תביעות נגד משרד הבטחון אגף השיקום תביעות נגד אגף השיקום במשרד הביטחון מתבררות בפני קצין תגמולים. ישנם באופן גס שתי סוגי תביעות בגין חבלה ובגין מחלה , אשר מוגשות על טפסים שונים , ומצריכות התייחסות שונה , לאחר הגשת כל אחת מן התביעות עוברת כל אחת מן התביעות מסלול טיפול שונה עד לקבלת אחוזי נכות על ידי ועדה רפואית כפי שהדברים יובאו במאמר זה. תביעות בגין חבלה תביעות נגד משרד הביטחון בגין חבלה , אשר ארע לאחד מאנשי כוחות הביטחון , בזמן שרותם מוגשת לאגף השיקום במשרד הביטחון. הייחוד של תביעות מסוג זה הוא בכך שאם הן מוגשות סמוך לאחר הפציעה ומצורף אליהן דו"ח פציעה, יש ואפשר והתביעות הללו יטופלו בדרך המהירה , במסלול הירוק, מה שמאפשר לנכה לעמוד לבדיקה בפני ועדה רפואית , שתקבע את זכויותיו, תוך תקופה של מספר חודשים. חבלה למעשה מוגדרת ככל חבלה אשר בה נחבל איש כוחות הביטחון בזמן שרותו הצבאי, אירוע חבלתי בשונה מאירוע מחלתי , הנו אירוע חד אשר הביא לפציעתו של אותו איש כוחות ביטחון , ואם אירוע זה קשור לשרות הצבאי , בשונה מאירוע חבלתי בזמן חופשה , כפי שהדברים יובאו בהמשך , ואם אותו אירוע חבלתי מותיר בתובע נכות לפי הגדרתה בחוק הנכים תגמולים ושיקום , אז על קצין התגמולים להכיר בתובע כמי שנכותו , נגרמה עקב אירוע חבלתי אשר ארע לו בזמן שרותו הצבאי. תביעה בגין מחלה תביעה בגין מחלה אשר מוגשת לקצין התגמולים , הנה תביעה אשר עיקרה הוא בתובע אשר חלה בזמן שרותו הצבאי ועקב שרותו הצבאי , במחלה אשר מגבילה את כושר פעולתו , ופוגעת באיכות חיו , של אותו תובע , משמה אותה מחלה בה חלה התובע הותירה בתובע נכות. תביעה בגין מחלה אשר מוגשת לקצין התגמולים שונה מתביעה אשר מוגשת בגין חבלה לקצין התגמולים , וזאת משום שבעוד שבתביעה בגין חבלה על התובע לצרף לטופס התביעה הספציפי דו"ח פציעה , או לכל היותר תצהיר מטעמו ותצהיר עדים לאירוע החבלתי, במקרה של מחלה הדברים והשיקולים אשר נשקלים טרם הגשת התביעה הם קצת יותר מסובכים ומורכבים. השיקול המרכזי בהגשת תביעה בגין מחלה לקצין התגמולים , מתמצא בשאלה האם ניתן לבסס קשר סיבתי בין המחלה לבין השרות . ישנן מחלות לדוגמא: קרון , קוליטיס , מחלות סרטן , ומחלות אחרות בהן כמעט ולא ניתן לבסס קשר סיבתי , וזאת משום שעולם הרפואה עדיין לא הכיר בקשר סיבתי שבין המחלה לבין השרות , או לחילופין , במצב בו עולם הרפואה חסר את הידע הנכון לגבי הגורמים לאותה מחלה. לאחר שנראה כי ניתן לטעון בצורה סבירה כי המחלה נגרמה בזמן ועקב השרות הצבאי ,על התובע לאתר את אותו גורם אליו הוא מבקש לקשור את פריצת המחלה. יאמר כי ההלכות בעניין מחלות עוסקות במחלות חבויות קונסטיטוצינליות , לבין מחלות שאין חבויות . ככלל הנטל והשיקולים אשר עיקרם בהגשת תביעה בגין מחלה לקצין התגמולים, הם הרבה יותר מורכבים מאשר בהגשת תביעה בגין חבלה, לכן יש צורך בטרם הגשת התביעה לשקול את אותם השיקולים. חבלה שלא בזמן תפקיד מקום בו חייל בשרות סדיר נחבל שלא בזמן תפקידו, אלה בחופשה לא חל עליו חוק הנכים תגמולים ושיקום ,אלה חל עליו חוק הנכים תגמולים ושיקום פציעה שלא בזמן תפקיד. ההבדל בין חוק הנכים תגמולים ושיקום הכללי לבין חוק הנכים תגמולים ושיקום חבלה שלא בזמן תפקיד , הוא קודם כל בכך שחוק הנכים חבלה שלא בזמן תפקיד חל רק על חיילים סדירים , בעוד חוק הנכים תגמולים ושיקום הכללי חל על כל המשרתים בסדיר ,קבע ומילואים , וכן הבדל נוסף ואחרון הוא כי תובע אשר מוכר לפי חוק הנכים פציעה שלא בזמן תפקיד , מתחיל לקבל זכויות מאחוז נכות של 20 אחוז ומעלה בעוד שבחוק הכללי נכה צה"ל מתחיל לקבל זכויות החל מדרגת נכות של 10 אחוזי נכות . לסיכום קיימות שתי סוגי תביעות אשר ניתן להגישן לקצין התגמולים , עקב חבלה ועקב מחלה, כל אחד מן התביעות מחייבת התייחסות וטיפול שונה ומערכת שיקולים , שונה , וקיימים שני תובעים במצב של חבלה, אלה שנחבלו בחופשה, ואלה שנחבלו שלא בחופשה. וחשוב מאוד לדעת איך לתפקד ומה לטעון בכל אחד מהמקרים.