חפש מאמרים:
שלום אורח
25.02.2021
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

מיעוטים ושאיפה להגדרה עצמית - סקירה גלובלית של מקורות הלאומיות

מאת: רינה הראלמיעוטים07/01/20099619 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

מקורות הלאומיות:

•×      א' רמה ראשונה: קריטריונים אובייקטיבים / טכנים להיווצרות לאומים: שפה,טרטוריה, גזע, תרבות דת והיסטוריה. אלו קריטריונים אובייקטיביים - "טכניים" - שמייצרים מיון טכני ראשוני לקבוצות לאום. (לא כולם חייבים לחול).

•×      ב' רמה שנייה: חלוקה משנית סובייקטיבית פסיכולוגית - תחושות שייכות, סולידאריות, רגש. הרצון לשמר את הייחוד מייצר חלוקה רעיונית או אזורית בתוך מדינה.

•×      ג' רמה שלישית: קבוצות בעלות שאיפות פוליטיות - בדלניות. לאו דווקא מעיד על רצון למדינה או אוטונומיה, אלא רצון להבדל ולניהול עצמי.

מדוע רוצה קבוצה בהגדרה עצמית? כי אנחנו רוב בשטח המחלוקת או כי יש לנו זכויות היסטוריות במקום או כי יש לי הכרה לגבי זכויותיי.

המדינה המודרנית נבדלת מהמדינה השינה בכך שהיא מגדירה עצמה באופן לאומי.

כיום, כמעט שלא קיימת מדינה עולם המורכבת מלאום בודד אחד (בשל הגלובליזציה, בידול, הגירה, נדידה, כיבוש, הגירה כפויה) ועל כן כל מדינה מתמודדת עם מיעוט לאומי בקרבה הקורא תיגר על המדינה בדרישותיו.

כיוון שאין לגיטימציה להקמת מדינות לאום נוספות לאלו הקיימות כבר וכיוון שמדינה תשאף תמיד לשמר את כוחה ועוצמתה מתרחש קונפליקט בין המדינה למיעוט (שיעבור מרמה ב' לרמה ג') והמדינה מתבקשת לפתור את הבעיה בקרבה, מה גם שלבירוקרטים ולאליטה השלטת יש אינטרס לפתור את המצב כמה שיותר מהר על מנת ליצור יציבות, שקט ולהעצים את המדינה.

מדינת ישראל והמיעוט הערבי -  גבולות מדינת ישראל הותירו אותה עם בעיית לאומיות קשה עם האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל. כשערביי ישראל דורשים תקציבים מקובל הדבר אך ישנו חשש כי מתן יתר עצמאות יפתח אצל ערביי ישראל את הרצון להתבדל או להתאחד עם אחיהם הפלשתינאים. ישנה בעיית זהות קשה הנובעת מניכור המדינה, ההיסטוריה מתנה ליולדת וחוסר שוויון בכל הרמות.  כמו כן, נעמד שסע זה במדינה בהשוואה לשסע החילוני חרדי - לחרדים נתנו מערכת חינוך נפרדת אך כשהערבים ביקשו זאת העלה הדבר ספקות כיוון שיש בכך מן הבידול על גבול העצמאות.                                    

רומניה ומולדביה - מולדביה הייתה חלק מרומניה עד שנכבשה ("שוחררה"), ע"י בריה"מ במלחמת העולם השנייה והפכה בהמשך לחלק מבריה"מ. במשך שנים היגרו רוסים רבים לשטחה של מולדביה. עם פירוק בריה"מ דרשה רומניה לקבל את מולדביה בחזרה. אך התושבים המולדבים לא רואים עצמם כרומנים. הם מדמים עצמם כרפובליקה עצמאית ורוצים עצמאות כמו כל מדינה אחרת שהתפרקה מבריה"מ. כיום אלו שתי מדינות נפרדות כשההבדל בין רומני ומולדבי, שנבע מחיים תחת כיבוש רוסי, הוא מדומיין .

סין - טייוואן (סין העממית) - מלחמה פנים סינית על רקע אידיאולוגי הביאה את המפסידים לברוח אל האי טייוואן ולהשתלט עליו. ב - 1948, הכריזו על האי כסין הלאומית ומבקשים לעצמם עצמאות מסין. השוני הוא כלל לא אתני במקרה זה אלא מדומיין בלבד על רקע אידיאולוגי. כלומר, שקבוצה לאומית לא חייבת את ההבדלים בשפה ובגזע אלא מניע להתבדל.

ספרד וחבל הבאסקים: ספרד מחלוקת לשבעה עשר מחוזות בעלי ניהול עצמי. אך מדינת ספרד היא השליט העליון השולט בתקציבים. חבל הבאסקים דרש ואף נילחם באלימות על מנת לקבל עצמאות מלאה וקיבל ניהול עצמי במערכת החינוך ובתקשורת. בתוך ספרד מתקיים דיון בדבר פיתרון שכן המדינה חוששת שאם תיתן עצמאות מלאה לבאסקים יתגברו דרישות לאומיות של מחוזים נוספים, אם לא תעשה כן, יתרחש מאבק אלים.

גורם נוסף המקשה על פתרון הוא עירוב האוכלוסייה, ישנם ספרדים רבים המתגוררים בחבל הבאסקים.

צ'כוסלובקיה: צ'כיה וסלובקיה - דוגמא להתפצלות כמעט לא אלימה תוך מאבק פוליטי והסכמה של שני הלאומים. הקלות נבעה מהיות הלאומים לא מעורבים ביטוח חובה זה בזה.

אירלנד - צפון אירלנד - במאה השלוש עשרה, כחלק מהאימפריאליזם הבריטי התיישבו בריטים (פרוטסטנטים) באירלנד הקתולית, רובם התיישבו בצפון. ב - 1922, סיימה בריטניה את שלטונה האימפריאליסטי על רוב אירלנד ונתנה לה עצמאות אך השאירה את הצפון הפרוטסטנטי תחת חסות בריטית. הפרוטסטנטים נהגו בחוסר שוויון כלפי הקתולים בצפון מה שהביא למאבק אלים מצד הקתולים נגד צפון אירלנד ובריטניה במהלך שנות התשעים.

הסכסוך הסתיים בהסכם "יום שישי הטוב" באפריל 98 שבהמשכו החלה הפסקת הנשק, פירוק המיליציה החמושה והסכם השלום.

פתרונות של מדינה בה ריבוי גורמים אתניים לאומיים או מדומיינים:

•o       המבנה הפדרטיבי - אם המצב הטריטוריאלי מאפשר זאת ניתן לחלק את הארץ - סרילנקה, מדינה לא פדרטיבית הציע לחלקה למחוזות ולתת סוג של אוטונומיה להינדים. כך אין כניעה למדינה אחת. 

•o       הטמעה - ארה"ב - פותחת את שעריה, היא מדינת הגירה, כיום הלבן הוא הלגיטימי, אך יש מיעוטים רבים היספאנים ואסייתים.

•o       גירוש.

•o       טיהור אתני, רצח עם - ברואנדה - הוטו והטוטסי - שבט אחר טבח באחר.

•o       הטמעת המיעוט ע"י הטמעה דו כיוונית - רצון שני הצדדים להיטמע זה בזה. המיעוט יוכל לשמור על יחודו אך לא לדרוש דרישות פוליטיות.

•o       הגבלת זכויות מיעוטים ע"י שלטון ריכוזי - פתרון זה איננו דמוקרטי.

למדינה הדמוקרטית יש אתגר גדול מול מיעוטיה כיוון שבמהותה היא "שלטון הרוב ודאגה למיעוט". על כן מחפשות המדינות דרכים דמוקרטיות להטמיע קבוצות אלו באוכלוסיה או לאפשר להן מידה מועטה של ניהול עצמי וייחוד.

מדינות לא דמוקרטיות מתמודדות עם המיעוטים בדרכים לא לגיטימיות. פאונדרס

לאומים ומדינות של  אקצין

מדינה - גוף מדיני בעל יציבות, משאבים, עוצמה, טריטוריה ולגיטימציה (מבית ומחוץ).

אומה - חוג בני אדם הקשורים למדינה בקשרי נאמנות ומהווים את תושבי הקבע שלה.

קיים מתח בין המדינה לאומה כיוון שמדינות לא מורכבות מלאום אחד.

קבוצה אתנית שגדלה הופכת להיות לאום / אומה ומאיימת על המדינה.

הקבוצה האתנית בעלת:

•§         ייחודים אובייקטיביים: בשפה, תרבות, אורח חיים, (לעיתים אף מוצא ודת).

•§         יחודים סובייקטיביים: מבנה מדיני, ריבוד חברתי, שוויון או אי שוויון כלכלי, אידיאולוגיה.

ישנם שני גורמים שהופכים "קבוצה חברתית קדם לאומית" אתנית ללאום:

•                     א.         חריגה ממימדים (גדילה) - היקף גיאוגרפי גדל ויכולת של הקבוצה לתקשר.

•                     ב.         רכישת חשיבות בתחום המדיני - שאיפות מדיניות.

קבוצה לאומית זו קבוצה אתנית הנאבקת מאבק מדיני והשפעתה מכרעת על המבנה המדיני.

סוגי קבוצות לאומיות:

  • קבוצות לאומיות היסטוריות - שקדמו לעידן הלאומיות (דהינו, למהפכה הצרפתית).
  • קבוצות לאומיות שהשיגו או נאבקות עדין להשיג עצמאות בדורות האחרונים.

לא ברור מה גורם לקבוצה אתנית אחת להצליח ולשנייה לא, אימוץ תכונות לאומיות וגיבוש תודעה לא מספיקים להשגת עצמאות.

כל אדם משתייך למספר קבוצות המשייכות אותו וגורמות לו לחוש ניכור כלפי קבוצות אחרות. בעידן המודרני אומות אינן יציבות בשל הסיבות בגללן נוצרים מיעוטים לאומיים חברות מסורתיות ושמרניות יציבות יותר.

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:
 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת רינה הראל

מאת: רינה הראלעסקים קטנים ובינוניים17/08/101052 צפיות
הצרכים המיוחדים של חברות היי-טק בעת מעבר למקום חדש, דורשים תכנון קפדני, תיאום, יעילות ומהירות בהשוואה למעבר דירה. כשאורזים נכון – המעבר מתבצע בצורה מקצועית יותר – ההובלה מהירה יותר, הציוד הארוז שמור יותר והחזרה לשיגרה במקום החדש – טובה יותר.

מאת: רינה הראלדתות27/01/091538 צפיות
במאמר, בן רפאל (2001) אומר כי היהדות הישראלית רחוקה מלהיות מקשה אחת מבחינה תרבותית ולשונית. הכניסה לעידן החדש החלישה את השפעת היהדות ההלכתית והוא מתאר את העידן שלאחר התרופפות הקסטה בארץ, אשר גרר בחובו חיפוש אחר אלטרנטיבה לזהות הקולקטיבית. קיימים הבדלים בתפיסת הזהות היהודית בקרב בני הלאום היהודי אשר אותם בן רפאל מחלק ומאפיין לפי כמה קטגוריות:

מאת: רינה הראלבחירות27/01/098440 צפיות
מערכת הבחירות בישראל 2006 הייתה מהרדומות ביותר שידעה המדינה. במקום תעמולה תוססת, מותחת, דרמטית, הקורעת את המדינה בוויכוח נוקב על מי יהיו האנשים שיובילו את המדינה וידאגו לעתידה ואחיזתה בגדה המערבית, קיבלנו מערכת בחירות שטחית ומשעממת. ניתן להסיק מן היוצא בזאת כי תפקודה של התקשורת הישראלית במערכת הבחירות הנוכחית היה לקוי. בעבודה זו אדון על תפקודה הרצוי של התקשורת במערכת הבחירות מול המצוי.

מאת: רינה הראלדיני תאגידים16/01/093357 צפיות
הקמה של חברה ממשלתית היא שונה מהקמה של חברה פרטית. יש זכות יסוד להקים תאגיד. כאשר אדם מקים תאגיד ורושם אותו ברשם החברות ברוב המקרים מקימים חברה כדי לעשות עסקים ולהשיא רווחים. ככזו החברה פועלת באופן עצמאי ופועלת לפי השיקולים של הבעלים. הקמה של חברה ממשלתית היא יותר מורכבת. מטרתה היא לפעול בזירה הפרטית, להתחרות ולהרוויח. היא מוקמת לא רק להשגת רווח אלא גם לצרכים ממלכתיים יותר ציבוריים.

מאת: רינה הראלדיני תאגידים16/01/093199 צפיות
מצא אומר דברים מרחיקי לכת: אם יש שני מועמדים שהם שווים אבל הגבר מוביל בקצת כי הוא ישב 10 שנים בדירקטוריון, אז יש לראות אותם כשווים. גם בסיטואציה שיש גבר שקורות החיים שלו יותר טובים בגלל שהוא גבר אז יש לראות אותו כשווה לאישה ולתת לה עדיפות. החובה היא לא מוחלטת - יש לאזן בין הצורך ליצור העדפה מתקנת לבין אילוצים של החברה אבל ע"פ רוב עדיף לתת עדיפות להעדפה מתקנת. הוא פוסל את המינויים למרות שהמועמדים הם ראויים לחלוטין.

מאת: רינה הראלתורת המשפט09/01/0911316 צפיות
אפלטון - תלמידו של סוקראטס. נון-פוזיטיביסט (מכונה גם משפט טבע) רציונליסט. מפתח תורת האידאות - ( מודגם במינוס או על החוק ). אריסטו - תלמידו של אפלטון. נון - פוזיטיביסט. חיבוריו הוצגו כסיכומי הרצאותיו באוניברסיטה. ממציא תורת 4 הסיבות. אוסטין פילוסוף אנגלי מהמאות ה-18 19. אבי היורופרודנציה האנליטית. אוסטין מנסה לנתח מושגים משפטיים. פוזיטיביסט קיצוני.

מאת: רינה הראלבחירות07/01/0912639 צפיות
בחירות הן ליבה של הדמוקרטיה והיא נבחנת על פיהן אך קיום בחירות אינן בהכרח סימן למדינה דמוקרטית (בדמוקרטיות לכאורה). הבחירות מביאות לידי ביטוי את האמנה בין אזרחים לשלטון במדינה דמוקרטית. בבחירות נותנים האזרחים את המנדט המחודש לצורת הממשל ככל ולנבחרים בפרט.

מאמרים נוספים בנושא מיעוטים

מאת: בולי טייסמיעוטים28/11/128713 צפיות
מזה אלפי שנה מתנהל מאבק לשוויון זכויות בין גברים ונשים. נשים לאורך כל ההיסטוריה ניסו להיאבק על מנת לזכות במעמד שווה לזה של האבות, הבעלים והאחים שלהן. בחברות רבות ניתן לראות נשים, נערות וילדות מתמרדות מול הפטריארכיה (שלטון האב = הגבר) והדיכוי בהן הן נמצאות.

מאת: בולי טייסמיעוטים28/11/127664 צפיות
מזה אלפי שנה מתנהל מאבק לשוויון זכויות בין גברים ונשים. נשים לאורך כל ההיסטוריה ניסו להיאבק על מנת לזכות במעמד שווה לזה של האבות, הבעלים והאחים שלהן. בחברות רבות ניתן לראות נשים, נערות וילדות מתמרדות מול הפטריארכיה (שלטון האב = הגבר) והדיכוי בהן הן נמצאות.

מאת: Efratמיעוטים26/06/127979 צפיות
בבואנו לבחון את אי השוויון בישראל בין מזרחים לאשכנזים לאור ההגירה של שנות ה50 יש להתייחס למערכת הפוליטית- שפירא (1994) טוען כי הדמוקרטיה הישראלית בתחילת ימיה הייתה חסרת מהות דמוקרטית ליבראלית. במשך שלושה עשורים (עד מלחמת יום כיפור ב1973) הייתה מפלגת שלטון אחת גדולה שנקראה מפא"י.

מאת: פאונדרסמיעוטים07/01/099051 צפיות
לדת היה במשך דורות מעמד מכריע בחיי התושבים בארץ ישראל. המנהל הציבורי והמשפט של עדה דתית היו אוטונומיים. המציאות המודרניזטורית של החברה הישראלית ערערה את מעמדה של המסורת אצל בני המיעוטים לא פחות מאשר אצל רבים מהיהודים, בייחוד ביישובים עירוניים בהם היה חינוך תיכון וגבוה. הסובלנות הדתית של השלטונות הישראלים והפלורליזם אמנם מיתנו את ירידת ההשפעה של הדת אך גורמים אחרים כמו שינויים במבנה כוח העבודה, גיוס לצה"ל תקשורת המונים וההשכלה המתרחבת גרמו להמשך ירדת כוחה ולמעבר של פעילות פוליטית ממסגרות דתיות

מאת: עידו הלוימיעוטים07/01/098554 צפיות
הערבים בישראל אינם בדלנים! הם מבקשים לכונן מדינה נפרדת (מיעוט גדול ושונה אך בהחלט לא בדלני) 20% מהאוכלוסייה ערבים, אנו גורעים מתוכם מי שאינם קנאים לייחודם במובן הפוליטי- מפלגתית. הקבוצה רוצה להיבדל קהילתית, לרומם את הדת והשפה ובפועל עושה זאת באמצעות כלים פוליטיים. צריך להבחין תופעת הדרוזים, הם אינם מחפשים מפלגה פוליטית, הם משתלבים במפלגות הראשיות הציוניות ושם מוצאים בית חם להשגת מטרותיהם.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica