חפש מאמרים:
שלום אורח
12.12.2019
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

איך מווסתים את הכעס?

מאת: בתיה כץחינוך ילדים16/09/201957 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

איך מווסתים את הכעס?

אדם מתוח וכעוס יוצר סביבו מעגלים של רוגז, הסוחפים לתוכם, כמו במערבולת, את כל

הסובבים אותו

מעגלים

שלמה נכנס לביתו, ומול עיניו ממש מתרחש דבר מה המכעיס אותו. הוא חש כיצד הכעס עולה

וגואה בו, הולך ומפעפע.

נתאר לעצמנו כי עוצמת הכעס נמדדת בעשר דרגות, המודדות את עוצמתו מאחת עד עשר,

כדוגמת אותו סולם ריכטר המודד את עוצמת רעידות האדמה.

דרגה מספר אחת תהיה אך כעס קטן ותחושה בלתי נעימה של קפידה. מכאן אפשר לעלות דרגה

אחר דרגה, עד מספר עשר – שם תהיה התפרצות עזה ביותר של כעס.

כאשר הבחין שלמה בדבר שהכעיס אותו, מצוי היה בשלב מספר אחת בסולם. תוך כדי שהוא

מתבונן והולך הכעס מתגבר ומתעצם, המדד מטפס ועולה, לשתיים ולשלוש, ואז הוא חש שאיננו

יכול לעבור על זה בשתיקה. שלמה פוצה פיו: "מי עשה את זה?! איזה חוסר אחריות!". הוא זועם

וזועף, מרים את קולו וגוער בכולם.

תוך כדי דיבורו עולה דרגת הכעס לחמש, שש ושבע. עצם התגובה המילולית הנזעמת מלבה את

הכעס ומבעירה אותו, ואף עשויה להגיע לדרגה עשר!

כעס ברמות כאלה מסוכן לבריאות כרעלים, ואף יותר מהם.

סיפר לי ידיד כי ראה בעיניו כיצד נכנס קונה לחנות ממתקים, מילא שקיות מספר בממתקים ואף

נטל סוכרייה מסוג יקר ונתנה בפיו.

כאשר סיים ועמד לשלם, ערך לו המוכר את החשבון והוסיף לחשבון עוד שקל.

-"מה זה?" שאל הלקוח.

-"זה עבור הסוכרייה שאכלת".

-"לא נכון", הכחיש הקונה, "לא אכלתי".

-"בעיני ראיתי!", כעס המוכר על השקר הגס והבוטה.

-"לא אכלתי", הכחיש הקונה שוב ושוב.

עתה המוכר כעס ממש, כעס מאד. פניו הסמיקו ואדמומית הציפה את עיניו. לפתע אחז בחזהו,

קרס והתמוטט על הרצפה ונפח את נשמתו, רח"ל.

שקל אחד!

הכעס מסוכן מאד, מתלבה בקלות, גואה למספר עשר ללא משים. יש לעצור בעדו מידית!

אם למרות הקפידה נדבר בטון רגוע, בקול שקט וללא התפרצות, אזי נחוש כיצד ה"מחוג" יורד

בחזרה לשתיים, ואף לאחת. הדיבור השקט, בטון רגוע, בכוחו למתן את הכעס ולהנמיך את

עוצמתו.

נמצא כי דיבור פינו, התגובה שבפינו, היא הקובעת את עוצמת הכעס!

עצה טובה ומופלאה זו מצאנו בדברי הרמב"ן באיגרתו. הוא כותב שעל האדם להרגיל עצמו לדבר

כל דבריו בנחת, לכל אדם, בכל עת, ובזה יינצל מן הכעס שהיא מידה רעה להחטיא בה בני אדם.

בדומה לכל תחום התנהגותי, אם חוזרים על התנהגות פעם אחר פעם, הולך הדבר ונכנס אל

ההרגל, וההרגל הולך אט אט והופך לטבע. כאשר האדם מרגיל את עצמו בהנהגה זו, נעשה הוא

סבלן יותר, רגוע יותר, נינוח יותר ומקבל את הבא עליו בארך אפיים.

מעגלים

אדם מתוח וכעוס יוצר סביבו מעגלים של רוגז, הסוחפים לתוכם, כמו במערבולת, את כל הסובבים

אותו. כולם מוצאים את עצמם נדבקים מהר מאד במצב הרוח, ומתחילים גם הם להתלונן ולרגוז.

באותו אופן בדיוק, אדם רגוע, המשתדל בכל כוחותיו לא לכעוס ולא להקפיד, משרה סביבו "מרחב

מוגן", אטמוספירה של שלווה, מעגלי סבלנות וארך אפיים. אט אט נדבקים הסובבים באווירה זו.

לכן, אף אם יחיד יתחיל להתמיד במידה זו, בסופו של דבר יגרום הדבר למהפך אצל כל בני הבית!

בנוסף, יקל עלינו יותר אם נכין את כולם, נכריז ונאמר: "השבוע נרתם כולנו למאבק בכל הכוחות

שבבית לא יהיה רוגז, ויהי מה!".

אדם המקבל על עצמו בערב שבת קבלה אמיתית, שלא לכעוס ויהי מה, ששבת זו תיכנס ללא רוגז

וקפידה, ואף מבקש על כך מבעל הרחמים, בעל מידת ארך אפיים, הרי שחפץ ה' בידו יצלח –

השבת תיכנס ללא רוגז, המלאך הטוב יענה ויאמר "לשבת אחרת כן" והמלאך השני, מן

האופוזיציה, בעל כורחו יענה אמן.

נזכור: ילדינו מביטים בנו, ואת מה שהם רואים, יעתיקו לביתם הם. אם מורשתנו תהיה יום שישי

לחוץ ורגוז, כשענן לא נעים מרחף בבית, כך ייראה יום שישי גם אצלם! אם הבת תתרגל שאין

ספונג'ה ללא טרוניות ויללות, הרי שבביתה שלה, גם כשאף אחד לא ישהה בו, היא תזעף על

הקירות המפריעים ואף תנזוף בכיסאות שיפסיקו לדרוך, כיוון שכך חונכה וכן קבלה מהוריה: אין

ניקיון ללא עצבים, כך נאה וכך יאה! אך מידה טובה מרובה. אם ננחיל להם ערב שבת ללא רוגז,

ושבת של "מנוחת אהבה ונדבה, מנוחה שלמה שאתה רוצה בה" – הרי שאוצר זה לא יסולא בפז.

הרב דוד פיירמן הוא מרצה בנושאי חינוך ילדים

המאמר פורסם בחסותתיקים לספר תורה

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

לקבלת קורסים חינם במייל בנושאים: חינוך ילדים, זוגיות ומודעות עצמית

כנסו לקורסים מעניינים

מעונייינים בזוהר מתוק מדבש

כנסו לקישור

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת בתיה כץ

מאת: בתיה כץתאולוגיה03/12/1964 צפיות
תיאורית האבולוציה סוברת שבעלי חיים מתפתחים מבעלי חיים פרימיטיביים מהם, בתהליכים איטיים ובמשך מיליוני שנים. למשל, שדג מסוגל להפוך לזוחל וזוחל לציפור או יונק וקוף פרימיטיבי לאדם החושב. אנו נבחון את התיאוריה לפי סעיפים, ונענה על כל ראיה שהללו מציעים לתיאורית ההתפתחות ההדרגתית.

מאת: בתיה כץתאולוגיה03/12/1956 צפיות
במאמר על התנין וציפור התנינן הצגנו סימביוזה בין התנין לציפור המקננת בתוך שיניו כדי לאכול את שאריות המזון. האם אבולוציה מסוגלת ליצור סימביוזה בין בעלי חיים, או שרק תכנון עומד מאחורי הדברים? יהיו אנשים אשר ינסו לבטל את הסימביוזה שבין התנין לתנינן בטענה שעדיין מדובר במקרה נדיר. אך אין זה אומר ששיתוף פעולה קיצוני בין בעלי חיים בטבע הוא נדיר. למעשה, מקרים רבים של שיתוף פעולה קיצוני בין טורף לנטרף מתועדים בטבע.

מאת: בתיה כץבעלי חיים - כללי03/12/1957 צפיות
אך מה יהיה ניתן לומר על מנגנון המשלב בו מספר חלקים מופרדים הפועלים בתיאום? הרי כדי שאבולוציה תשמור מקרה כלשהו, עליו לתת יתרון הישרדותי משמעותי בו ברגע, אחרת היצור לא "ישרוד יותר טוב מאחיו". מסתבר שקיימים מנגנונים בטבע המראים של"אבולוציה" ניחנה גם בראיית העתיד, או במילים אחרות, עובדה נוספת לקיומו של גורם אינטלגנטי חיצוני.

מאת: בתיה כץתאולוגיה03/12/1968 צפיות
מתוך מיקרוסקופ או אפילו באמצעות עין בוחנת, יתגלו טביעות האצבע כבקעים בתוך העור, רכסים ועמקים מסוטטים, קוים עמוקים המקבילים אלה לאלה. הן גורמות לכך שהידיים שלנו מחוספסות קמעה. הסיבה לכך היא גאונית.

מאת: בתיה כץמדעי הטבע - כללי03/12/1959 צפיות
תיאוריה זו התבססה על הרעיון של מישהו בשם לאמרק, אשר טען כי היצורים משתנים והופכים מותאמים לסביבתם הודות לשינויים הסביבתיים והמאמצים שהם עושים לשם כך. לפי תיאוריה זו סברו שבני האדם העתידיים יהיו נמוכים ובעלי אצבעות ארוכות...

מאת: בתיה כץתאולוגיה02/12/191151 צפיות
לפני פחות ממאה שנה היו מלמדים בבתי הספר כי הג'ירפה מתחה את צווארה ולכן נולדו צאצאיה עם צוואר ארוך יותר. כמו כן היו מספרים כי הדג במים הרדודים רצה מאות ללכת על החוף, ולכן צאצאיו נולדו עם סנפירים-רגליים. זו היתה תיאוריית האבולוציה של פעם, אך עד היום הזה יש אנשים החושבים שזה מה שהאבולוציה טוענת.

מאת: בתיה כץתאולוגיה02/12/1950 צפיות
חלק מהתומכים בתיאורית האבולוציה, מנסים לטעון שהסיכוי שהחיים נוצרו בעצמם הוא יותר טוב מהגרלה בלוטו,

מאמרים נוספים בנושא חינוך ילדים

מאת: בתיה כץחינוך ילדים18/09/19373 צפיות
לפעמים אנו עומדים נדהמים כשילדינו מתנהגים בצורה הפוכה מזו שבקשנו מהם, ולא מעלים על דעתנו את האפשרות הפשוטה: הם לא הבינו אותנו

מאת: בתיה כץחינוך ילדים18/09/19366 צפיות
נטל הילד את הסל, וכשהוא מצויד במיטב אזהרותיה של אמו יצא לחנות, העפיל על שתי המדרגות בפתח ופנה למוכר בקול צייצני: "אמא בקשה שני בקבוקי חלב"

מאת: בתיה כץחינוך ילדים18/09/19347 צפיות
מדוע דווקא השולחן הישן והרעוע האריך ימים יותר מאחיו החדש והנוצץ? ואיך כל זה קשור לחינוך?

מאת: בתיה כץחינוך ילדים18/09/19363 צפיות
"לא המדרש עיקר אלא ה'מעשה'" – הסיפור שאותו מספרים כדי להעביר את המסר. למה חשוב לספר סיפורים, ואיך מספרים סיפור טוב?

מאת: בתיה כץחינוך ילדים17/09/19357 צפיות
חייכתי למראה היצירה של בתי הבכורה. אולם כשראיתי מה חולל הפתק הקטן, נמחק החיוך והפך להבעת השתאות

מאת: בתיה כץחינוך ילדים17/09/19394 צפיות
"סימן לבנים" – מה שלמדתי מזגג ביום סוער

מאת: בתיה כץחינוך ילדים17/09/19358 צפיות
יכולת זו של ניתוח דברים, יכולת נרכשת היא. תלויה היא בהרגל של הפניית תשומת הלב לכיוון חשיבה זה, ובעקביות

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica