חפש מאמרים:
שלום אורח
02.04.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

יסודות הפיקוח על יצוא בטחוני - שלב רישיון היצוא - חלק שני

בסוף שנת 2007 נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז – 2007 ["החוק"] . החוק, התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מחליפים את חקיקת המשנה שהייתה קיימת עד לכניסתו לתוקף ומסדירים בחקיקה ראשית את הפיקוח על יצוא מישראל של ציוד בטחוני, ידע בטחוני, ושירותים בטחוניים. מטרת החוק הינה הסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.

במאמרינו הקודמים (ראו קישורים למטה) הבהרנו כי יצואן בטחוני נדרש לקבל רישיון שיווק בטרם יוכל לשווק את מוצריו ואף בטרם יוכל לבצע הליכים מקדימים לשיווק (כמו למשל להציע את הטובין למכירה או לנהל מו"מ).

בנוסף לרישיון שיווק, פירטנו במאמר הקודם כי היצואן הבטחוני נדרש לקבל גם רישיון יצוא, תוך שניתנו הסברים אודות סוגי הרישיון, מטרותיו וכן הוסבר על התנאים והפרוצדורה הדרושים לקבלתו. במאמר זה נמשיך את הסקירה בעניין שלב הבקשה לקבלת רשיון יצוא.

אי-התאמה בין הבקשה למסמכים המצורפים לה- עלולה לעלות ביוקר

כאמור במאמרים הקודמים, אגף הפיקוח על היצוא הבטחוני במשרד הבטחון ("אפ"י") הוא הגוף המחזיק בסמכות ליתן, או לסרב ליתן רישיון יצוא. כאשר קיימת אי-התאמה בין הבקשה לבין המסמכים המצורפים לה, תישלח ליצואן הודעה הכוללת הסבר על התיקונים הדרושים לצורך קבלת הרישיון. הדבר עלול לגרום לאיבוד זמן יקר עבור מבקש הרישיון, ועל כן מומלץ להיוועץ עם גורמים מקצועיים בטרם משלוח הבקשה.

רישיון מוגבל בתנאים

במקרים מסוימים, בקשה לקבלת רישיון יצוא עשויה להיות מאושרת תחת תנאים או מגבלות, לפי שיקול דעתו של אפ"י. במקרים אלו, היצואן יידרש להעביר התחייבות לפיה התנאים שהותוו על ידי אפ"י מולאו וכי הוא מתחייב לעמוד במגבלות שנקבעו.

דחיית בקשה לרישיון יצוא – התהליך והנימוקים העומדים בבסיס הסירוב

לעתים עלול אפ"י לדחות את הבקשה לקבלת רישיון יצוא בטחוני. במקרה שכזה יודיע אפ"י ליצואן כי היצוא המתבקש אסור, וכן יודיע על הנימוקים לדחיית הבקשה. הנימוקים לדחיית הבקשה יכולים להיות שונים: הפרות קודמות של החוק על ידי היצואן, עבר פלילי של המבקש, שיקולים בטחוניים וכיו"ב.

במקרים בהם נוטה אפ"י לדחות את הבקשה לרישיון, יעניק למבקש הרישיון, בטרם ההודעה על דחיית הבקשה, זכות טיעון.

מהו "אישור מדיני" שלעיתים נדרש בנוסף לרישיון יצוא?

בהערת אגב יצוין כי קיימים טובין מסוימים אשר מעבר לרישיון היצוא מטעם אפ"י, מחייבים גם אישור מדיני. אישור שכזה הינו תנאי סף לקבלת רישיון היצוא, ועל כן במקרים שבהם חובה להחזיק באישור מדיני (למשל: מערכות נשק מסוימות, תחמושת ועוד) רצוי לפעול להשגת אישור זה תחילה.

כיצד ניתן לערער על החלטת אפ"י בנושא אי-קבלת רישיון יצוא?

החלטת אפ"י בעניין דחיית בקשה לרישיון יצוא (או לחידושו), התלייתה או הגבלתה ניתנת להשגה בפני הוועדה המייעצת. הוועדה המייעצת כוללת נציגים ממשרד הבטחון וממשרד החוץ (במידה ומדובר בטובין בעלי אופי דו שימושי, יהא נציג גם של משרד הכלכלה). לצורך גיבוש דעתה, הוועדה המייעצת עשויה להזמין את היצואן או מי מטעמו לצורך השלמת טיעוני ו/או הצגת מסמכים נוספים. לאחר שגובשה המלצה, היא תועבר למנכ"ל משרד הבטחון להכרעתו. בדרך כלל, מנכ"ל משרד הבטחון יאמץ את המלצת הוועדה המייעצת. היצואן רשאי להיות מיוצג על ידי עורך-דין במסגרת הליכים אלו.

את ההשגה לוועדה יש להגיש בתוך 30 ימים ממועד קבלת ההחלטה עליה מוגשת ההשגה. יש לצרף להשגה את כל המסמכים שצורפו לבקשה המקורית וכן יצורף אליה תצהיר מטעם מגיש ההשגה כי על הנטען בה נכון. החלטה בהשגה תינתן על ידי הוועדה בתוך 45 ימים ותשלח למבקש.

על החלטת הוועדה המייעצת ניתן להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים, זאת תוך 45 ימים מיום קבלת ההודעה על ההחלטה.

מהו תוקפו של רישיון יצוא? וכיצד ניתן להאריכו?

לאחר אישור רישיון היצוא, הרישיון ייחתם בידי ראש אפ"י, והוא יהא תקף למשך עד שלוש שנים, כמצוין בגוף הרישיון.

בתום תוקפו של הרישיון ניתן להגיש בקשה להארכת תוקף. הבקשה מוגשת כאילו היה מדובר בבקשה חדשה, ואליה יש לצרף את הרישיון הקודם. בדרך כלל מדובר בהליך מהיר יותר שכן הבקשה הראשונה  נבחנה באופן מהותי קודם לכן.

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:
 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד גיל נדל, עו"ד אור כהן-ששון

לאחרונה, אישרה הכנסת את התיקון לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשע"ו-2016, והתיקון הפך לחלק בלתי נפרד מן החוק.

במאמר זה נסקור את שלב הבקשה לקבלת רישיון יצוא עבור היצואן הבטחוני.

בסוף שנת 2007 נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז – 2007 ["החוק"] . החוק, התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מחליפים את חקיקת המשנה שהייתה קיימת עד לכניסתו לתוקף ומסדירים בחקיקה ראשית את הפיקוח על יצוא מישראל של ציוד בטחוני, ידע בטחוני, ושירותים בטחוניים. מטרת החוק הינה הסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.

בסוף שנת 2007 נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז – 2007 ["החוק"] . החוק, התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מחליפים את חקיקת המשנה שהייתה קיימת עד לכניסתו לתוקף ומסדירים בחקיקה ראשית את הפיקוח על יצוא מישראל של ציוד בטחוני, ידע בטחוני, ושירותים בטחוניים. מטרת החוק הינה הסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.

בסוף שנת 2007 נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז – 2007 ["החוק"] . החוק, התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מחליפים את חקיקת המשנה שהייתה קיימת עד לכניסתו לתוקף ומסדירים בחקיקה ראשית את הפיקוח על יצוא מישראל של ציוד בטחוני, ידע בטחוני, ושירותים בטחוניים. מטרת החוק הינה הסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.

בסוף שנת 2007 נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז – 2007 ["החוק"] . החוק, התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מחליפים את חקיקת המשנה שהייתה קיימת עד לכניסתו לתוקף ומסדירים בחקיקה ראשית את הפיקוח על יצוא מישראל של ציוד בטחוני, ידע בטחוני, ושירותים בטחוניים. מטרת החוק הינה הסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.

בהחלטה שניתנה לאחרונה בבית משפט השלום בירושלים, במסגרת תיק המתנהל על ידי משרדנו, נקבע כי על המכס למסור ליבואן פרוטוקולים של דיונים פנימיים שהתנהלו בארגון המכס העולמי, בעניין סיווג של טובין. המכס התנגד למסירת הפרוטוקולים אך התנגדותו נדחתה בבית המשפט.

מאמרים נוספים בנושא מכס

מאת: עו"ד גיל נדלמכס10/03/20105 צפיות
סעיף 3 לחוק מסים עקיפים, מאפשר לנישום לקבל פטור מתשלום חוב מס עקיף גם כאשר הרשות צודקת, עקרונית, בעמדתה. נביא מספר טיפים שיסייעו, במקרה הצורך, להשיג את הפטור הנכסף.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס05/03/20136 צפיות
לאחרונה ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון אשר דן בשאלה האם יש לכלול בערך הטובין לצרכי מכס גם תמלוגים להפעלת חנויות קונספט ממותגות.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס03/03/20151 צפיות
לאחרונה פורסמה הנחיה מטעם פרקליט המדינה, שמטרתה היא להתוות את מדיניות התביעה בשיקולי העמדה לדין של תאגיד. ההנחיה מבהירה כי במקרים מסומים ניתן יהיה להימנע מהרשעת התאגיד, אם כאשר לצד התחייבות זו יציג התאגיד תכנית אכיפה פנימית ושינויים ארגוניים מתאימים, אשר ימנעו אפשרות לביצוען של עבירות דומות בעתיד.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס27/02/20187 צפיות
עניינה של סקירה זו, בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בלוד על ידי יצרנית היינות יקבי כרמל כנגד אגף המכס ברשות המיסים, בעקבות מחלוקת בין הצדדים בסוגיית פטור מותנה מתשלום מס קניה בעת יבוא כוהל לייצור משקאות משכרים.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס24/02/20186 צפיות
בית המשפט הגיע למסקנה כי החלטת רשות המכס היא סבירה, ואין מקום להצהיר על בטלותה של הודעת הגירעון.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס17/02/20204 צפיות
לאחרונה אישר בית המשפט השלום בחיפה הסדר אליו הגיעו הצדדים בתובענה ייצוגית, שתוצאתו היא הסתלקות של מגיש התביעה ודחיית תביעתו האישית של המגיש התביעה, דבר המבטל את המשך ניהול ההליך בכתליי בית המשפט לתובענות ייצוגיות.

מאת: עו"ד גיל נדלמכס12/02/20223 צפיות
בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר קבע כי הייתה אפוא הצדקה להגשת העתירה על ידי החטיבה וכי המדינה לא מילאה אחר חובתה הקבועה בסעיף סעיף 7(ב) לחוק חופש המידע, המורה כי על הרשות הציבורית לקבל החלטה בבקשה לקבלת מידע ולהודיעה עליה למבקש ללא שיהוי, ולא יאוחר מ-30 ימים מקבלת הבקשה.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica