הספר "אבולולציה שלי" מאת גילי ויינטראוב הוא שילוב בין בידיון ספרותי,חוכמת חיים מכל הבא ליד (אפשר למצוא של פילוסופיה טיבטית, nlp, פסיכולוגיה,דימיון מודרך ועוד) ומדריך בר קיימא על איך להביא את עצמך במצב בו אתהתקוע ליעד דרך המטאפורה של החיות.
"מה קורה כשאדם צעיר קם בוקר אחדומגלה שכל מה שהוא צבר בחייו זה לא כסף או רשימת הישגים אלא חיות שמפריעותלו להצליח בחיים? כלומר לכל מי שכבר עבר את השלב בו הטביעו בו מחשבותואמונות על עצמו ועל מרחב האפשרויות שלו, ועכשיו הוא יכול להתחיל לפתח הכרהעצמית חדשה וחזקה יותר.
גיבור הספר (או אולי נכון יותר לומר: פחדןהספר) מגלה שבתת-המודע שלו שוכנות חיות כמו שפן, חילזון ועצלן, אשר מפריעותלו להגשים את עצמו ואת חלומותיו, ומחליט לצאת למסע אבולוציוני שמטרתו לפתחאת החיות הללו לחיות אחרות שישרתו אותו יותר.
היתרון של הספרלעומת מתקפת העידן החדש הוא גם הבדיון הקסום וחוש ההומור ביחד עם התייחסותלכל אורחות חיינו, של אדם מערבי וישראלי יהודי בפרט.
כך ניתן למצוא דיאלוג של המחבר עם הסבא הגלותי משהו שלו ועם האימא שלו ש"ירשה" חרדות מסבתא.
המהלךשל המחבר והדרך להשיג את מטרתו הוא מטאפורה רבת עוצמה של אבולוציה, כלומרקשה מאד (ויש שם איורים משעשים הממחישים טיפול פסיכולוגי וכיו"ב) להוציא אתהחיות הרעות (או במקרה הזה - החלשות) מתוכך, עדיף להשאיר אותן בפנים אךלהעביר אותם תהליכי טרנספורמציה מהירים שיהפכו אותן לחיות טובות (חזקות)חיות שאם יהיו בתוכנו - יעזרו לנו להגשים את המטרות שלנו.
הבעיותיותבספר היא שהוא יכול להביא להיפר-אינדיוידואליזם קיצוני כמו שאנחנו רואיםהיום. המחשבה רק על מה ש"משרת אותי" יש בה פתח לבעייתיות. נכון שאנחנו לאצריכים שאחרים "ינהגו לנו בתת מודע" אבל עדיין יש עוד דברים מעבר לעיסוקבמטרות שלי בחיים ובהגשמתי העצמית.
הפרק על העורב שלמרות התנאיםהלא אטרקטיביים שקיבל עדיין מקרין בטחון עצמי הוא מעניין ומפרה מצד אחדויכול להיות שיעור לאלפי נערים צעירים שלא מצליחים להתמודד עם הגותו שלניטשה, רק שזה גם יכול להוביל לחוסר מודעות עצמית ואסתטית.
בסך הכל מדובר בספר קריא ומשעשע עם האיורים של אייל אילת
מושלם לנער שמחפש כיוון
מאייר: איל אילת
מעצב עטיפה: רן אריאלי
אבולוציה שלי או: איך הפכתי משפן לאריה
מאת: גילי ויינטראוב
הוצאת אסטרולוג 142 עמ'