לא פעם פגשתי אנשים שנשארו לבדם ובמחשבה לאחור מצטערים על כך ש"איחרו את הרכבת". אבל בחצי פה אמרו כנראה שזה גורלם והם מקבלים את גזירת הגורל להיות בבדידות ולא להינשא. כאן המחשבה לא נכונה, ויש לנו אפשרות לשנות גורל. יש לנו מס' הזדמנויות בחיינו לזיווג וזוגיות. כלומר לכל אדם שירצה להכיר בן זוג ישנו חלון הזדמנויות מס' פעמים בחייו.
הבעיה היא שלא תמיד אנו מודעים להזדמנות שנופלת בחלקנו. פגשתי אנשים שיצאו שנים עם בן/ת זוג וכשצריך היה להחליט החלטה גורלית כמו מיסוד קשר לנישואין התלבטו ולא עשו צעד גורלי ומכריע ולא החליטו על מיסוד קשר. לאחר מס' שנים של קשר בין בני הזוג הם נפרדו וכל אחד הלך לדרכו. בשנת זיווג וזוגיות רצוי לצאת, כי המזל/ הגורל לנישואין מגיע. ראיתי אנשים ש"ישבו" בבית כי חשבו שהמזל יגיע בכל מקרה ומה שצריך לקרות קורה, לא כך הדבר. יש לי דוגמא:מודעות Googleאם אדם רוצה מאוד למכור מוצר מסוים, רצוי שיציב אותו בחלון הראווה בעסק שלו. כך הסיכוי שהמוצר יימכר גדול יותר. בשנה זיווג אדם חייב לצאת המון ולפגוש פרטנרים וזה יגיע. כי בשנה זו גם בצד השני (בן הזוג) יחפש את בת זוגו והחיפוש יהיה הדדי.במידה ולאדם אין מודעות שזו שנת זיווג וזוגיות הוא יכול להפסיד את הזיווג ולאחר שנה זו כל אחד מבני הזוג הולך לדרכו וחלון ההזדמנויות נסגר. אדם צריך לעשות השתדלות כדי להצליח ולמצא בן זוג. המזל יעמוד לצידו. בשנה אחרת (שהיא לא שנת זוגיות הסיכוי יותר קטן). בשנה זוגיות אדם מרגיש מחוזר ע"י בני זוג כי בשנה זו כוכב ונוס לצידו.