משפט פלילי

    הליכי המשפט הפלילי

אחת ממטרת המשטרה היא לאסוף ראיות להרשעת העבריין להצגתם בפני :

בית משפט השלום או המחוזי.

המשטרה תאסוף ראיות בכל מקרה.אבל בכל מקרה של פשע חמור יתלווה למשטרה פרקליט מלווה.הפרקליטות היא זו שתייצג את המדינה בפשעים חמורים.בחט/עוון ופשעים מסויימים תייצג את המדינה התביעה המשטרתית.

בעבירות שוטרים תחקור המחלקה לחקירות שוטרים הכפופה למשרד המשפטים.באם אין עבירה פלילית הדורשת בין היתר את היסוד הנפשי יועבר הטיפול למחלקת המשמעת של המשטרה ואז ניתן באם יוחלט להעמיד  את השוטר לדין משמעתי.כך גם לגבי עובדי צבור במשרדים ממשלתיים בפני ערכאות משמעתיות שלהם.

החוק קובע כי העונש הוא על פי חומרת העבירה. במדינת ישראל מחולקים העבירות ע"פ חטא עוון פשע. אין במדינת ישראל כמעט עבירה שאין עליה עונש מאסר, ולכן עונש המאסר מצביע על חומרת העבירה.

חטא: עד 3 חודשי מאסר

עוון: מ-3 חודשים עד 3 שנים

פשע: מ-3 שנות מאסר עד מאסר עולם + עונש מוות

בית משפט השלום הוא הערכאה הנמוכה ביותר ומי שיושב שם רשאי להטיל עונש עד 7 שנות מאסר (יכול לשפוט חטא, עוון, ופשע עד 7 שנות מאסר). כלומר מי שי שדינו מעל 7 שנות מאסר אינו יכול לבוא בדין בפני בית משפט השלום.

עונשים אלה מובאים בפני בית המשפט המחוזי. אם כך, מה נעשה לאדם שביצע פשע שדינו מעל 7 שנות מאסר ובנוסף גם עבירה מסוג עוון?  כלומר, סה"כ דינו מחולק לפחות מ-7 שנות מאסר והשנייה יותר, אז יובא העבריין בפני בית המשפט המתאים ע"פ העבירה החמורה יותר מבין העבירות שביצע.

עבריין יוכל לבוא בפני "הרכב" (3 שופטים) כאשר נשיא בית המשפט מחליט כי לעניין חשיבות ציבורית גבוהה, כמו במקרה של איציק מרדכי.

בית משפט מחוזי יושב ב"דן יחיד"- שופט אחד, אבל המחוקק קבע : 7-10 שנים "דן יחיד", ומעל 10 שנים "הרכב" של שלושה שופטים.

*בבית משפט שלום, מחוזי, ובהרכבים השונים ההליך המשפטי הוא זהה.

כאשר מוגש כתב אישום על התובע להוכיח 2 דברים:

1.      בוצעה עבירה

2.      העבירה בוצעה ע"י הנאשם.

המשפט

1.      זיהוי הנאשם

2.      קריאת כתב האישום והסברתו בפני הנאשם

3.      הצגת השאלה: מודה או מכחיש (במידה ומודה נשאל במה הוא מודה?, במידה ומכחיש מסביר מדוע, ובמידה ולא עונה בית המשפט מסביר את תשובתו כהכחשה).

4.      מודה: גזר דין  מכחיש: בית משפט מברר עם הנאשם וסניגורו האם יש הודאה בעובדות מסוימות (מודה בעודות ללא הודאה באשמה)...

5.      פתיחת פרשת התביעה- התביעה צריכה להוכיח מעבר לכל הספק את אשמת הנאשם. באמצעות עדים- עד מחויב לומר את האמת ורק את האמת ובית המשפט חייב להזהיר העד כי במידה ולא יואשם בעבירה שדינה עונש. עד אחר אינו יכול לשמוע עדים אחרים. העד נחקר מעל הדוכן: ראשית (ע"י התובע, ע"פ הצהרה), נגדית (ע"י ההגנה- אינו מוגבל בשאלות שאינן רלוונטיות כמו התובע), חוזרת (שאלות התובע על דברים שהתעוררו בחקירה הנגדית). ולאחר מכן נשאלות שאלות הבהרה ע"י השופט. *כל חומרי העדים פתוח וגלוי להגנה.

6.      במידה ולא הצליחה התביעה להגיע לרמת הוכחות וראיות מספיקה, רשאי הנאשם לבקש את ביטול המשפט, ובית המשפט רשאי להתיר לו ש"לא להשיב לאשמה" ולסיים את המשפט. במידה שכך נפתחת....

7.      פרשת ההגנה-  העד הראשון הוא הנאשם אם הוא מחליט להעיד.

8.      חקירה: ראשית (הגנה), נגדית (תביעה), חוזרת (הגנה). *במקרה זה התובע לא יודע איזה דברים יוצגו כנגד ההאשמה, שלא כפי בפרשת התביעה.

9.      הצדדים עושים סיכום הראיות (התובע ראשון כדי שההגנה תשיב)

10.  פס"ד:

                     א.         הכרעת דין (60 יום מהדיונים מקסימום):

                                                   i.      זכאי: המשפט הראשון הוא "בית המשפט מזכה את הנאשם"...ומציג את הסיבות (הוכח שלא ביצע העבירה, או לא הוכח שביצע, או לא הוכח שבוצעה עבירה.

                                                 ii.      אשם: הרשעה. בית המשפט רשאי לקבל החלטות:

1.      בדיקה רפואית של הנאשם

2.      תסקיר קצין מבחן (במידה והנאשם קטין בית המשפט מחויב)

11.  גזר דין: נפתח בטענות הצדדים (הראשון התובע). ולאחר מכן הטלת העונש, מהותו וחומרתו. בית המשפט רשאי להחליט על...

                     א.         ע"פ תסקיר קצין מבחן רשאי בית המשפט לבטל את ההרשעה ולהחליט על צו מבחן או שרות למען הצבור.

                     ב.         להפעיל עונש מאסר (בפועל, על תנאי, עבודות שירות)

                      ג.          להטיל קנס

                     ד.         להטיל צו מבחן בהרשעה (יכול להינתן בנוסף לקנס אבל לא למאסר בפועל)

                     ה.         שרות למען הצבור

12.  הודעה לנאשם על זכות הערעור- על עצם ההרשעה או על חומרת העונש.