|
אינטרס ההשבה (Restitution) - אינטרס של אי עשיית עושר ולא במשפט הוא אינטרס שלא ייתכן שמישהו ייעשה בקנייני תועלת מבלי רשותי. מדובר בערך קנייני שהוא ערך בר הגנה. במקרה זה ישנו גם חוק שלם במערכת המשפט הישראלית - חוק עשיית עושר ולא במשפט. סעיף 1 בחוק זה אומר שאם אדם עשה תועלת על חשבון זולתו (נכס/שירות/טובת הנאה) - שישיב למזכה את הזכייה. במקרה של סיפור זה, הערך הוא השכרה של יומיים.
למאמר המלא...
|
|
מה גובר - האם גמירות הדעת היא סובייקטיביות או אובייקטיביות? למה סובייקטיבי? - אם מאמינים בצורה אמיתית שחוזה הוא כלי לרצון הפרט ולכן הוא יאכף משפטית, אז חייבים לדגול בגישה זו. למה אובייקטיבי? - אם נאמר שמדובר ברצון הצדדים אז יש לבחור במבחן הסובייקטיבי כדי להגשים את רצון הצדדים אבל התוצאה תהיה שהרבה חוזים בכלל לא יכרתו כי נדירים המקרים שבדיוק באותו זמן שני הצדדים מסכימים באותו רגע.
למאמר המלא...
|
|
סעיף 12 לחוק החוזים: " (א) במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום-לב. (ב) צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא בתום-לב חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה, והוראות סעיפים 10, 13 ו-14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, יחולו בשינויים המחויבים." כיום יש החלה רחבה של סעיף 12 ניתן לראות שהשופט ברק בפס"ד פניידר, בית יולס מחיל את הסעיף גם על מקרים שלא נכרת חוזה ואפילו פוסק פיצויים חיוביים למרות שלא היתה הצעה וקיבול-כי לא נכרת חוזה.
למאמר המלא...
|
|
דיני הטעות וההטעייה בדיני החוזים הישראלי - בטעות והטעיה ישנו פגם ברצון. מדובר במצב דברים בו האמונה שהיתה לצד שלא תאמה את המציאות. טעות והטעיה לא צריך לנתח דרך גמ"ד מאחר וחלק זה כבר נותח בחלק א' בצורה האובייקטיבית וכעת אנחנו נמצאים בפרק ב' בו הבחינה היא סובייקטיבית.
למאמר המלא...
|
|
מהו עקרון חוקיות המנהל? כאשר אנו מדברים על הבסיס של המשפט המנהלי אנו נדבר על שאלת הסמכות, שאלת הפרוצדורה המנהלית ושאלת שיקול הדעת של הרשות. עקרון החוקיות (אשר נוגע לשאלת הסמכות) הוא העקרון היסודי ביותר של המשפט המנהלי והמשמעות שלו היא שהרשות המנהלית מוסמכת לעשות אך ורק פעולות שהחוק הסמיך אותה לעשותם.
למאמר המלא...
|
|
מדובר בעילה חדשה יותר מהעילות הקלאסיות (שיקולים זרים, תום-לב וכו') והיא התפתחה בפסיקה בסוף שנות ה-70 ותחילת ה-80 בשני פס"דים חשובים: פס"ד דפי זהב ופס"ד ז'רז'בסקי. בעשור האחרון (מתחילת אמצע שנות ה-90 ועד היום) קיבלה עילת הסבירות מקום מאד מרכזי במשפט המנהלי ולמעשה הפכה להיות ה-עילה המרכזית של המשפט המנהלי הישראלי (מי שהוביל את המהלך הזה הוא הנשיא ברק שלמעשה בנה אותה במו ידיו).
למאמר המלא...
|
|
ס' 21- רשלנות היא מצב בו יכול היה אדם מהישוב /אובייקטיבי מודע לטיבו של המעשה או לקיום הנסיבות (מודעות פוטנציאלית), כלומר הנאשם היה צריך להיות מודע לתוצאות המעשה (בעבירה תוצאתית). ס' 21א(2)- לא די בכך שהתביעה תשכנע שצריך מודעות פוטנציאלית, יש גם לשכנע שהנאשם לקח סיכון לא סביר, אדם סביר לא היה לוקח את הסיכון הזה. לא בהכרח ממצא שלפיו אמור להיות אדם לאפשרות של נזק אזי תהיה אחריות פלילית (רופאים).
למאמר המלא...
|
|
בעבר, היו עבירות שכונו "איסורים מוחלטים/ עבירות מוחלטות". בעקרון, עבירות אלה מתקיימות אפילו כשאין רשלנות. אם עד כה חשבנו שרשלנות זהו סטנדארט נמוך, המחוקק קבע שקיימים מקרים בהם יענישו אדם שאפילו "האדם הסביר" לא היה מבין שעלול לקרות משהו. איך ניתן להצדיק חברתית קיומם של איסורים מוחלטים?
למאמר המלא...
|
|
המבצע בצוותא- בעל שליטה גדולה (שמידת חיוניותו לביצוע העבירה גדולה) על ביצוע העבירה, בלעדיהם העבירה לא הייתה מתבצעת. יש לערוך את המבחן המשולב. ברק בפסיקה לאחר תיקון 39 מנה את מבחן השליטה כאחד המבחנים לזיהויו של המבצע בצוותא. ברק חרג בקצת מתורת קרמינצר, אך לפחות נקט עמדה ששליטה היא קריטריון חשוב לזיהוי המבצע בצוותא. השופט מצא- הופך את מבחן השליטה למבחן חד כיווני ובכך מאבד מחשיבותו.
למאמר המלא...
|
|
סע' בחוק שעוסק בשאלת העדר שליטה- אחד הסייגים לאחריות פלילית הוא סע' 34 ז'. סע' 34 ז'- מגדיר את אותם סייגים לאחריות פלילית כאשר אדם נעדר שליטה: "כאשר לא היה בידו לבחור בין עשייתו לבין ההימנעות ממנו מחמת העדר שליטה על תנועותיו הגופניות". אם אכן אין שליטה על התנועות הגופניות אזי לא תוכח לגביו אחריות פלילית לעבירה וזאת בשונה מאדם שיכול היה לבחור בין עשייה ובין הימנעות. אפילו והבחירה ומחירה קשים וקיצוניים הם- זהו בעצם כורח המטופל בסע' 34 י"ב.
למאמר המלא...
|