יום שני 14 מאי 2012
הצלחה
מהו המקור האמיתי לאיכות העשייה שלנו?
לשאלה זו יכולה להיות תשובה שהיא אמיתית באופן יחסי או תשובה שהיא אמיתית באופן מוחלט. אם נחפש תשובה שהיא אמיתית באופן יחסי (או חלקי בלבד), נוכל לומר שישנם כל מיני מקורות שמשפיעים על איכות העשייה שלנו. למשל: רמת המיומנות שלנו בתחום המדובר, הידע שלנו, היכולות שלנו, הטכניקה שלנו, הניסיון שלנו, הכישורים שלנו, הגישה שלנו ועוד. למרות שכל התשובות האלה אכן נכונות, הן נכונות אך ורק במידה חלקית ולא במידה מוחלטת.
מדוע זה כך? מפני שבהרבה מקרים יש לנו יתרון משמעותי בכל הגורמים שציינתי קודם ועדיין העשייה שלנו תהיה באיכות נמוכה מאוד, בגלל שהמרכיב החשוב ביותר לוקה בחסר. אז מהו אותו מרכיב קריטי שהוא בעצם המקור האמיתי לאיכות העשייה שלנו?
ראשית, על מנת להמחיש זאת, הרשו לי לשאול אתכם שאלה: האם אי פעם קרה לכם שבמהלך יום עבודה ביצעתם פעולה כלשהי בצורה מאוד טובה והייתם ממש גאים בעצמכם אחר כך? קרוב לודאי שזה קרה לכם הרבה יותר מפעם אחת. אז הנה עוד שאלה: האם אי פעם נתקלתם בסיטואציה הפוכה לגמרי, כלומר האם אי פעם קרה לכם שביצעתם פעולה כלשהי בצורה ממש לא טובה ואחר כך ביקרתם את עצמכם והרגשתם רע? כנראה שגם זה קרה לכם...ולא רק פעם אחת.
האם ייתכן ששתי הסיטואציות ההפוכות האלה יכולות לקרות לכם באותו יום עבודה? בהחלט. אם כך, איך זה ייתכן? מה השתנה שם? סביר להניח שרמות הידע, הניסיון, המיומנויות והיכולות שלכם לא השתנו כל כך במהלך יום אחד, אז מהו הגורם שהשתנה שם וגרם לפעולה הראשונה להיות מצוינת ולפעולה השנייה להיות גרועה?
הגורם שהשתנה זה מצב התודעה שלכם או במילים אחרות: מידת המודעות או הנוכחות שלכם בעת ביצוע הפעולה. זהו המקור האמיתי לאיכות העשייה שלנו. כאשר התודעה רועשת וגועשת ויש הרבה מחשבות ורגשות, אתם לא לגמרי נוכחים ברגע הזה ולכן אינכם מקדישים תשומת לב מלאה למה שאתם עושים. במצב שכזה, העשייה שלכם לא יכולה להיות באיכות גבוהה מפני שעשייה באיכות גבוהה דורשת תשומת לב מלאה ורמה גבוהה של נוכחות בכאן ועכשיו.
כאשר התודעה צלולה, דוממת וממוקדת, רמת הנוכחות שלכם גבוהה מאוד והמודעות שלכם "מזריקה" עוצמה רוחנית לכל פעולה שאתם עושים. כל פעולה שנובעת באופן ישיר מתוך מצב של מודעות או נוכחות גבוהה, היא פעולה איכותית ויעילה. זה מה שנקרא "עשייה מודעת".
לעומת זאת, פעולה שנובעת מתוך תודעה "מבולגנת" שמלאה במחשבות, בשיפוטים, באשמה, בפחדים, בתשוקות, בדאגות ובמתח, היא לעולם לא פעולה איכותית. זוהי פעולה "מזוהמת" ולא פעולה נקייה. פעולה כזו "מוכתמת" בכתמים של תודעת האגו וגם אם תשיגו בסופו של דבר את התוצאות שאתם רוצים על ידי פעולות כאלו, חשוב להבין שבדרך לשם יצרתם סבל רב לעצמכם ולאחרים. זיהמתם את התודעה האישית ואת התודעה הקולקטיבית.
כשהתודעה שלכם אינה צלולה, אתם גם לא מסוגלים ליהנות באמת ממה שאתם עושים. כלומר, מעבר לאיכות הנמוכה של העשייה שלכם, גם מידת ההנאה שלכם מהעשייה היא נמוכה מאוד.
אם תסתכלו על פעולות מסוימות שאתם מבצעים במהלך היום, תגלו ברוב המקרים שאתם מתייחסים לפעולות האלה רק כאמצעי להשגת מטרה עתידית מסוימת. ברגע שאתם מתייחסים לעשייה שלכם בצורה כזו, זה אומר גם שאתם מתייחסים להווה (לרגע הזה) רק כאמצעי להגיע לעתיד כלשהו, בו יש ישועה מסוימת (שם תהיו מוגשמים, שלמים או מאושרים). במילים אחרות, צמצמתם את ההווה והפכתם אותו לאמצעי.
במקרים קיצוניים יותר, חלקכם אף עלולים להתייחס להווה כאל מכשול או אפילו כאל אויב, אשר מונע מכם להשיג את מה שאתם רוצים. אז אתם חושבים שההווה (אינו רצוי) מונע מכם להגיע אל העתיד (רצוי מאוד). הנטייה להעריך את העתיד יותר מההווה היא אחד ההרגלים הבסיסיים ביותר של האגו. זו אחת האסטרטגיות השכיחות ביותר שלו להתנגד לרגע הזה. כשאתם לא רוצים את ההווה, את הרגע הזה, את מה שיש, זה אומר שאתם מתנגדים להווה, כלומר מתנגדים לחיים.
כשאתם מצמצמים את ההווה להיות רק אמצעי (במקרה הטוב), אתם בעצם מצמצמים את החיים. לצמצם את ההווה משמעו לצמצם את ההוויה וכאשר אתם מצמצמים את ההוויה, אתם הולכים ומתנתקים מההוויה. אתם כבר לא מרגישים את החיבור הטבעי שלכם להוויה, לחיים שאתם. אתם תקועים רק בעשייה, רק בחשיבה, רק בצורה, רק בתוכן. לכן, אינכם מסוגלים ליהנות באמת ממה שאתם עושים.
ואז, כל דבר קטן הופך להיות עול, נטל, דבר מעצבן ש"צריך" לעשות ופתאום יש לכם To Do List של 100 פעולות שאתם "צריכים" לעשות, אבל ממש לא בא לכם לעשות. זה גוזל המון אנרגיה מכם.
עשייה כזו היא לא עשייה מודעת. אין בה שום נוכחות, שום שמחה, שום דיוק, שום יעילות, שום יצירתיות, שום יופי. זוהי עשייה עם איכות מאוד נמוכה.
לעומת זאת, עשייה מודעת כפי שציינתי קודם, זה מצב שבו אתם נוכחים לגמרי בתוך מה שאתם עושים באותו רגע. אתם מודעים, ערניים וכל תשומת הלב שלכם מופנית לפעולה עצמה, לאדם עצמו, לשירות שאתם נותנים או לערך שאתם יוצרים באותו רגע.במצב זה, הפעולה היא כבר לא אמצעי אלא המטרה בפני עצמה. כלומר, מצב המודעות שלכם תוך כדי הפעולה הופך להיות הדבר הראשי כאן, הדבר החשוב ביותר. והתוצאה שלשמה אתם מבצעים כביכול את הפעולה, הופכת להיות הדבר המשני.כשמדובר בעשייה מודעת, צלילות התודעה היא בראש סדר העדיפויות שלכם ואתם לא נקשרים לתוצאה הסופית.
ככל שתהיו יותר נוכחים ותעשו מתוך מודעות גבוהה, אתם גם תהיו יותר שמחים ויותר שלווים וגם תשיגו בסופו של דבר תוצאות טובות יותר, כי הביצועים שלכם יהיו הרבה יותר טובים. במקום להשיג כדי להיות מאושרים, אתם תשיגו באושר כל הדרך.אז איך אפשר לתרגל "עשייה מודעת"? על כך אכתוב במאמר הבא...בינתיים, אשמח לקבל את התגובות שלכם כאן למטה.באהבה והערכה,
יואב זילכה
אהבתם את המאמר? שתפו את האנשים היקרים לכם.
רוצים ליהנות מתכנים, מכלים ומסרטונים מעוררי השראה וגם לקבל במתנה את "המדריך לטרנספורמציה" שיאפשר לכם לגלות מה עוצר אתכם ולהמריא לדרך חדשה בחייכם? לחצו כאן עכשיו!