תנאים לכשירותו של עורך דין
חוק לשכת עורכי הדין מסדיר את העיסוק בעריכת דין בישראל. חוק זה משנת 1961 מציב שלושה תנאים לכשירותו של אדם המעוניין להיות עורך דין. החוק תקף לגבי עורכי דין בכל רחבי הארץ ואינו מבחין בין עורך דין בירושלים או בערים אחרות. אדם הכשיר להיות עורך דין על פי סעיף 24 לחוק לשכת עורכי הדין והוא בגיר ותושב ישראל, יכול להפוך לעורך דין רק לאחר קבלתו כחבר בלשכה.
התנאי הראשון לכשירותו של עורך דין הוא השכלה משפטית גבוהה. החוק מציין כי השכלה כזו באה לידי ביטוי בלימודי משפטים באוניברסיטאות ובמכללות, המפוזרות ברחבי הארץ וכפופות להחלטות המועצה להשכלה גבוהה. עורך דין בירושלים המעוניין להציע את שירותיו נדרש להיות בעל השכלה מתאימה וגם לעבור תקופת התמחות. תקופה זו נמשכת שנה ונערכת לאחר סיום הלימודים, בהנחייתו של עורך דין ותיק או שופט. התנאי השלישי לכשירותו של עורך דין הוא עמידה בבחינות של לשכת עורכי הדין. בחינות אלו מתקיימות בכתב ובעל פה עם סיום תקופת ההתמחות.
אילו פעולות רשאי לבצע עורך דין?
אדם העומד בתנאי החוק ומקבל רישיון עורך דין מטעם הלשכה רשאי לבצע שורה ארוכה של פעולות ייחודיות. ראשית, עורך דין בירושלים או בערים אחרות יכול ליצג כל אדם אחר לפני בתי משפט, בתי דין, בוררים וגופים בעלי סמכות משפטית. שנית, עורכי דין רשאים לערוך מסמכים בעלי אופי משפטי עבור אדם אחר ולספק שירותי ייעוץ וחיווי דעת משפטיים. מעבר לכך, עורך דין עוסק בייצוג אדם בפני משרדי ההוצאה לפועל, לשכת מרשם המקרקעין, רשם החברות, רשם השותפויות, רשם הפטנטים והמדגמים ועוד.
שמירת סודיות – ערך עליון
עורך דין חייב לשמור בסודיות כל מידע שהובא לידיעתו על ידי הלקוח. חובה זו מהווה מאפיין ייחודי למקצוע עריכת הדין ובאמצעותה ניתן להגן על הצדדים המעורבים. בנוסף, עורכי דין רבים עובדים כעצמאיים לעומת אחרים המועסקים כשכירים במשרדי עורכי דין גדולים. ההמלצה החשובה ביותר עבור הציבור הרחב היא לבחור עורך דין בירושלים לפי ההתמחות, הניסיון, המקצועיות וההמלצות בהן הוא מחזיק.