שאלות רבות ואף מהומות בנושא השיפוט במהלך השנים גרמו לאיגוד האיגרוף החובבני הבין לאומי לשנות את החוקה ושיטות השיפוט מספר פעמים. גם באיגרוף המקצועני מדי פעם עולות שאלות בנושא השיפוט אך השינויים בחוקה הינם נדירים.
באיגרוף מקצועני ישנם 3 שופטי צד ושופט אחד בתוך הזירה שמנהל את הקרב, תפקידו להשגיח על מהלך הקרב ובעת הצורך להזהיר את הספורטאים לא לעבור על החוקים ואף להוריד נקודות על כך. שלושת שופטי הצד סופרים את המכות שפוגעות ביריב ובסוף כל סיבוב נותנים ניקוד באופן הבא - המנצח מקבל 10 נקודות והמפסיד בסיבוב מקבל 9 נק' , במידה ולא היו נוקדאונים והורדת נק' ע"י שופט הזירה. על כל נוקדאון שהתרחש במהלך הסיבוב מורידים מהמתאגרף נק' נוספת, למשל מתאגרף שספג נוקדאון אחד יפסיד את הסיבוב 10-8, שני נוקדאונים 10-7. במידה ושופט מחליט שאף אחד מהמתאגרפים לא ניצח בסיבוב הניקוד שהוא יתן יהיה 10-10.
באיגרוף חובבני (אולימפי) ישנם 5 שופטי צד ושופט זירה שתפקידו כמו באיגרוף מקצועי לנהל את הקרב ולהזהיר במידת הצורך. בתחרויות קטנות ארציות ניתן להשתמש גם ב-3 שופטי צד, דבר זה אינו נוגד את החוקה, אך בתחרויות בין לאומיות ואליפות המדינה חייבים להיות 5 שופטי צד.
בעבר ניקוד באיגרוף חובבני (אולימפי) נעשה בצורה ידנית, כאשר אצל כל שופט היה טופס ניקוד מיוחד שבו הוא היה רושם נקודות למנצח ולמפסיד. ספירת הנק' נשעת באופן הבא - המנצח בסיבוב יהיה המתאגרף שפגע יותר מכות נקיות אשר יקבל 20 נק' (ללא קשר לכמות המכות שהוא פגע) ואילו המפסיד יקבל ניקוד יחסית להפרש המכות עם המנצח, כאשר על ההפרש של כל 2 מכות יורידו לו נק'. למשל בסיבוב מסוים מתאגרף א' פגע 9 מכות מדויקות ומתאגרף ב' פגע רק 5, הניקוד ינתן באופן הבא – מתאגרף א' יקבל 20 נק' ומתאגרף ב' יקבל ניקוד על סמך הפרש של 4 מכות עם המנצח, כאשר על כל 2 מכות מורידים לו נק' ז"א שהניקוד של מתאגרף ב' יהיה 18 נק'.
כיום השיטה הידנית כמעט ולא קיימת אלא אם את הקרב שופטים רק 3 שופטיי צד במקרים שצויינו לעיל, אך שיטת הניקוד שונתה לכך שעל השופט לרשום את כמות המכות הפוגעות של כל מתאגרף, אותן יסכמו בסוף הקרב. לדוגמא במהלך הקרב מתאגרף א' פגע 14 מכות ומתגראף ב' 12 מכות, התוצאה של הקרב תהייה 14:12 לטובת מתאגרף א'.
בסוף שנות ה-80 הוכנסה שיטת שיפוט אלקטרונית, שיטה זו מצריכה שאת הקרב ישפטו 5 שופטי צד. אצל כל שופט ישנו פנל (שלט) שמחובר למחשב עם 4 כפתורים: אדום וכחול (לפי צבעי פינות הזירה של המתאגרפים) ושתי כפתורים כדי לסמן אזהרות. השופטים לוחצים על כפתורי הניקוד בצבע מתאים כאשר רואים שהמתאגרף באותו הצבע פגע מכה נקיה. כדי שהמכה תיספר לפחות שלושת השופטים צריכים ללחוץ על הכפתור בו זמנית או בהפרש עד 2 שניות, אך יש לציין שכל לחיצה אפילו שלא נספרה כנקודה מופיעה במחשב בשולחן השיפוט הראשי ובו רואים כמה פעמים לחץ כל שופט ולטובת איזה מתגראף.
טעויות ואף שערוריות שיפוט של ממש מתרחשות מדי פעם וממשיכות לקרות עד היום, הדוגמא לכך היתה באליפות עולם האחרונה באזרבג'ן. אך השערוריה המפורסמת ביותר היתה באולמיפאדת סיאול ב-1988 בין מתאגרף אמריקאי רוי ג'ונס והמתאגרף המקומי. יש לציין שכמו בכל ענף ספורט אחר כך גם באיגרוף, השופטים הם אנשים ולא חסינים מטעויות.