בסוף שנת 2007 נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז – 2007 ["החוק"] . החוק, התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מחליפים את חקיקת המשנה שהייתה קיימת עד לכניסתו לתוקף ומסדירים בחקיקה ראשית את הפיקוח על יצוא מישראל של ציוד בטחוני, ידע בטחוני, ושירותים בטחוניים. מטרת החוק הינה הסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.
במאמרינו הקודמים (ראו קישורים למטה) הבהרנו כי יצואן בטחוני נדרש לקבל רישיון שיווק בטרם יוכל לשווק את מוצריו ואף בטרם יוכל לבצע הליכים מקדימים לשיווק (כמו למשל להציע את הטובין למכירה או לנהל מו"מ).
בנוסף לרישיון שיווק, פירטנו במאמר הקודם כי היצואן הבטחוני נדרש לקבל גם רישיון יצוא, תוך שניתנו הסברים אודות סוגי הרישיון, מטרותיו וכן הוסבר על התנאים והפרוצדורה הדרושים לקבלתו. במאמר זה נמשיך את הסקירה בעניין שלב הבקשה לקבלת רשיון יצוא.
אי-התאמה בין הבקשה למסמכים המצורפים לה- עלולה לעלות ביוקר
כאמור במאמרים הקודמים, אגף הפיקוח על היצוא הבטחוני במשרד הבטחון ("אפ"י") הוא הגוף המחזיק בסמכות ליתן, או לסרב ליתן רישיון יצוא. כאשר קיימת אי-התאמה בין הבקשה לבין המסמכים המצורפים לה, תישלח ליצואן הודעה הכוללת הסבר על התיקונים הדרושים לצורך קבלת הרישיון. הדבר עלול לגרום לאיבוד זמן יקר עבור מבקש הרישיון, ועל כן מומלץ להיוועץ עם גורמים מקצועיים בטרם משלוח הבקשה.
רישיון מוגבל בתנאים
במקרים מסוימים, בקשה לקבלת רישיון יצוא עשויה להיות מאושרת תחת תנאים או מגבלות, לפי שיקול דעתו של אפ"י. במקרים אלו, היצואן יידרש להעביר התחייבות לפיה התנאים שהותוו על ידי אפ"י מולאו וכי הוא מתחייב לעמוד במגבלות שנקבעו.
דחיית בקשה לרישיון יצוא – התהליך והנימוקים העומדים בבסיס הסירוב
לעתים עלול אפ"י לדחות את הבקשה לקבלת רישיון יצוא בטחוני. במקרה שכזה יודיע אפ"י ליצואן כי היצוא המתבקש אסור, וכן יודיע על הנימוקים לדחיית הבקשה. הנימוקים לדחיית הבקשה יכולים להיות שונים: הפרות קודמות של החוק על ידי היצואן, עבר פלילי של המבקש, שיקולים בטחוניים וכיו"ב.
במקרים בהם נוטה אפ"י לדחות את הבקשה לרישיון, יעניק למבקש הרישיון, בטרם ההודעה על דחיית הבקשה, זכות טיעון.
מהו "אישור מדיני" שלעיתים נדרש בנוסף לרישיון יצוא?
בהערת אגב יצוין כי קיימים טובין מסוימים אשר מעבר לרישיון היצוא מטעם אפ"י, מחייבים גם אישור מדיני. אישור שכזה הינו תנאי סף לקבלת רישיון היצוא, ועל כן במקרים שבהם חובה להחזיק באישור מדיני (למשל: מערכות נשק מסוימות, תחמושת ועוד) רצוי לפעול להשגת אישור זה תחילה.
כיצד ניתן לערער על החלטת אפ"י בנושא אי-קבלת רישיון יצוא?
החלטת אפ"י בעניין דחיית בקשה לרישיון יצוא (או לחידושו), התלייתה או הגבלתה ניתנת להשגה בפני הוועדה המייעצת. הוועדה המייעצת כוללת נציגים ממשרד הבטחון וממשרד החוץ (במידה ומדובר בטובין בעלי אופי דו שימושי, יהא נציג גם של משרד הכלכלה). לצורך גיבוש דעתה, הוועדה המייעצת עשויה להזמין את היצואן או מי מטעמו לצורך השלמת טיעוני ו/או הצגת מסמכים נוספים. לאחר שגובשה המלצה, היא תועבר למנכ"ל משרד הבטחון להכרעתו. בדרך כלל, מנכ"ל משרד הבטחון יאמץ את המלצת הוועדה המייעצת. היצואן רשאי להיות מיוצג על ידי עורך-דין במסגרת הליכים אלו.
את ההשגה לוועדה יש להגיש בתוך 30 ימים ממועד קבלת ההחלטה עליה מוגשת ההשגה. יש לצרף להשגה את כל המסמכים שצורפו לבקשה המקורית וכן יצורף אליה תצהיר מטעם מגיש ההשגה כי על הנטען בה נכון. החלטה בהשגה תינתן על ידי הוועדה בתוך 45 ימים ותשלח למבקש.
על החלטת הוועדה המייעצת ניתן להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים, זאת תוך 45 ימים מיום קבלת ההודעה על ההחלטה.
מהו תוקפו של רישיון יצוא? וכיצד ניתן להאריכו?
לאחר אישור רישיון היצוא, הרישיון ייחתם בידי ראש אפ"י, והוא יהא תקף למשך עד שלוש שנים, כמצוין בגוף הרישיון.
בתום תוקפו של הרישיון ניתן להגיש בקשה להארכת תוקף. הבקשה מוגשת כאילו היה מדובר בבקשה חדשה, ואליה יש לצרף את הרישיון הקודם. בדרך כלל מדובר בהליך מהיר יותר שכן הבקשה הראשונה נבחנה באופן מהותי קודם לכן.