הסכם זכיינות הוא חוזה משפטי שנועד לעגן באופן חוקי ופורמלי את מערכת היחסים בין הרשת המזכה לבין זכייניה. חוזה זה מסדיר את כל הסוגיות הרלוונטיות, הן בתקופת הקמת העסק שמצטרף לרשת והן לאורך כל שנות פעילותו, כך שחשוב להקדיש לו תשומת לב רבה ולא להסתפק בחוזה סטנדרטי. בפרט זהו אינטרס של כל זכיין, שכן לרשת מזכה עשויים להיות גם עשרות זכיינים ומבחינתה החוזה האידיאלי לא בהכרח צריך להשתנות בין זכיין לזכיין – אולם עבור הזכיין הבודד הסכם זכיינות שמשקף את האינטרסים העסקיים החשובים מבחינתו הינו בסיס הכרחי להצלחה עסקית. בהתאם, מומלץ בחום לא לחתום על הסכמי זכיינות ללא ייעוץ משפטי, ורצוי שהייעוץ יגיע מעורך דין שזכיינות הינה תחום התמחותו המרכזי דוגמת עו"ד אודי דנהירש.
הסעיפים המרכזיים של הסכמי זכיינות
ראשית, הסכם זכיינות מפרט באופן חד וברור מה בעצם מקנה הזיכיון ואילו זכויות רוכש לעצמו הזכיין כשהוא חותם על ההסכם עם הרשת המזכה. בפרט חשוב להגדיר את זכויות השימוש במותג, בסימני המסחר, בידע שיועבר מהרשת לזכיין, בשיטות העבודה – הן במסגרת הסניף והן מחוצה לו.
מרכיב מהותי במיוחד במסגרת כל עסקת זיכיון הוא הליווי המקצועי שמעניקה הרשת לזכייניה. אמנם ליווי זה הוא אינטרס גם של הרשת, שהרי הצלחת הזכיינים היא הצלחתה שלה, הן דרך קבלת תמלוגים ואחוזים מהמכירות והן בזכות השבחת המותג/ים, אולם גם כך חשוב כי כל ההתחייבויות של הרשת כלפי הזכיין ינוסחו באופן ברור בחוזה הזכיינות.
סוגיה חשובה נוספת היא שמירת סודיות. באופן טבעי כל זכיין נחשף לסודות מסחריים שמורים היטב של הרשת המזכה ולמידע שרצוי שלא יגיע לעיניים עוינות או למתחרים, ועל כן חשוב להגדיר היטב מה ייחשב כסוד מסחרי, מהו מידע ששייך ממילא לנחלת הכלל ומה דינו של ידע שפותח תוך כדי תקופת הזיכיון.