חפש מאמרים:
שלום אורח
20.11.2019
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

היטלר - הסוף

מאת: אבי בכרשואה ותקומה24/12/2017480 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

היטלר הבין כפי הנראה כבר בסוף - 1941 שהוא הולך להפסיד את המלחמה, הבין אך עדיין לא הפנים את המשמעויות לחלוטין, הוא דיבר על כך בנובמבר אותה שנה. בשנת 1945 כבר אמר "אם ניפול, נפיל ביחד אתנו את העולם".ובכל זאת, לא ידע היטלר בשנים שבין לבין איך לסיים את המלחמה. ולא רק זאת, הוא המשיך לדרוש מהעם הגרמני ומכל הסובבים אותו צייתנות מוחלטתונכונות למות למענו עד האיש האחרון. כולל הילדים האחרונים בברלין. הבונקר בו שהה בימיו האחרונים לא נולד בזמן המלחמה. כבר ב - 1935 נתן היטלר הוראה לבנות לו מתחם של בונקרים מקושרים בפרוזדורים מתחת למתחם לשכת הקאנצלר. במרוצת השנים נוספו עוד ועוד בונקרים והם אוחדו כאמור במעיין מערכת פרוזדורים "אין סופית". 

בתאריך 16.4.45 פתח הצבא הרוסי במתקפה שיעדה הוגדר "כיבוש ברלין". הרוסים ריכזו כוחות עצומים לצורך המערכה הגורלית הזאת. המתקפה נקראה כיבוש ברלין ולא כיבוש גרמניה וזאת לא בכדי, גרמניה הייתה כבר ממילא ארץ כבושה הרוסה וחרבה, העם הגרמני החל לאמוד את נזקי המלחמה וקורבנותיה והיה נתון לחסדי הכוחות הכובשים ועל סף חרפת רעב וכל זאת אל מול חורבן לאומי. כיבוש ברלין היה למעשה קרב המסמל את סופה המוחלט של מלחמת העולם השנייה, את סופו של הרייך השלישי, את סופו של שלטון הנאצים ואת סופה של האידיאולוגיה הנאצית (כך לפחות האמינו), וכמובן את סופו של היטלר. 

תוך כתיבת המאמר "צצו" ונשאלו מספר שאלות קשות שהחלטתי לא להתחבט איתן במאמר זה, כמו השאלה איך הצליח להשפיע אדם עם אישיות מטורפת כהיטלר על הגנרלים הגרמנים שלו שהיו למודי מלחמות? מדוע נטו האחרונים לשמוע ממנו שהיה מולם כטירון במלוא מובנה של המילה את ניתוח הערכות המצב היומיות של האיש אשר היו הזויות ומנותקות לחלוטין מן המציאות האמיתית - זו האפוקליפטית אותה הכירו? למה הם נשמעו להוראותיו ביודעם שאין להן שחר? איך היטלר גרם לעצמו להאמין לגרינג ולאחדים מיועציו האחרים שסוף המלחמה יהיה בניצחון גרמניה על בעלות הברית? לא רק שיש תקווה אלא שהם בטוחים שכך יהיה. איך עם שלם למוד סבל וחפץ דמוקרטיה נשאב כעדר אחרי אישיותו המטורפת של אדם זה? לשאלות אלה יש מספר תיאוריות המספקות תשובות חלקיות שמקומם לא במאמר זה.

ב - 20 לאפריל 1945 חל יום הולדתו החמישים ושש של היטלר. זו הייתה הפעם האחרונה שכל הצמרת הנאצית התכנסה יחד במקום אחד לחגוג את יום הולדתו של הפיהרר, זאת הייתה חגיגה עצובה מאוד (לנאצים). אווה בראון נכנסה לחיות בבונקר לצד היטלר כמה ימים קודם לכן. מה שעניין באמת את רוב השוהים בחגיגה היה איך להסתלק מיד בסיומה מהעיר. הכול ידעו שהצבאות הרוסיים מכתרים את העיר ולכולם היה ברור כי תוך שעות ספורות כבר לא ניתן יהיה לצאת מתוכה. שריו של היטלר וכל הצמרת המדינית שבאה לברכו ליום הולדתו נמלטה מיד אחרי החגיגה מחוץ לברלין, אל מול עיניו של היטלר, ניסיונות אחרונים של מספר גורמים לשכנע את היטלר להימלט עימם מגרמניה תוך הבטחה לדאוג לשלומו ולהבריחו מגרמניה למקום בטוח יותר לא צלחו. תחת זו יצא היטלר מהבונקר בסיום החגיגה בפעם האחרונה על מנת לפקוד גדוד נערים היטלראיים אשר התנדבו להגן על ה"פיהרר" ועל הבונקר בו שהה בגופם. (כך אכן היה, גדוד נערים זה הושמד כמעט כולו על ידי הצבא הסובייטי במהלך כיבוש הרייכסטאג).

הימים הבאים (10 ימים עד לכיבוש הסופי של העיר וההשתלטות על הרייכסטאג על ידי הרוסים), הינם ימים אחוזי תזזית. היטלר אחוז בפרנויה המתעצמת מיום ליום ומשעה לשעה, הוא מותש, חולה ואחוז טירוף ומיטלטל במצב רוח אימפולסיבי הנע בין תקוות הזוּיות לייאוש, מנסה לארגן מחדש את ההגנה על העיר. הוא מפזר הוראות ומשנה אותן לאחר יום ולפעמים באותו היום. ממנה גנרלים בבוקר ומפטר אותם בערב. איש אינו יודע יותר מה לעשות באמת, אילו היה ניתן מבחינתם עוד לעשות.האנשים ששהו במחיצת היטלר בימיו האחרונים לשהייתו בבונקר ונחקרו לאחר המלחמה תיארו אותו כצל של עצמו, כאדם אשר איבד את שפיותו זה מכבר, היסטרי רועד (אולי מפאת מחלת הפרקינסון שידוע כי לקה בה מספר שנים), עיניו התרוצצו בחוריהן כמו היה האיש חולה בקדחת.

מחוץ לבונקר הקרב על ברלין מתקרב לסיומו. מרגע לרגע מגיעות יותר ויותר ידיעות על התקרבות הסובייטים, על פריצת כל קווי ההגנה האחרונים. התקפות ההיסטריה של היטלר מתגברות עד שהוא מאיים שיירה לעצמו כדור בראש וכולם נבהלים, עדות מהבונקר על ידי אחד מעוזריו אשר אמיתותה לא נתמכת בעדויות נוספות, מספרת על סצנה בה היטלר נפל על הרצפה והחל לנגוס את קצות השטיח אחוז בטירוף, אימה וייאוש.  גבלס ידידו הנאמן, שהיה עד למחזה הזה, מבין שהפיהרר כפי הנראה השתגע. הוא מביא את אשתו וששת ילדיהם לגור בבונקר ורוקם יחד איתה את ההתאבדות המשפחתית.

אחרי שהיטלר נרגע, גבלס הנאמן להיטלר עד נשמתו האחרונה, מבין שהיטלר אינו יכול להמשיך במצבו לנהל את ענייני המדינה יותר (מדינה שלא הייתה קיימת כבר ממילא). הוא יוצא ומודיע ליושבי הבונקר כולם ש "אין לו יותר הוראות מאת הפיהרר". ושאיש הישר בעיניו יעשה. כשהוא מנסה בצעד נואש להעביר סמכויות לגרינג (27.04.1945), יועצים לו יושבי הבונקר לחדול מכך מכיוון שאף חיל לא ילחם בשביל הרייכסמרשל (הוא גרינג).

ב-30 באפריל 1945 היה הצבא הנאצי מרוסק, שבור ומובס, והכוחות הסובייטים נמצאו במרחק 300 מטרים בלבד ממקום מחבואו של היטלר. יום לפני כן ב - 29 לאפריל כתב היטלר את צוואתו, בצוואתו הפוליטית והפרטית האחרונה כפי שנרשמה מדיח היטלר את גרינג והימלר באשמת בגידה ודורש לתפוס אותם ולהוציאם להורג. הוא ממנה ממשלה חדשה ושורה של מינויים אחרים. במשפט האחרון של צוואתו קרא היטלר לעם הגרמני כך: "אני מטיל על מנהיגי האומה ועל הנתינים את החובה לקיים בקפדנות את חוקי הגזע ולהיאבק בלי רחמים במרעילה העולמית של כל העמים- היהדות הבינלאומית". לא ההפסד במלחמה הטריד אותו, גם לא העובדה שהרוסים כבשו את גרמניה כולה והרסו אותה, רק השנאה האובססיבית החולנית כנגד העם היהודי שנוא נפשו באשר הוא לא עזבה אותו עד לרגעיו האחרונים. מספר שעות עוד בטרם כתב את צוואתו נשא היטלר את אווה בראון לאישה. מה עבר במוחו של היטלר כשהחליט לשאת רשמית את אווה בראון אין לדעת. אם החליט כבר להתאבד בשעות הקרובות יתכן שרצה למות כגבר נשוי, אולי כדי לכבד אותה שתהייה אלמנה או אישה נשואה אם תתאבד אתו. בחצות נערך טקס נישואין חפוז. בהשראת הטקס של היטלר נערכו במהירות עוד כמה טקסים כאלה בתוך הבונקר. ל"חוגגים" אתו אמר שרעיון הנאציונל סוציאליזם גווע ולעולם לא יקום לתחייה.

וזהו לשונה של צוואתו הפוליטית והפרטית (בקצרה).

..."יותר משלושים שנה עברו מאז שנידבתי בשנת 1914 את כוחי הצנוע במלחמת העולם הראשונה, שנכפתה על הרייך. בשלוש עשרות השנים האלה הניעוני בכל מחשבותיי, מעשי וחיי רק האהבה והנאמנות לעמי. הן שנתנו לי את הכוח להחליט את ההחלטות הקשות ביותר, שעמדו אי פעם בפני בן תמותה. את זמני, את כוח עבודתי ואת בריאותי כיליתי במשך עשרות שנים אלה.אין זו אמת שאני או מישהו אחר בגרמניה רצינו במלחמה בשנת 1939 …

...גם לא השארתי שום ספק, שאם עמי אירופה שוב אינם חשים אלא צרורי מניות בידי הללו. קושרים בינלאומיים [בעסקי] כסף ופיננסים, הרי ייתבע לאחריות אותו עם, שהוא האשם הממשי במעגלי הרצח הללו: היהדות!

לא השארתי איש בחוסר ודאות, כי הפעם לא רק יגוועו ברעב מיליוני ילדים אירופים מן העמים האריים, לא רק מאות אלפי נשים וילדים בערים יישרפו ויופצצו עד מוות, אלא שהאשם הממשי (העם היהודי באשר הוא) יצטרך לכפר על אשמתו, ולו תוך שימוש באמצעים הומאניים יותר …

מעל הכול אני מחייב את הנהגת האומה וההולכים אחריה בשמירה מדוקדקת על חוקי הגזע, ובהתנגדות חסרת רחמים למרעילי כל העמים - היהדות הבינלאומית.ניתן בברלין, 29 באפריל 1945 , שעה 4.00.

אדולף היטלר.

כעדים : ד"ר יוסף גבלסוילהלם בורגדורף

מארטין בורמאןהאנס קרבס

בתאריך ה - 30 באפריל 1945, בשעות הצהריים, מספר שעות לאחר שנשא את אווה בראון לאישה בעוד שבקומה מעל, אנשי הבונקר עושים חינגה פראית, ומכלים את כמויות המזון והמשקה המעולים שהיו במחסני הקאנצלר ורוקדים לצלילי מוסיקת נשפים רועשת, אוסף היטלר באגף הפרטי שלו בבונקר כעשרים איש שהיו קרובים אליו, נפרד מהם באופן אישי ומשחרר אותם משבועת הנאמנות אליו, לאחר מיכן הוא נותן הוראות אחרונות לעוזריו להספיג את גופתו ואת גופת אווה בראון בבנזין ולשרוף את הגופות מחוץ לבונקר, כדי שהאויב לא יתעלל בהם, דקות לאחר מיכן הוא נכנס עם אווה בראון לאחד מחדריו הפרטיים. שם, הוא מרעיל את כלבתו בלונדי ואת חמשת גוריה ואת אהובתו, ככל הנראה בהסכמתה, ויורה לעצמו בראש.

עדויות מהימנות על אופן התאבדותו של היטלר ניתנו מאת האחות הרפואית האישית של היטלר (ארנה פלאגל), ומשומר ראשו (רוחוס מיש), עדויות אלה מצטלבות ונתמכות עם עדויות נוספות ממספר עוזרים קרובים ששהו בחדרי הלשכה הסמוכים לחדר בו התאבד:(החללים הראשונים בהחלטת ההתאבדות הייתה הכלבה בלונדי וחמשת גוריה. היטלר אמנם אמר שאינו רוצה שתיפול בידי הרוסים, אך יתכן שרצה גם לבדוק את יעילות כמוסות הציאניד). 

..."רק מעטים מאיתנו שמעו את הירייה עצמה"......"אחרי שהיה ברור שהוא מת היינו צריכים להחליט האם להישאר או לעזוב. אני בעצמי לא ראיתי את גופתו של הפיהרר, משום שהיא נלקחה מהר מאוד מהמקום ונשרפה", העידה האחות לשעבר. (ארנה פלאגל).  ..."אני לא יודע כמה זמן זה לקח, אולי שעה ואולי שעתיים. לא שמעתי את הירייה בעצמי, אבל שמעתי מישהו צועק ואז אני חושב שזה קרה"... ..."המתנו כ- 20 דקות, ופתחנו את הדלת למשרדו ולאחר מכן לחדר המגורים.היטלר היה ישוב ליד שולחנו כשהוא שעון קדימה, ואווה בראון הייתה שרועה לצידו. כפי הנראה היטלר ירה לעצמו ברקה או הרעיל את עצמו בציאניד ובה בעת גם ירה בעצמו. לא שזה כל כך משנה. 

אווה בראון הרעילה את עצמה רגעים מספר לפני היטלר בכמוסת ציאניד אותה קבלה מידיו וכנראה לאחר שהיטלר היה בטוח כי היא אינה בחיים יותר, הוא ביצע את התאבדותו"...  ..."לא היינו מופתעים...,..."כל המפקדים רצו להבריח את היטלר אל מחוץ לעיר אבל הוא סירב, והתעקש להישאר"... ..."לקחנו את הגופות ושרפנו אותם מחוץ ללשכה כפי שביקש הפיהרר".רוחוס מיש).

לאחר התאבדותו של היטלר הרעילו גבלס ואשתו בציאניד את ילדיהם והתאבדו אף הם, מיד לאחר מיכן.

באותו היום בשעות הלילה, מעט אחרי חצות נכבש הרייכסטאג בידי הסובייטים והונף על גג המבנה הדגל של ברית המועצות. לצורך התיעוד ההיסטורי, הוסרטה ושוחזרה הנפת הדגל למחרת היום ולאור היום.יומיים לאחר מיכן, בתאריך ה-2 במאי 1945 החיילים הרוסים הגיעו לבונקר בו הסתתר הצורר הנאצי. כך בא אל קיצו העלוב "רייך אלף השנים" שהיטלר הבטיח לבני עמו, הרייך השלישי החזיק מעמד 12 שנים, בשנים אלה היה 'שלטון הרייך' אחראי למותם של עשרות מיליוני בני אדם, ולביצוע הפשעים המחרידים ביותר שנעשו בהיסטוריה האנושית.

מסמכים של הקג"ב שנחשפו בשנת 2007 מאשריםלראשונה ובאופן אוטנטי ביותר את סופו של היטלר לאחר שבניין הרייכסטאג נכבש וכוחות סובייטיים נכנסו לחדרים בו שהו היטלר ועוזריו.גופתו של הצורר הנאצי אדולף היטלר נמצאה ונקברה כבר בחודש מאי 1945. עשרים וחמש שנה לאחר מכן, הסובייטים דאגו להוציא את גופתו מהאדמה, לשרוף אותה ולפזר את אפרה המהול בחומצה ובפחם בנהר האלבה - כך חושף מסמך סודי שפורסם בתקשורת האיטלקית והרוסית. 25 שנים לאחר שהיטלר ואשתו אווה בראון נקברו בברלין בצד המזרחי של החומה, הוצאו גופותיהם מהאדמה ואפרם פוזר מעל נהר האלבה,

המסמכים הללו שמים באופן סופי קץ לשמועות, להשערות ולקונספירציות שרחשו לאורך השנים באשר לגורלו של הצורר, הוא לא הוברח מגרמניה ולא נפש בארגנטינה בזהות בדויה, הוא גם לא גידל נכדים בוונצואלה, אלא מת. מהמסמך עולה כי אנשי הצבא האדום מצאו את גופתו של היטלר, וניסו להסתירה מהעולם. מהמסמכים ומהתיעוד הרוסי, עולה התמונה הבאה: הכוחות הרוסיים ובראשם קצינים בכירים הגיעו ב-2 במאי 1945 לבונקר בו הסתתר הצורר הנאצי. הם מצאו שם את אחד מראשי משטרו של היטלר, שר התעמולה במפלגה הנאצית יוזף גבלס, שהתאבד לצד אשתו וילדיו כמה ימים לפני כן. יומיים אחר כך, מצאו הקצין קלימנקו וחייליו שתי גופות נוספות של גבר ואישה, שהיו חרוכות באופן שקשה מאוד היה לזהותן.

הגופות הועברו ליחידה רפואית מיוחדת של הקג"ב, שם הם זוהו בוודאות כגופותיהם של מנהיג גרמניה הנאצית, אדולף היטלר ואשתו אווה בראון- היטלר. השניים נקברו לצד גופת כלבתו והגורים שנמצאו בסמוך אליהם, בעיר מגדבורג שבגרמניה המזרחית. הקבר סומן במספר "111". המידע על גופת הצורר אוכסן בארכיון הקג"ב, בתיק מספר 300919 ונשמר בסוד בקרב מעטים במשך 25 שנים.

האפר עורבב בחומצה ובפחם נראה כי על אף מותו ועל אף העובדה כי מקום קבורתו היה ידוע רק למעטים, בהנהגה הסובייטית לא הרגישו בנוח עם הידיעה שגופתו של היטלר, אשר הביא למותם של למעלה מ-20 מיליון אזרחים סובייטים, נמצאת באדמה שתחת שליטתם.
במבצע שנקרא בזמנו "מבצע ארכיון", הוחלט ב- 20 במארס 1970, על מבצע השמדת גופותיהם של היטלר ובראון.

נותן האות לביצוע התוכנית היה יורי אנדרופוב, אז ראש הקג"ב, ולימים שליטה ה - 6 של ברית המועצות.
במבצע הסודי שנערך בפיקודו של קצין בשם קובולנקו, הגיעו אנשי קג"ב ב- 4 באפריל 1970 למקום קבורתו, הוציאו את גופתו ואת גופתה של אווה בראון ושרפו את הגופות עד אפר. הסובייטים לא הסתפקו רק בזה, לפני שפיזרו את אפרם של היטלר ואשתו בנהר האלבה, הם ערבבו את האפר בחומצה ובפחם.אגב, בשרידים של כלבתו של היטלר וגוריה שנקברו לצידו ולצד אשתו, הרוסים לא נגעו.

במשך 37 שנים נשמר דבר גורלו של היטלר בסוד ושמועות רבות אודות חייו ומותו נפוצו בעולם. לרגל ציון 90 שנה להקמת הקג"ב (בשנת 2007 ציין הארגון 90 שנים לייסודו), פורסמו המסמכים הסודיים בדבר גילוי גופתו של היטלרוהשמדת הגופה בחלוף 25 שנים ביחד עם עוד שמונה מסמכים סודיים ביותר של הקג"ב. את המסמך העבירה הממשלה הרוסית למוזיאון המרכזי העוסק במלחמת העולם השנייה במוסקבה.

אלכס טנצר, ראש הדסק הרוסי במפלגת הגמלאים ופעיל עלייה ותיק מספר כי לדעתו שמרו הסובייטים את מיקום קבורתו של היטלר בסוד, מכיוון שרצו למנוע עלייה לרגל לקברו. "אם היו מספרים לעולם שמצאו את גופתו של היטלר ומפרסמים את מקום קבורתו", מסביר טנצר. "המקום היה הופך למוקד עלייה לרגל לניאו- נאצים שהיו מרימים את ראשם מכל קצוות תבל. תרחיש זה היה מסוכן לכל העולם".

טנצר ממשיך ומסביר כי להבנתו, את גופתו של היטלר שרפו הסובייטים כי האמינו שאדם כמותו אינו ראוי למקום קבורה. "60 מיליון בני אדם נהרגו במלחמת העולם השנייה באופן ישיר בגללו", הוא מסביר. " השלטונות הסובייטיים, בצדק, לא רצו לתת לו את הכבוד המינימאלי של חלקת קבורה".

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:
 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת אבי בכר

מאת: אבי בכרדמוקרטיה ושלטון24/07/18885 צפיות
האם מדינת ישראל הופכת להיות אל מול עיננו לדיקטטורה ו/או למדינת אפרטהייד עם סימני פאשיזם?? אודה, מכיוון שחשש כבד החל להתגנב לליבי כי אכן המציאות התקשורתית המדווחת אמת היא... החלטתי לעשות מעשה ולבצע מחקר קצרצר, מאמר מחקרי, אשר נשען על עובדות בלבד, עובדות ונתונים מחקריים, זאת תוך הבאת ציטטות ומובאות מדויקות. אני למעשה בדקתי את שתי התיאוריות הבאות: מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. או שאולי, מדינת ישראל היא מדינה פאשיסטית, גזענית ודיקטטורה חשוכה.

מאת: אבי בכרפילוסופיה09/01/182575 צפיות
התבונה המעשית על פי קאנט ומדוע נכשלים כל הניסיונות לתיאודיציה? קאנט בנסותו לענות על השאלה הזאת מתחבט באותה קושיה שמעולם לא נתנה מנוח לחלק המאמין של האנושות, והיא התהייה על צדקתו המוחלטת של האל. בעיית התיאודיציה (צירוף המלים היווניות "תיאוס", שמשמעה אל, ו"דיקֶה", שפירושה צדק), כפי שנוהגים לכנותה בשיח הפילוסופי, עוסקת בניסיון לפתור את המתח הבלתי נסבל בין הרוע והסבל שמלווים את עצם קיומנו בארץ ובין הטוּב המושלם המיוחס לאל אשר ברא את העולם ומושל בו.

מאת: אבי בכרפילוסופיה06/01/182412 צפיות
כאשר כתב אפלטון את משנתו על מבנה המשפחה כפי שתפס זאת בעת ההיא, היה לו ברור ששלטונות יוון לא יאהבו את הנאמר בלשון המעטה מכיוון שהיא סתרה את מטרת המשפחה על פי תפישתם ועל פי מה שהטיפו, אשר על כן אפלטון מנסה לעדן במעט את משנתו ולמתנה באופן שתתאים יותר לתכתיבי השליטים ואמונתם בכדי למנוע את קצפם עליו, וכך נתפשת המשפחה על פי אפלטון כפי שאני מביא זאת במאמר זה בתוספת היגדים פילוסופיים שונים של אפלטון בנושא משפחה, חברה, מדינה אוטופית וכל מה שמסביבם.

מאת: אבי בכרחינוך ולימודים - כללי19/12/17818 צפיות
הלמידה בשיטה הדיאלוגית אמורה לפתח קהילת למידה אקטיבית, אחראית לתהליך הלמידה, סקרנית, כזאת שתהא בנויה על יחסי גומלין מאתגרים בין המורים לחומר הלימוד ולתלמידים. שיטה זאת מוצגת במאמר כאופן הלימוד המשמעותי ביותר כיום והיא מצליחה ובולטת מעל כל החלופות האחרות.

מאת: אבי בכרדתות19/12/17774 צפיות
האסלאם תמך גם בכל מה שקשור לקידום מעמדה של האישה ובשוויונה המוחלט אל מול הגבר, מה קרה אם כך? מה השתבש? מדוע מעמדה של האישה הורע עד כדי הפיכתה עם השנים ל"חפץ" והשפלתה ונחיתותה ברוב מדינות האסלאם?

מאת: אבי בכרלימודים אקדמאיים16/12/17754 צפיות
מאמר זה דן בסוגיית ההשכלה הגבוהה בקרב נשים בישראל כאשר ההתייחסות מנסה להקיף את כלל המגזרים בפסיפס המורכב של החברה בישראל אם כי עקב המורכבות החברתית הקשורה לסוגיה זו באשר לנשים משכילות מהמגזר הערבי בישראל בכללותו (נוצריות, מוסלמיות, בדואיות ובסייגים מסוימים גם דרוזיות) המיקוד במאמר יהיה בנשים משכילות בחברה הישראלית. כלומר, מצב ההשכלה או מקומה של ההשכלה בהוויה הישראלית בקרב הנשים בישראל. הדיון מתייחס לנשים בישראל מהמגזרים השונים.

מאת: אבי בכרלימודים אקדמאיים16/12/17509 צפיות
מאמר זה דן בסוגיית ההשכלה הגבוהה בקרב נשים בישראל כאשר ההתייחסות מנסה להקיף את כלל המגזרים בפסיפס המורכב של החברה בישראל אם כי עקב המורכבות החברתית הקשורה לסוגיה זו באשר לנשים משכילות מהמגזר הערבי בישראל בכללותו (נוצריות, מוסלמיות, בדואיות ובסייגים מסוימים גם דרוזיות) המיקוד במאמר יהיה בנשים משכילות בחברה הישראלית. כלומר, מצב ההשכלה או מקומה של ההשכלה בהוויה הישראלית בקרב הנשים בישראל. הדיון מתייחס לנשים בישראל מהמגזרים השונים.

מאמרים נוספים בנושא שואה ותקומה

מאת: אבינועםשואה ותקומה30/04/145617 צפיות
ב''ה על יום הזיכרון והשואה ולגבורה יזכור עם ישראל את השואה האכזרית שנעשתה לעמינו בגולה המרה על זה שנטלו ידיהם של הנאצים הרשעים בדם והשיטו הרג רב המוני בלתי אנושי בהשמדת עמינו על חרפתם הביאו יגון והאיבה קשה מנשוא דמעה .

מאת: יפה גולן השקעותשואה ותקומה03/09/131148 צפיות
בשנת 2009 הסתיים בהצלחה מאבק ארוך וחשוב למען תיקון בחוק הפנסיה הסוציאלית הגרמנית שבעקבותיו ניצולי שואה ממזרח אירופה שעבדו בגטאות זכאים לקבלת פנסיה סוציאלית. מהשינוי ייהנו עשרות אלפי ניצולים,שעתידים לקבל סכום פיצוי נכבד - כל אחד לפי נתוניו האישיים ובהמשך גם גמלה חודשית עד יום מותם. יורשיהם ייהנו מהסכום שנצבר רטרואקטיבית עד ליום פטירת המוריש.

מאת: יפה גולן השקעותשואה ותקומה15/07/131118 צפיות
סגן מנהל סניף הבנק הודה בכל האשמות שיוחסו לו בכתב האישום, והורשע על ידי השופט סגלסון בעבירות רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה, והפרת אמונים בתאגיד. לאחר בדיקת הנסיבות המקלות, נגזרו על סגן מנהל הבנק לשעבר עשרים וארבעה חודשי מאסר בפועל אשר הומרו בשישה חודשי עבודות שירות, ושמונה-עשר חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים. כמו כן, נקנס הנאשם בסכום כסף מכובד.

מאת: יפה גולן השקעותשואה ותקומה20/06/131050 צפיות
ביולי 2000 אישר הפרלמנט הגרמני הקמת קרן בשם "אחריות, זיכרון ועתיד" בסך עשרה מיליארד מארק. הקרן יועדה למתן פיצוי חד פעמי לניצולי שואה שהועסקו בעבודות פרך או בעבודות כפייה תחת השלטון הנאצי. האישור לא היה מובן מאליו. ארגונים רבים למען זכויות ניצולי השואה היו מעורבים במשא ומתן, וגם אני ניסיתי לסייע בעניין ועודכנתי בהתקדמות התהליך דרך הקשרים הענפים שלי בגרמניה.

מאת: יפה גולן השקעותשואה ותקומה13/06/131293 צפיות
המאבק בבתי המשפט בגרמניה לאישור החוק לקבלת פנסיה סוציאלית לעובדי הגטאות

מאת: יפה גולן השקעותשואה ותקומה06/06/131067 צפיות
כעבור יומיים הוא התקשר. "אני מעוניין לבצע הזמנה גדולה," אמר. "בואי ניפגש שוב בירדן." שמחתי מאוד. סוף סוף רואים את פירות השלום גם בתחום הכלכלי. כמה הוא הולך להזמין? שאלתי את עצמי. מאה אלף יחידות? שלוש מאות אלף? ואולי בכלל מיליון?

מאת: יפה גולן השקעותשואה ותקומה19/05/131055 צפיות
יום לאחר מתן פסק הדין עליתי לירושלים, לעימות טלוויזיוני מול פרי. הוא דיבר מתל אביב ודמותו נשקפה על המסך. במהלך העימות הבטחתי להגיש תביעה ייצוגית נגד הארגון למימוש האמנה, בשם האנשים שנפגעו, ואילו הוא התמקד בגניבת הרשימות. למעשה, פרי עבר לעמדת התגוננות. הוא הוציא סכומי עתק כדי לשקם את תדמיתו הפגועה והודיע שיערער על פסק הדין.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica