השפעה, סוגסטיה, ניהול משא ומתן, רק צודק, גם צודק, שינוי עמדות, דיבייטינג, לשתול מחשבות, NLP, איך לשכנע, סודות השכנוע, רטוריקה, טכניקות שכנוע, איך להשפיע, כושר שכנוע, רק טועה, שכנוע, תורת המשחקים, מניפולציות, מסר שיווקי, איך למכור יותר טוב
כאשר מישהו לא מסכים איתך וברצונך לשכנע אותו, באפשרותך לעשות זאת במספר דרכים אפשריות. כאן נסביר חלק מהדרכים, וגם חלק מהיתרונות והחסרונות של כל דרך.
אז כאשר מישהו לא מסכים עם דעתך, עומדות לרשותך מספר אפשרויות.
אפשרות 1 - לשלול את דבריו לגמרי, ולהציג את דעתך הנגדית.
אפשרות 2 - להסכים עם דבריו בצורה מלאה, ואח"כ לגרום לו לנסות לחשוב את ההפך, שזאת בעצם דעתך המקורית.
אפשרות 3 - להסכים עם דבריו בצורה חלקית, ואח"כ לנסות להוסיף את דעתך על דעתו.
לדוגמא: נניח שמישהו חושב שדבר כלשהו הוא רע, ואתה חושב שאותו הדבר הוא טוב.
אפשרות 1 - לשלול לגמרי את דעתו, ולומר לו שהוא טועה לגמרי, ושהדבר הוא טוב ולא רע.
אפשרות 2 - להסכים עם דבריו, שאכן הדבר הוא רע ולא טוב. ואח"כ לנסות לשכנע אותו שהדבר הוא טוב ולא רע.
אפשרות 3 - להסכים איתו שהדבר הוא אכן גם רע, ושהוא גם צודק. אבל שאעפ"כ הדבר הוא גם טוב ושהוא לא רק רע.
ואם ננסח את האפשרויות בצורה של גם / רק. אז האפשרויות הן:
1 - לומר לו שהוא רק טועה ושאתה רק צודק.
2 - לומר לו שהוא רק צודק, ואח"כ לנסות לשכנע אותו שהוא רק טועה ורק אתה צודק.
3 - לומר לו שהוא אכן גם צודק, אבל גם אתה צודק.
ועכשיו נסביר את היתרונות ואת החסרונות של כל דרך.
האפשרות הראשונה היא, שלילה מוחלטת של דעתו של היריב, והסכמה מוחלטת עם הדעה שלך. בדרך הזו יש יתרונות שונים. כגון לדוגמא, שהדרך הזו מערערת לגמרי את שיווי המשקל הרגשי של היריב שלך. כי בעצם שוללים לגמרי את דעתו. כי אם מסכימים קצת עם דעתו, זה משאיר לו קצת תחושת בטחון עצמי. אבל ברגע שלא מסכימים איתו לגמרי, זה יוצר אצלו סוג של זעזוע רגשי ופנימי, שגורם לו לחוסר ביטחון עצמי בדרך שלו.
כי האדם מטבעו רוצה שיתנו לו לגיטימציה. והאגו של האדם רוצה להרגיש שהוא צודק. וברגע ששוללים לגמרי את מה שהאדם אומר, שאומרים לו שהוא רק טועה ושרק ההפך של דבריו הוא הנכון, זה יוצר אצלו זעזוע גדול בדבריו, גורם לו להתבלבל, מכניס אותו ללחץ נפשי, וגורם לו לא להיות בטוח, במה שהוא הכי בטוח.
בצורה הזאת, האדם ששללו את דבריו לגמרי, מתחיל לחשוב שאולי הוא משוגע, ושאם הצד השני מדבר בבטחון מלא, שרק הדעה שלך צודקת, ושהדעה שלו היא רק טעות, זה גורם לאדם להרגיש ששוללים ממנו את כל הלגיטימציה שלו, והוא מתחיל להטיל ספק עמוק בדעה של עצמו.
כי כנ"ל, כאשר מסכימים אפילו קצת עם האדם, זה גורם לו לחזק את האגו שלו ואת הביטחון העצמי שלו בעצמו. וזה יוצר אצל האדם תחושה של ביטחון עצמי בדרך שלו. ואז לפעמים זה גורם לו להתעקש יותר מידי, שהוא רק צודק. וזה הכל בגלל שהסכימו איתו שהוא גם צודק. או בגלל שנתנו אפילו טיפת לגיטימציה לדעתו. ואז הוא מתחזק בדעתו, ואח"כ זה יוצר קושי לשכנע אותו להסכים רק עם הדעה הנגדית, או גם עם הדעה הנגדית.
ומנקודת המבט הזו, הכי טוב, זה לשלול לגמרי את דעתו של היריב שלך. ולהראות לו 0 אחוז לגיטימציה ו 0 אחוז סבלנות, ולא להכיל בכלל את דעתו. אלא לשלול אותה מכל וכל. להתעלם ממנה לגמרי. להתייחס אליה כאילו היא כלום, כאילו היא בכלל לא קיימת. ואם אתה מוכרח להתייחס אליה, אז אל תתייחס אליה בכבוד כלשהו. אלא תתייחס אליה, כאילו היא מחלת נפש וכאילו היא שיגעון מוחלט.
ומנקודת המבט הזו, מומלץ להתייחס לדעה של היריב, כאילו שמחוייב המציאות שהוא רק לא צודק, ושאין שום אפשרות בעולם שהוא צודק. ושהוא רק טועה ושהוא לא צודק, אפילו לא בטיפה אחת קטנה. והדבר הזה מערער אצל האדם את הביטחון שלו בדעה העצמית שלו, ומאפשר לו לראות ולקבל את הדעה הנגדית לדעה שלו.
ונחדד: גם אם אתה חושב שהיריב שלך גם צודק, אבל לא רק צודק. גם במקרה כזה, לפעמים, אם תסכים איתו שהוא גם צודק, זה יכול לגרום לו להחזיק בדעה שלו שהוא רק צודק. ולכן מנקודת המבט הזו, הכי מומלץ זה לנקוט את העמדה ההפוכה והמנוגדת לגמרי לדבריו, ולומר לו שהוא רק טועה ולא גם צודק. ואחרי שהוא כבר איבד את הבטחון העצמי שלו בעצמו, עכשיו אפשר להציג לו תיאוריה חדשה לגמרי, שבה, הדעה הקודמת שלו, היא גם צודקת וגם שגויה.
וזה בעצם היתרון הקיים בשלילה מוחלטת של דעתו של היריב שלך. שהיא ערעור הבטחון העצמי שלו בעצמו, ולגרום לו לחשוב שהוא משוגע. ואח"כ אפשר להציג לו את הדעה הנגדית.
אבל, בדרך הזו יש גם חיסרון מאוד גדול. והוא, שלפעמים הגישה הזאת יוצרת בדיוק את התוצאה ההפוכה והנגדית. וישנם מקרים, שבהם, אתה חושב שהשני גם צודק וגם טועה. והוא חושב שהוא רק צודק ושרק הוא צודק. ואם תאמר לו שהוא רק טועה, זה ימנע ממנו להסכים איתך, שהוא גם צודק וגם טועה, והוא ימשיך להחזיק בדעתו שהוא ואך ורק הוא צודק.
וההסבר הוא, שלפעמים האדם מרגיש שמערערים לו את הבטחון העצמי שלו בעצמו. ואז לפעמים האדם מרגיש סוג של איום קיומי על דעתו ועל האגו שלו ועל הגאווה שלו. ואז לפעמים הדבר הזה גורם לאדם להיות מוכן לשקר ולהיות מוכן לסבול ולהיות מוכן לעשות כמעט הכל, כדי להמשיך להיות צודק, כדי לשמור על האגו שלו.
ואם לדוגמא אתה חושב שמישהו הוא רק טועה ושרק אתה צודק. אז מהיבט מסוים, אם תסכים איתו שהוא גם צודק, אז זה ישמור על האגו שלו. ואז הוא לא ירגיש מאוים. ואז אח"כ יהיה יותר קל לשכנע אותו שהוא לא רק צודק אלא גם צודק וגם טועה, או רק טועה.
ובכל מקרה, כאשר שוללים לגמרי את קיומו העצמי ואת דעתו האישית של האדם השני, לפעמים זה גורם לו לערעור הבטחון העצמי שלו לגמרי, ואז הוא משחרר את האחיזה שלו בדעה שלו, והוא יותר מסוגל להבין את הדעה הנגדית לדעה שלו. ולפעמים זה גורם לו עוד יותר להתעקש על הדעה שלו, אפילו אם הוא הבין שהוא טועה. והכל זה רק כדי להגן על הכבוד האבוד שלו. מה שנקרא נצחנות / הרצון לצאת צודק וכיו"ב.
ועד כאן הסברתי את האפשרות שבה אומרים לאדם שהוא רק טועה ושרק אתה צודק.
ועכשיו נסביר עוד אפשרות נוספת, והיא, להסכים עם האדם לגמרי שהוא רק צודק, ואח"כ משם לנסות להוביל אותו להבנה של הדעה שלך, שהיא יכולה להיות שהיריב שלך גם צודק וגם טועה, או רק טועה...
המאמר מאת מאמן אימון אישי / עסקי / ייעוץ / אליעד כהן - www.EIP.co.il
הכנס לאתר ותהנה מעוד דיבייטינג, להשפיע על אנשים, יכולת מכירה, יעוץ נפשי, תורה, אימון עיסקי, אליעד כהן, משחק, איך להשפיע..., מאמן אישי ועוד ...