הלם קרב הנו תגובה או מצב אשר משויך בעיקרו, להיותו של נפגע כמי שנמצא בלחימה או בקרב , זה יכול להיות בכל סוג של פעילות מבציעת , אבל מצב זה גם יכול להיות תוצאה של תקיפה , או כל מצב מסכן חיים שיש בו חשש אמיתי לפגיעה במערכת הגופנית. מאחר שהמונח הלם קרב שויך ראשית לנפגעים שהם לוחמים , המונח הזה , הלם קרב, לא ממש משקף בצורה נאמנה את כל קשת המצבים בהם אדם יכול לסבול משתוק או הלם פסיכיאטרי , שהוא לא תוצאה של קרב או של כל תגובת בעתה חריפה.היות והכותב הנו מי שעיקר עבודתו והתמחותו הנו למעשה ייצוג נפגעי צבא , ולא נפגעים שהם תוצאה של פגיעה שמקורה בפעילות אזרחית רגילה , המאמר יעסוק קודם כל וראשית רק בלוחמים , אנשי כוחות הביטחון שחוו הלם קרב , ולאחר מכן סבלו מתופעה שקרויה פוסט טראומה או P.t.s.d. המאפיין העיקרי של הלם קרב או של תגובת קרב , הוא ארעיות , וזאת בהשוואה לפוסט טראומה שהיא תופעה כרונית ומתמשכת. בדרך כלל מצפים ממי שחווה תגובת קרב , או הלם קרב , לכך שהסימפטומים החודרניים, ההמנעותים הרגשיים יהיו קודם כל וראשית ארעיים. צפייה זו נשענת ביסודה על ניסיון החיים, רבים מהנפגעים שחווים תגובת קרב , הלם קרב או סוג כזה או אחר של שוק , חוזרים לעצמם לאחר זמן קצר. יאמר כי לא מין הנמנע שהחזרה של הנפגעים הללו לעצמם תהיה על פניה , לאמור האדם יתפקד בצורה מלאה בעבודה בבית וגם בסביבה חברית ברמה ירודה , או ברמה טובה אבל הוא יסבול מסימפטומים רבים , אשר המאפיין העיקרי שלהם הוא, שהנפגע לא ידע לא את מקורם של הסימפטומים ולא את משמעותם של הסימפטומים , וגם לא ידע לומר לעצמו או להצביע באמת ממה הוא סובל. בשלבים יותר מאוחרים של תגובת הקרב או הלם הקרב אנו כבר מדברים על מה שנקרא פוסט טראומה או באנגלית p.t.s.d, או post traumatic syndrome . תופעה זו אשר תכונה לצורכי מאמר זה כפוסט טראומה היא למעשה תופעה בה הסימפטומים אשר החלו כתוצאה מתגובת הקרב ואשר היו אמורים להיות ארעיים במידת מה הפכו לכרוניים , כשהעוצמה שלהם בנוסף למגבלות שהם מטילים על הנפגע , הם ברמה כזאת אשר מקשה מאוד על הנפגע לתפקד. הקושי התפקודי של הנפגע בא לידי ביטוי בראש ובראשונה , בקשיים שיכולים להתפרש בידי מי שהוא לא איש מקצוע , בצורות לא נכונות.יאמר כי קיימת קשת עצומה של סימפטומים ואני אנסה למנות כמה מהם אשר יש בה כדי להעיד או ללמד על מצב שהוא לא פשוט אצל הנפגע.אחד הסימפטומים הראשונים והבולטים הוא למעשה עוררות יתר. עוררות יתר עוררות יתר באה לידי ביטוי בראש ובראשונה בחוסר שינה. מעגל השינה של האדם הוא גורם מאוד חשוב באיזון הכללי של האדם, ונפגעים פוסט טראומטיים אשר סובלים מפגיעה כרונית , בדרך כלל מעגל השינה שלהם נפגע בצורה כזו שהם או לא ישנים בכלל בלילה , או ישנים מספר שעות מועט שעה עד שעתיים,או שהם ישנים שש שעות , אולם הם קמים כל מספר שעות, כך שהאפקטיביות של השינה של אותם נפגעים נפגעת בצורה קשה ביותר. החשיבות של השינה הסדירה, היא קודם כל בכך שהשינה הרציפה והתקינה מאפשרת לנפגע לתפקד בצורה טובה ביום המחרת , הטיפול בהפרעת השינה הוא בדרך כלל תרופתי. רגישות לרעשים רגישות לרעשים הנה תופעה בה הנפגע סובל בראש ובראשונה מחרדה , כתוצאה מחשיפה לרעש, אשר מחזירה אותו לאירוע הטראומטי אותו הוא חווה. לאמור אם אדם נפגע מפגז טועה אנו נצפה לשמוע ממנו על סבל אותו הוא חווה מכל רעש או קול של פיצוץ . התפרצויות זעם תופעה מאוד מיוחדת לפוסט טראומה הן התפרצויות זעם, התפרצויות זעם הם למעשה תגובות בלתי הולמות למצבים מסוימים . לאמור התגובה של הנפגע בקשריו הבין אישיים היא נזעמת בוטה ולא נעימה , יאמר כי תגובות כאלו בולטות אצל אנשים אשר לא סבלו מהתפרצויות זעם לפני כן , והן מתחזקות לאחר הטראומה אצל אותם אנשים אשר סבלו או הגיבו בצורה נזעמת במידת מה כלפי סביבתם עובר לאירוע הטראומטי , הטיפול בהתפרצויות זעם הוא בראש ובראשונה טיפול בשיחות וגם בתרופות. סיוטים וחוויה מחדש של הטראומה נפגעים פוסט טראומטיים רבים סובלים בדרך כלל מסיוטים אשר מזכירים להם את האירוע הטראומטי שהם עברו , משך הסיוטים והמראות החודרניים יכול להמשך במשך שנים רבות ביותר ,או אפילו לפרקי זמן קצרים. ישנם נפגעים אשר חווים את הטראומה לאחר שעברו אותה , למרות שזו הייתה לפני שנים רבות. יאמר כי הסיוטים והחוויה מחדש של הטראומה גורמות לנפגעים במרבית המקרים להתנהגות המנעותית. התנהגות המנעותית התנהגות המנעותית היא סימפטום די מובהק של פוסט טראומה. סימפטום זה גורם לנפגע שסובל מפוסט טראומה במידה כי יעשה מאמץ במידה ניכרת להימנע מכל דבר אשר מזכיר לו את הטראומה , כך לדוגמא חייל אשר עבר טראומה בהיותו לובש מדים , יתקשה מאוד ללבוש מדים , בהיותו במילואים, בחורה אשר עברה טראומה של אונס תתקשה מאוד בקיום יחסי מין , חייל אשר נפגע בזמן פיגוע חבלני תאונת דרכים , או מלחמה , יתקשה מאוד לשמוע או לדעת על אירועים מסוג , וכך ימנע מלראות חדשות או מלקרוא עיתונים. בנקודה זו יאמר כי יש נפגעים אשר יפתחו מנגנון של הליכה כנגד הפחדים שלהם ,לאמור בחורה שעברה אונס תקיים יחסי מין בצורה אובססיבית וכך תתמודד עם הטראומה, חייל שנפגע בעת פעילות מבצעית יבקש לחזור לאותו מקום בו הוא נפגע , אין בהתנהגות הלא הגיונית הזאת כדי ללמד וכהוא זה על מצבו של הנפגע או אף לסתור את היותו של הנפגע כמי שסובל מפוסט טראומה. פגיעה ביכולת החברתית ישנם נפגעים לא מעטים אשר סובלים מפגיעה קשה ביכולת החברתית. לאמור המדובר באנשים אשר חיים בתוך בדידות תהומית אשר ניתן לראות בה בדידות "מרצון" , את המילה רצון הקפתי תחת גרשיים על מנת ללמד כי לא מדובר ברצון חופשי אלה מדובר במגבלה עצומה אשר נובעת מהפגיעה הפוסט טראומטית אשר פוגעת ביכולתו של הנפגע לפתח קשרים בין אישיים תקינים וגם מקפלת בתוכה קושי לשמור על קשרים בין אישיים תקינים. הבדידות אותה חווים נפגעים פוסט טראומטיים מולידה תסכול מתמשך , ותחושות נפשיות קשות אשר מוסיפות על סבלם הרב של הנפגעים. פגיעה תעסוקתית כתוצאה מהתפרצויות הזעם, מחסור השינה , ומהפגיעה החברתית ,מתקשים מאוד נפגעים פוסט טראומטיים לעבוד בצורה סדירה, תופעה די שכיחה שנפגע פוסט טראומטי יחליף 20 או 30 מקומות עבודה , הדבר נובע הן מהפגיעה החברתית ממנה הוא סובל , והן מהעובדה שסט התגובות של נפגע פוסט טראומטי למצבים שונים הוא פגוע ולא מפותח , וכך התגובה היחידה אשר נותרת לנפגע כזה היא התפרצות הזעם , ישנם נפגעים אשר סובלים מפגיעה תעסוקתית כרונית , לפיה הם פשוט לא יכולים לעבוד , בדרך כלל אנשים אשר איבדו את כושר עבודתם חיים מתגמולי קיום אשר משולמים על ידי אגף השיקום במשרד הביטחון , שכן את בפגעה התעסוקתית אין אפשרות לשקם . פוסט טראומה וראקציבציה ראקיטבציה היא למעשה הפעלה מחדש של טראומה מודחקת. הפגיעה הטראומטית מתרחשת כשאדם עובר טראומה. הטראומה הזאת עוברת תהליך של הדחקה, אל התת מודע . בתת מודע הטראומה שוכנת , אבל היא מתעוררת לחיים בצורה עמומה , כל איימת שגירוי מסוים מזכיר את הטראומה. נפגעים אשר סובלים מפוסט טראומה כרונית יכולים לסבול מראקטיבציות בה הם חוזרים לטראומה , וישנם נפגעים אשר לאחר הדחקה של עשרים שלושים שנה נזכרים באותה טראומה , כשהם עוברים ראקטיבציה , אבל ראקטיבציה זו למעשה גורמת להם לנזקים כרוניים וכבדים אשר למעשה מטילים עליהם נכות. למעשה זו הדרך בה אנשים אשר תפקדו במרבית שנותיהם פונים לאגף השיקום במשרד הביטחון בגיל 50 לאחר עשרים או שלושים שנה, לאחר שהשתחררו מהשרות הצבאי , ומאובחנים כמי שסובלים מפוסט טראומה כרונית. אין לזלזל במצב זה , ולטעון בפני הנפגע טענות בבחינת מדוע הגעתה לאחר 30 שנה , המדובר בבורות אנושית. ראקטיבציה יכולה להתחרש בתגובה לכל גירוי אשר מזכיר את הטראומה כך לדוגמא נפגע אשר חווה טראומה במלחמת לבנון הראשונה זו התעוררה לחיים , וגרמה לאותו נפגע לנזקים עת התרחשה מלחמת לבנון השנייה. לסיכום התסמונת הפוסט טראומטית היא קשה היא מסובכת , והיא פוקדת רבים באוכלוסיה , בניהם חיילים שוטרים סוהרים , וסתם אזרחיים , ההתייחסות בארצנו למודת הקרבות לנפגעים מסוג זה היא התייחסות לא נכונה פוגעת משפילה ניתן לראות זאת ביחס שמקבלים חיילים , ובמיוחד בנפגעות תקיפה מינית , אליהם מופנית השאלה המיותרת והלא חכמה , למה נזכרת להגיע לאחר 30 שנה.