטחיהן בין 300 מ"ר לכדונם (כ 180 כאלה) במטרה לקדם תוכנית לבניה למגורים, תעסוקה ומסחר בקרקע מיוחדת זו.

מאת: ד.ג.בחירות15/12/108454 צפיות
דיון בנושא החוקתי על תוקפו של חוק הצינון לאנשי תקשורת (חוק לפיד)

מאת: ערן שלזינגרבחירות07/01/098910 צפיות
מפלגה מבקשת ומאמינה בצורך לשקף את הציבור. היא יודעת שקשה לה להפיק זאת במע' בחירות רגילה. היא יוצרת הפלייה מכוונת בין מתמודדים, הפלייה מתקנת כדי להגיע למיקסום שיקוף הציבור. היא מתכננת לה שדרוג לאנשים הבאים ממקומות שאינם מרכזיים בחברה, בגיאוגרפיית המדינה וכו'. טכניקה זו מאומצת גם ברמה הארצית שלעיתים יש מדינות הקובעות שחלק מנבחרי הציבור יבואו מפלגים מסוימים בחברה - שיטות ממשל עם כמה ראשי פרלמנט שייבחרו ע"י אנשי האזור.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica