פריצת דיסק עומדת בראש הרשימה של בעיות הגב, מהן סובלים 80% מהאוכלוסיה. ישנן מספר שיטות לטפל בכאבים ובמקור הבעיה.
מהי פריצת דיסק?
עמוד השדרה שלנו מורכב מ – 24 חוליות: שבע בצוואר (Cervical), 12 באזור הגב האמצעי (Thoracic) וחמש בעמוד השדרה המותני (Lumbar). בתחתית עמוד השדרה נמצאות עצם העצה ועצם העוקץ, שבנויות משלוש עד חמש חוליות.
בין כל שתי חוליות נמצא סחוס, שנותן תמיכה וייצוב, מאפשר תנועתיות ובולם זעזועים. מבנה הסחוס עגול ושטוח (אמו דיסק) והוא מכיל חומר ג'לטיני. התופעה הקרויה פריצת דיסק מתרחשת כשאותו חומר בוקע מהדיסק, וברגע שהלחץ משמעותי ומתפתחת דלקת באזור –נוצר גם כאב.
המקור לכאב
דלקת היא לא הסיבה היחידה לכאב. יתכן שיש לחץ על העצב או גידול בעצם. הכאב נמשך עד שבועיים ואמור בהדרגה להירגע ולרדת בעוצמתו, אבל לפעמים קורה שיש פריצת דיסק סמויה, שאינה מלווה בכאב. זאת מכיוון שהלחץ שנוצר הינו מתון ומתפתח באיטיות לאורך שנים.
ללא טיפול, הדלקת עשויה לחזור והכאבים איתה. החומר שפרץ ממקומו יכול להתפורר ולהשאיר רסיסי דיסק שאינם מפריעים, אך בשל סיבות שונות, עשויה להתפתח בצקת סביב רקמת הדיסק הפרוץ ואז הלחץ במקום מתגבר, וזהו למעשה ההתקף החוזר. טיפול מסורתי לא תמיד עוזר, ואם לאחר שלושה חודשים עדיין קיימת פגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי, ממליצים על ניתוח. עדיין, באמצעות טיפולים טבעיים ורפואה אלטרנטיבית, המרווח בין התקפי הכאב יכול לגדול בצורה משמעותית, וכשהכאב מופיע הוא יהיה מבוקר ובעוצמה נמוכה יותר.
רפואה סינית
ברפואה הסינית לא היתה אבחנה לפריצת דיסק, אלא אבחנה כללית לכאבי-גב (yao tong), וזאת מכיון שלא היו למלומדים הסינים כלים כדי להסתכל לתוך הגוף.
כאב משמעותו שהאנרגיה (הצ'י) אינה זורמת בגוף בחופשיות ובטבעיות, כפי שהיא אמורה. והעיקרון הטיפולי יהיה תמיד להניע ולהזרים אותה. קיימות נקודות דיקור שמשחררות את החסימות, חלקן אפילו באופן מיידי, וצמחים שמניעים את האנרגיה באזור הכואב.
הראייה ההוליסטית, -חיבור בין הגוף לנפש – היא אחד מהמאפיינים העיקריים של הרפואה הסינית. . לכל איבר תפקוד פיסי ואנרגטי. אזור הגב התחתון שייך לכליות, האחראיות על העצמות ועל מערכת הרבייה. מבחינה אנרגטית הכליות מיוחסות לכוח הרצון, לתקווה ולאמונה. האלמנט המשויך אליהן הוא המים, שהרגש המאפיין אותו הוא פחד. הרצון והפחד שלנו נמצאים על אותו מישור. פחד ליזום, להחליט, להיות, יכול לשתק רצון.
בהתאם לחומרת המצב תשתנה תדירות הטיפול. במצב אקוטי – אולי אפילו כל יום, במצב כרוני ניתן להסתפק בטיפול פעם בשבוע או שבועיים. אופי הטיפול מותאם גם הוא לפי אותה גישה - במצב אקוטי מדגישים את הטיפול בכאב, דרך נקודות מרוחקות שמשפיעות על אזורים עמוקים יותר בגוף ובמצב כרוני מתמקדים בחיזוק והזנת הכליות ובטיפול בשורש הבעיה.ומקפידים על תחזוקה שוטפת ומניעה.
כירופרקטיקה
כירופרקטיקה מסתכלת על גוף האדם דרך מערכת העצבים ומנסה בדרכים שונות לאזן ולאפשר זרימה עצבית תקינה. חשוב לזכור שלגוף יש כוחות ריפוי טבעיים, וזו הסיבה שאנשים יכולים לסבול מפריצת דיסק, אבל לא מכאב.
לפי הכירופרקטיקה, במקרים רבים אותה 'תנועה לא נכונה' שגרמה לפריצת הדיסק היא הקש ששבר את גב הגמל. לפניה יש מכלול מאוד גדול של תהליכים ולחצים ממושכים: לחץ גופני (ישיבה ממושכת, עודף פעילות, חוסר פעילות), נפשי (בעיות כלכליות),או כימי (תזונה לקויה, עישון) . יש להבחין האם פריצת הדיסק היא הסיבה לבעיה, או התוצאה שלה.
המטרה בכירופרקטיקה היא חזרה כמה שיותר מהירה לפעילות. יש מקרים שזקוקים לניתוח, אבל במרבית המקרים לא זה הפתרון. כל מקרה לגופו, כמובן, אבל שיקום אמיתי בדרך-כלל דורש כמה חודשים של טיפול.
טיפול במים: הידרותרפיה או ווטסו?
לטיפול במים מספר יתרונות חשובים בהקשר של פריצת דיסק. הידרותרפיה היא שיטה אקטיבית יותר, בעוד שווטסו נוקט בגישה פאסיבית יותר לשיקום.
מערכת העצבים מגיעה במהירות להרפיה מאוד עמוקה במים, כי הגרביטציה בהם חלשה יותר. במים אין כמעט שום כוח שמגביל את התנועה. מבחינת המטופל זה אומר חופש תנועה מאוד גדול. ולמטפל יש אפשרות להבחין בין מקומות שיש בהם תנועה ובין מקומות מכווצים.
הרבה פעמים מתחים רגשיים שונים מוצאים ביטוי דרך פריצת דיסק, ובגלל שהמפגש במים הוא מאוד אינטימי ומאפשר הרפיה מאוד עמוקה, הרגש מקבל מקום מאוד חשוב ודומיננטי.
יוגה ופילאטיס
כאב הוא דרכו של הגוף לדבר איתנו, ובמקרה של פריצת דיסק, יש לשאול מתי לחזור לפעילות גופנית והאם זה יכול להועיל, או להזיק.
הגוף צריך תנועתיות, אחרת הוא מתנוון. חוסר בפעילות גם מכניס את הנפש למצוקה.
שיטת פילאטיס במקור נועדה לשיקום. היא מחזקת את שרירי הליבה של הגוף ואת הגוף כולו. במיוחד את שרירי הבטן, רצפת האגן וזוקפי הגב (חשוב מאוד, במקרה של בעיות גב). גם ביוגה יש הרבה יותר דגש על שיקום והבנה של תרגול שמתאים לצרכים האישיים. יש לעבוד עם הגוף ולא נגדו. ללא הכוונה נכונה, תרגול יכול לפגוע. ניתן להתחיל עם תרגילי נשימה, ובהמשך, אם עובדים מהמקום הנכון, כלומר תנועה שהולכת עם הגוף, עם התחושות, בצורה רכה שלא נכנסת למקומות הרגישים, תמיד יש מקום לנסות להתחיל תרגול פיסי יותר.