סרטן השחלות מופיע עם סימפטומים נפוצים ומבלבלים שהופכים את האבחנה שלו לקשה. מכיוון שסרטן השחלות קשור בפרוגנוזה גרועה, דירוג נכון של שלב הגידול חשוב ביותר וביופסיות נעשות באופן שגרתי כדי לאשר את הימצאות הגידול. סרטן של שכבת הציפוי של השחלות הוא הנפוץ ביותר ובכ – 7% מהמקרים סרטן השחלות יכול לנבוע מגרורות. ניתוח מומלץ לעיתים קרובות ותלוי בשלב של המחלה הממארת, סוג הגידול, ודרגתו. חיתוך חד צדדי או דו צדדי של השחלות (Unilateral /bilateral oophorectomy) כריתה של החצוצרות (salpingectomy) והרחם (hysterectomy) מבוצעים באופן רוטיני. בחולות צעירות, כריתה חד צדדית של השחלה והחצוצרות מועדפות עבור גידולים בשלב מוקדם. ההתקדמויות הטכנולוגיות האחרונות שיפור את יכולת הדירוג של סרטן השחלות עם שיטות כדוגמת MRI, PET/CT, ועוד [1].
כריתה מונעת של השחלות דווחה כיעילה במקרים של סרטן שחלות משפחתי [2], אבל עבור חולות צעירות בגילאי הפוריות , כריתה של הרחם הועדפה וגישה ואגינלית נעשתה במקום הגישה המסורתית דרך הבטן [3]. לחולות שכנראה יעברו בהמשך חייהם הפרייה חוץ גופית (IVF), כריתה של החצוצרות נחשבת לאפשרות טובה יותר מכיוון שהיא חוסכת את גירוי היתר השחלתי בחולות אלו [4]. לעיתים כריתה דו צדדית של החצוצרות עם שימור של השחלות (bilateral salpingectomy with ovarian retention - BSOR) הומלצה לפני כריתה דו צדדית של השחלות (RRBO) כדי לשפר את התוצאה הניתוחית [5]. כריתה של השחלות והחצוצרות דווחה גם כמקטינה באופן משמעותי את הסיכון של גידולים ממאירים גניקולוגים הקשורים לגן BRCA [6].
הקלות והאפשרויות המסופקות על ידי הטכניקה הלפרוסקופית סימנו שיפור דרמטי בתוצאות הכירורגיות. דירוג לפרוסקופי לסרטן בשלב מוקדם דווח לעיתים קרובות כטוב יותר משיטות הדירוג המסורתיות [7] בגלל הקשר שלו לשרידות ובטיחות טובה יותר של החולים [8]. כריתת רחם ואגינלית בסיוע לפרוסקופי (LARVH) הוכרזה כבעלת סיבוכים מועטים יותר [9] בהשוואה לכריתת רחם בטנית רדיקלית (RAH) [10]. בשנים הראשונות, ניתוחים לפרוסקופים הוכרו כאפקטיבים כניתוחים רגילים בשיטה ואגינלית [11], אבל שיפורים טכנולוגיים בפרוצדורה הקטינות אה הסיכון לגרורות במקום הניתוח [12]. בדיווחים ספורים, לפרוסקופיה נמצאה כמדויקת בכמעט 90% בהערכת הפחתת העומס הגידולי התאי (cytoreduction) [13].
ניתוח להפחחת העומס הגידולי (Cytoreductive surgery) הוא שיטה נוספת שהועדפה על ידי רופאים לחולות עם סרטן שחלות ממקור של תאי הציפוי (אפיתל) [14]. ניתוח זה הומלץ גם במקרים של סרטן שחלות מתקדם [15] מכיוון שדווח שהוא קשור בשיפור ההישרדות [16]. לעיתים קרובות ניתוח להפחתת העומס הגידולי שולב עם כימותרפיה היפרתרמית לתוך חלל הפירטונאום (HIPEC) [17], ונמצאו תוצאות ראויות לציון שנבעו משילוב זה בחולות עם פיזור ממאיר לפריטונאום (peritoneal carcinomatosis) [18]. HIPEC נראה כאפשרות טובה יותר ממתן של כימותרפיה במינון גבוה לווריד לחולים עם מחלת סרטן שנותרה לאחר ניתוח אגרסיבי [19].
ההצגה של מחשבים ורובטים בסיוע לניתוחים בשחלות שינתה את התוצאה הניתוחית באופן משמעותי. ניתוחים רובוטיים הם בעלי פולשנות ניתוחית מינימאלית ודיוק גבוה [20], ונראה כי הם קשורים לסיכון מופחת להתפתחות גרורות במקום הניתוח [21] בהשוואה לניתוחים לפרוסקופיים מסורתיים [12]. שילוב של שתי הטכניקות כאשר הן מבוצעות בסיוע רובוטי דרך החצוצרות מפחית את התחלואה והסיכון לזיהומים באופן משמעותי [22]. גם ניתוחים לפרוסקופיים בסיוע רובוטי ברצפת האגן (RALS) וגם ניתוחים בסיוע רובוטי לכריתה של הרחם (RRH) נמצאו כטובים יותר בניתוח סטטיסטי בהשוואה לניתוח פתוח [23]. שינוי נמשך ונרחב של הטכניקות הכירורגיות נעשה כעת. דוגמא בולטת של ניתוח לפרוסקופי בסיוע רובוטי היא כריתה של הרחם (RALRH) ניתוח זה חדש יחסית ודורש מחקרים נוספים כדי לאשר את תוצאותיו בהשוואה לניתוח לפרוסקופי עם כריתה מלאה של הרחם (TLH), וכריתה של הרחם דרך הבטן (ARH) [24].
\
REFERENCES: