חפש מאמרים:
שלום אורח
01.11.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

3 הטעויות הנפוצות שגורמות לילדים להתעקש בבכי ובהתפרצויות זעם.

מאת: דבורה עידןהורות09/12/2012573 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

3 הטעויות הנפוצות שגורמות לילדים להתעקש בבכי ובהתפרצויות זעם.

מי מאתנו ההורים לא חווה דווקא בזמן הכי בלתי צפוי והלא מתאים, הפרצות בכי וזעם של ילדיו מה שנקרא "התבכיינות" , אי אפשר לחזות או להעריך מתי זה יקרה , ואנחנו מרגישים שזה לא בשליטתנו, לכן מרבית ההורים מרגישים מתוסכלים וחסרי אונים מול התפרצות הזעם והבכי של ילדיהם.

ויש גם חדשות טובות,

מה שמשנה הוא לא התפרצויות הבכי והזעם אלא מה אנחנו ההורים עושים איתם וכיצד אנו מנהלים אותם, זה מה שיקבע את עוצמת ההתפרצות ואורכה.

משנים של עבודה עם אלפי הורים לילדים בגלאים שונים הנחיתי אותם בקלות כיצד ניתן להפסיק את התופעה, ובכדי עשות זאת על ההורים לשנות את הגישה שלהם לילדיהם.

להורים ישנה את האמונה שהיללות והבכי יעלמו עם הזמן, וזה בעיקר בילדים קטנים ופעוטות, אמונה זו לא תמיד מתממשת.

הפרדוקס הוא, שככול שההורים יעבדו קשה יותר כדי לעצור את התופעה, כך היא הולכת ומתעצמת.

אלו הטעויות שבעשייתן אנו מחזקים ומעצימים את התופעה:

לנסות למנוע את הבכי - הורים חושבים לעיתים שאם יפנו את תשומת לבו של הילד לדבר אחר הוא לא יתרגז, ומנסים למנוע את הבכי וההתפרצות הבאה על ידי הסחת דעת מסוג זה או אחר. זה לא רעיון כל רע ואולי רעיון שעובד לעיתים, אבל ככל שהזמן עובר זה נעשה קשה יותר ויותר להורי, והם גל לא יכולים כל הזמן לחזות היכן תתרחש ההתפרצות הבאה. זה לא עובד! זה גם בלתי אפשרי! הסיבה שזה לא עובד היא מפני שהילד לא לומד אף פעם איך מתמודדים עם תסכול, אכזבה, ודחיית סיפוקים כאשר הוא לא מקבל את מה שהוא רוצה. הפתרון, לנסות משהו אחר.

מדברים ומרגיעים יותר מדי - כשההורים שומעים את ילדם בוכה, יש הם מרחמים עליו, זה מובנה בביולוגיה שלנו, לכן ההורים מחבקים את הילד, מלטפים אותו ומרגיעים אותו ונראה שהמצב נעשה טוב יותר. הבעיה , כאשר ההורים הם בתפקיד המרגיעים הם לא נותנים לילדים למצוא את הדרך שלהם כיצד להרגיע את עצמם. רגיעה עצמית היא מיומנות אשר מאפשרת לילדים להתפתח ולהתקדם, ובכל פעם שהם נתקלים באכזבה או תסכול בלעדיה הם יתקשו להירגע, הם יתלוננו ויבכו לחבריהם, למוריהם או אליכם מתוך תקווה שהאחרים יסדרו להם את הבעיה.

נותנים , העיקר שלא יבכה! -
"מפלצת הבכיינות" רק גוברת והולכת ככל שנאכיל אותה יותר כי:

1. כשההורים נכנעים לדרישות ילדיהם בזמן התפרצות הזעם והבכי ונותנים להם מה שהם רוצים.

2. כשההורים לא נותנים, וגם לא נכנעים ליללות, יחד עם זאת מעניקים לילד תשומת לב מרובה ומסבירים למה הם לא יכול לקבל את מה שהוא מבקש. גם במקרה זה הילדים נטענים מהאנרגיה של הוריהם.

לכן, כול זמן ש"תאכילו" את התפרצויות הזעם והבכי, תופעה זו רק תגדל ותתעצם וזאת על חשבון התפתחותו האישית של ילדכם.

מאחלת לכם רק את הטוב ביותר.

לקבלת ידע ותובנות נוספות לחצו כאן

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר: