בעקבות המחאה החברתית בקיץ שעבר (2011), התחילו להישמע כבר אז קולות שעל ראשיה להצטרף ולנסות להשפיע מתוך המערכת הפוליטית ולא מחוצה לה. זכור לי היטב שהנושא אף עלה באופן ספונטני בישיבת הצוות הראשונה לכבוד פתיחת עונת המשפט במקום עבודתי באותה שנה, וכבר אז אמרתי לנוכחים שגם אם ראשי המחאה החברתית יצטרפו לפוליטיקה, הרי שמהר מאוד הם צפויים לעבור תהליך, המכונה במדע המדינה: "קואופטציה פוליטית".
בויקיפדיה - האינציקלופדיה החופשית, מגדירים את המונח "קואופטציה", בין השאר, באופן הבא:
"מושג מתחום הסוציולוגיה המתקשר לסוציולוג בריאן טרנר, ומתייחס לדרך ההתמודדות אל מול מנהיגים או נציגים המפריעים או עשויים להפריע לפעילותו של ארגון מסוים - כשהם פועלים מחוצה לו - זאת באמצעות צירופם לארגון עצמו, ובכך מתן אפשרות לאנשים אלו להשפיע על הארגון מבפנים. הארגון למעשה מציע לאנשים אלו להצטרף ולקבל תפקיד רשמי בארגון, על מנת לרתום את כישוריו של האדם עצמו לטובת הארגון, בתור חלק מהמנגנון, ולמנוע הפרעה לתפקודו של הארגון כאשר האדם נמצא מחוצה לו. כמו כן, פעולה זו עשויה לתרום למניעת התגבשותה של אופוזיציה יעילה מטעם גורמי חוץ, בשל גיוסם של המוכשרים מבין חבריה לשורות הארגון בשיטה זו".
הדוגמא הקלאסית לאדם שעבר הליך של קואופטציה פוליטית הוא מייסד מפלגת הירוקים בגרמניה, יושקה פישר, אשר מעמדה של סטודנט רדיקל, הגיע לכס שר החוץ של גרמניה. עסקינן באדם שבמסגרת ההפגנות שערך בצעירותו, בעת שהיה סטודנט, אף הכה שוטר, וכאשר נבחר לראשונה לפרלמנט הגרמני נכנס לבוש בג'ינס ומעיל עור, עם עציץ ביד, לישיבת הפתיחה. לאחר שעבר את תהליך הקואופטציה, סיים יושקה פישר את חייו הפוליטיים כחלק אינטגראלי של המנגנון, לבוש בקוד הלבוש המתאים, חליפה ועניבה, כיאה למי שנושא במשרת שר החוץ של הפדרציה הגרמנית. זו דוגמא קלאסית לקואופטציה מושלמת.
שלא יובן אחרת, אני רואה ברכה בהצטרפות של כוחות חדשים ורעננים למערכת הפוליטית. יחד עם זאת, תחושתי הינה שמהר מאוד צפויים המצטרפים החדשים, סתיו שפיר ואיציק שמולי, לאמץ את הגינונים המקובלים של המערכת הפוליטית, ומי שסבור אחרת, צפוי להתאכזב.
ניתן בהחלט להוסיף לרשימה גם את העיתונאי הלוחם מיקי רוזנטל, שאף אחריו יהיה מעניין לעקוב, לאור אמירותיו הנוקבות כנגד פוליטיקאים במהלך השנים כעיתונאי, כעת לאחר שהוא עומד להפוך לאחד מהם.
עו"ד אדיר בנימיני