זבול - ריקי שחם
יש אדמה
שצריך לרחף מעליה
יש אנשים
שנעים על צירים
שעבורנו הם סמויים מן העין
ואנחנו רק צריכים לשמוע
את רשרוש הכנפיים
שמסיעות אותם
ממחוז למחוז
והם חיים להם
מעבר לשקט
מעבר למנוחה
רק רוחם היא המחפשת את גופם
כי יש אנשים עם לבבות הרבה
ויש עם רגל אחת בפלך האחר
שם צפה הרגל על ים וגלים
שמתנועעים תחתיה
ואנחנו רק צריכים לזהות
את האחרות
האחר
האחרת
כי יש אנשים
עם כנפיים שקופות
ואוניות קטנות משייטות להם
בתוך דמעות העיניים
והם אנשי חג
ואנחנו רק צריכים
לפתוח דלתותינו לקראתם
לשבת באור של דמדומים
או שמש רכה
ולאפס את דרכנו
בתוך הרעש הנורא
של התסבוכות
ים של סבך
בעולמנו.
רוצה סביבה אפשרית - ריקי שחם
אני פילה מעופפת
שמתנהלת לה בצעדיה
בתוך מבוכי המרחב
מחליפה את גווניה
בין אפור לשמש קטנה
שצובעת בצהוב מוזהב
את נפשי
ואת שערי
ואת העין שרואה את השדות
שהירוק כבר נס מפניהם
אל תוך תרדמה של חורף
ומזכיר לעצמו ולנו
את כל הזכרונות האבודים
שילבלבו להם בשדותם
שאלמלא הצמיחו את עצמם שוב
היינו אנו כמלים בתוך
שדות כזב פנימי
אבל כנאמר
מתנות נופלות משמיים
והדבר האמיתי
הוא הדבר האמיתי
ואלמלא הייתי פילה עפה
לא הייתי מתעוררת כל פעם
ליעד של תשוקה
שמתעופפת לה חופשייה
בתוך המבוכים
שמורים את הדרך להולכים
שיודעים את המקום
ולא קפאם שד
אלא רק את מה
שמרחף מתחת לפני השטח
והוא סמוי כל כך
ומתפוצץ
ממש מתפוצץ
מרוב רגש.