חפש מאמרים:
שלום אורח
18.02.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

הורות במחשבה חיובית: להרגיל בהדרגה לשבת ליד השולחן

מאת: בתיה כץחינוך ילדים11/09/2019472 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

ההורים היקרים מתמודדים במהלך ניהול שולחן השבת עם הקושי של ילדיהם לשבת סביב שולחן

השבת ישיבה סבלנית ונינוחה, "איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו".

הללו ממתינים לכל הזדמנות "לברוח" מן השולחן, לצאת לשחק במרפסת, לשבת על הספה

ולקרוא, או פונים אל חדרם, משל אבן שואבת או מגנט ענק מושכים אותם בעוצמת איתנים.

עלינו ליצור מצב ותנאים  שיגרמו להם לאהוב את השהות בשולחן השבת ולהתרגל לא לנטוש

אותו עד מהרה.

על יצירת אותם תנאים כבר פרשנו את היריעה באריכות. עתה, נדבר מעט על ההרגל.

מתוך הניסיון נוכחים אנו כי פעולה שחוזרים עליה ושונים בה פעם אחר פעם, נכנסת אל גדר

ה"הרגל", ו"ההרגל נעשה טבע" - פעולה זו מסתפחת אל טבעו אל האדם והופכת להיות עצם

מעצמיו.

למוח שלנו יש התייחסות שנודעת בה "חיבה יתרה" לדברים המוכרים לו. פעולה שכבר עשינו

פעם, שנינו ושילשנו, הופכת להיות מוכרת וידידותית, והיא מפלסת נתיב ומסלול כבוש במוחנו.

מסיבה זו התריעו חז"ל מפני העובדה ש"עבר ושנה - נעשית לו כהיתר", חלילה.

אך "מידה טובה מרובה", ובפעולה חיובית ישנה גם עזרה מיוחדת ממרום - "הבא ליטהר מסייעין

אותו".

גם כאן יש להכניס את הילדים בהדרגה אל ההרגל. דבר זה יש לעשות בשלבים, עוד מקטנותם

של הילדים.

בתחילה מעלימים מעט עין מכך שהם שוהים מחוץ לשולחן. לאחר מכן קוראים להם לשוב אל

השולחן, "שובי שובי השולמית..." וכך, בכל פעם, מעין רצוא ושוב - "השב תשיבם, אפילו מאה

פעמים", כשהמגמה בכל פעם היא לחזור ולהשיבם אל השולחן.

כך יש להרגיל אותם, לאט-לאט אך בעקביות, לשבת ולהסב לשולחן, וכאשר יגיעו לגיל שמונה

שנים, אז יש כבר לדרוש מהם לשבת כל הסעודה ברציפות ולא לעזוב את השולחן.

אם אכן תתחילו בדרך זו בגיל צעיר דיו, ובאופן עקבי, לבסוף יתקיים בכם "ברינה יקצרו" - תבואו

על שכרכם ותמצאו כי ההרגל נעשה טבע. שני הצדדים ייצאו נשכרים: עליהם יקל מאד להתנהג

כך, ועליכם יקל ניהול שולחן השבת.

למעשה, הרווח כפול הוא: אם אכן השקענו בילדים הבוגרים, והללו רכשו הרגל זה, להסב אל

שולחן השבת ולשבת לידו ברציפות, או אז, אף הצעירים הבאים אחריהם יישאו עיניהם אל אחיהם

הבוגרים - "אשא עיני אל ההרים" - ויחקו את התנהגותם.

אנחנו נפגשים בתופעה זו בסיטואציות נוספות, כאשר אכן צלחה דרכנו להפוך התנהגות מסוימת

להרגל קבוע אצל הראשונים, הרי לאחר מכן – כאותה רכבת רבת קרונות - יימשכו כל הקרונות כמו

מאליהם אחר הקטר. "על הראשונים ועל האחרונים דבר טוב וקיים".

דבר מצוי הוא כי קשה מאד לילדים קטנים בסביבות גיל שנה וחצי לשבת ליד השולחן בכיסא רגיל

באופן מסודר, אולם כאשר מושיבים אותם בכיסא מוגבה המתאים להם, משליכים הם את כל המזון

המוגש להם אל הרצפה, לרבות הכף והצלחת.

ההורים המסורים מרימים להם את מנתם, אולי בתוספת הערה, אך מסתבר כי הדבר אינו מועיל

במיוחד (גם לאלו המוסיפים גערה). הם חוזרים ומשליכים שוב את המזון, וההורים חוזרים ומרימים,

שבים ונוזפים וחוזר חלילה.

לבסוף עורכים ההורים חשבון, "על כן יאמרו המושלים בואו חשבון", ואומרים לעצמם: "מה לנו

ולצרה הזו? מוטב היה אילו האכלנו אותם שעה אחת קודם, אחר היינו משכיבים אותם לישון, ובכך

הייתה באה גאולה לנו ולבנינו ולעולם כולו, ויכולים היינו לשבת ליד השולחן ברוגע ובישוב

הדעת"...

עלינו לדעת, שהחוויה והרשמים של שולחן השבת נחקקים בנפש כבר מגיל צעיר זה, וחבל

להפסידם. מעין מה שאמרו במסכת אבות על רבי יהושע בן חנניה, "אשרי יולדתו", על כך שהיתה

אמו רגילה להביא אותו בעריסה לבית המדרש כדי שיספוג את קול התורה. אף כאן חבל להחמיץ

את הגיל הזה, מכיוון שחווית השבת מגיל זה נצרבת ברובד עמוק בנפש ומטעם זה, על אף

שהדבר מכביד עלינו, כדאי לטרוח ולהשקיע בו.

אם אכן משליך הילד את האוכל על הרצפה, אל תיגררו לכעסים וללחץ. הוא פשוט עורך "ניקיון

יסודי" של שולחנו, שהרי גם אמו עושה כן... הרעיון - באופן עקרוני - חיובי, רק התזמון ואופן

הביצוע שגויים מעט. אל דאגה, מתוך הניסיון, "עד החתונה זה יעבור...", ועוד הרבה קודם לכן

הוא ילמד לשבת כ"אדם מן הישוב", גם ללא סיוען של גערות שונות ומגוונות.

העיקר הוא לשמור על אווירה נעימה גם סביב הדברים החיוביים, ולא לקלקל את השולחן

במתחים מיותרים.

הרב דוד פיירמן הוא מרצה בנושאי חינוך ילדים

המאמר פורסם בחסות תיקים לספר תורה

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

לקבלת קורסים חינם במייל בנושאים: חינוך ילדים, זוגיות ומודעות עצמית

כנסו לקורסים מעניינים

מעונייינים בזוהר מתוק מדבש

כנסו לקישור

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת בתיה כץ

מאת: בתיה כץתאולוגיה03/12/19366 צפיות
תיאורית האבולוציה סוברת שבעלי חיים מתפתחים מבעלי חיים פרימיטיביים מהם, בתהליכים איטיים ובמשך מיליוני שנים. למשל, שדג מסוגל להפוך לזוחל וזוחל לציפור או יונק וקוף פרימיטיבי לאדם החושב. אנו נבחון את התיאוריה לפי סעיפים, ונענה על כל ראיה שהללו מציעים לתיאורית ההתפתחות ההדרגתית.

מאת: בתיה כץתאולוגיה03/12/19351 צפיות
במאמר על התנין וציפור התנינן הצגנו סימביוזה בין התנין לציפור המקננת בתוך שיניו כדי לאכול את שאריות המזון. האם אבולוציה מסוגלת ליצור סימביוזה בין בעלי חיים, או שרק תכנון עומד מאחורי הדברים? יהיו אנשים אשר ינסו לבטל את הסימביוזה שבין התנין לתנינן בטענה שעדיין מדובר במקרה נדיר. אך אין זה אומר ששיתוף פעולה קיצוני בין בעלי חיים בטבע הוא נדיר. למעשה, מקרים רבים של שיתוף פעולה קיצוני בין טורף לנטרף מתועדים בטבע.

מאת: בתיה כץבעלי חיים - כללי03/12/19355 צפיות
אך מה יהיה ניתן לומר על מנגנון המשלב בו מספר חלקים מופרדים הפועלים בתיאום? הרי כדי שאבולוציה תשמור מקרה כלשהו, עליו לתת יתרון הישרדותי משמעותי בו ברגע, אחרת היצור לא "ישרוד יותר טוב מאחיו". מסתבר שקיימים מנגנונים בטבע המראים של"אבולוציה" ניחנה גם בראיית העתיד, או במילים אחרות, עובדה נוספת לקיומו של גורם אינטלגנטי חיצוני.

מאת: בתיה כץתאולוגיה03/12/19376 צפיות
מתוך מיקרוסקופ או אפילו באמצעות עין בוחנת, יתגלו טביעות האצבע כבקעים בתוך העור, רכסים ועמקים מסוטטים, קוים עמוקים המקבילים אלה לאלה. הן גורמות לכך שהידיים שלנו מחוספסות קמעה. הסיבה לכך היא גאונית.

מאת: בתיה כץמדעי הטבע - כללי03/12/19348 צפיות
תיאוריה זו התבססה על הרעיון של מישהו בשם לאמרק, אשר טען כי היצורים משתנים והופכים מותאמים לסביבתם הודות לשינויים הסביבתיים והמאמצים שהם עושים לשם כך. לפי תיאוריה זו סברו שבני האדם העתידיים יהיו נמוכים ובעלי אצבעות ארוכות...

מאת: בתיה כץתאולוגיה02/12/192732 צפיות
לפני פחות ממאה שנה היו מלמדים בבתי הספר כי הג'ירפה מתחה את צווארה ולכן נולדו צאצאיה עם צוואר ארוך יותר. כמו כן היו מספרים כי הדג במים הרדודים רצה מאות ללכת על החוף, ולכן צאצאיו נולדו עם סנפירים-רגליים. זו היתה תיאוריית האבולוציה של פעם, אך עד היום הזה יש אנשים החושבים שזה מה שהאבולוציה טוענת.

מאת: בתיה כץתאולוגיה02/12/19331 צפיות
חלק מהתומכים בתיאורית האבולוציה, מנסים לטעון שהסיכוי שהחיים נוצרו בעצמם הוא יותר טוב מהגרלה בלוטו,

מאמרים נוספים בנושא חינוך ילדים

מאת: בתיה כץחינוך ילדים18/09/19657 צפיות
לפעמים אנו עומדים נדהמים כשילדינו מתנהגים בצורה הפוכה מזו שבקשנו מהם, ולא מעלים על דעתנו את האפשרות הפשוטה: הם לא הבינו אותנו

מאת: בתיה כץחינוך ילדים18/09/19653 צפיות
נטל הילד את הסל, וכשהוא מצויד במיטב אזהרותיה של אמו יצא לחנות, העפיל על שתי המדרגות בפתח ופנה למוכר בקול צייצני: "אמא בקשה שני בקבוקי חלב"

מאת: בתיה כץחינוך ילדים18/09/19627 צפיות
מדוע דווקא השולחן הישן והרעוע האריך ימים יותר מאחיו החדש והנוצץ? ואיך כל זה קשור לחינוך?

מאת: בתיה כץחינוך ילדים18/09/19642 צפיות
"לא המדרש עיקר אלא ה'מעשה'" – הסיפור שאותו מספרים כדי להעביר את המסר. למה חשוב לספר סיפורים, ואיך מספרים סיפור טוב?

מאת: בתיה כץחינוך ילדים17/09/19643 צפיות
חייכתי למראה היצירה של בתי הבכורה. אולם כשראיתי מה חולל הפתק הקטן, נמחק החיוך והפך להבעת השתאות

מאת: בתיה כץחינוך ילדים17/09/19673 צפיות
"סימן לבנים" – מה שלמדתי מזגג ביום סוער

מאת: בתיה כץחינוך ילדים17/09/19643 צפיות
יכולת זו של ניתוח דברים, יכולת נרכשת היא. תלויה היא בהרגל של הפניית תשומת הלב לכיוון חשיבה זה, ובעקביות

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica