גיל המעבר הוא מושג שגור לגבי נשים בסביבות העשור החמישי והשישי לחייהן, אך לא רבים יודעים כי גם גברים עשויים לסבול מתופעות פיזיולוגיות מטרידות המאפיינות את גיל המעבר הגברי, המופיע לרוב לאחר גיל 40. אחד השינויים הבולטים החלים באדם בתהליך ההזדקנות הוא שינוי בפרופיל ההורמונאלי הבא לידי ביטוי בירידה ברמות הורמון המין הגברי- הטסטוסטרון.
טסטוסטרון הוא הורמון המין העיקרי אצל הגבר המיוצר ברובו באשכים והוא נחוץ להתפתחות נורמאלית ולשמירה על המאפיינים הגבריים. הטסטוסטרון אחראי לחוסן הגברי, להתפתחות מסת השרירים והעצם ובעל תפקיד חשוב גם בפוריות - מסייע בתהליך יצירת הזרע באשכים, מעורר אנרגיות ודחפים בכלל ואת הדחף המיני בפרט.
החל בגיל 40 רמת הטסטוסטרון בדם הגבר יורדת בממוצע של 1% כל שנה, כך שאחוז הגברים הסובלים ממחסור בטסטוסטרון נע בין כ-10% מתחת לגיל 60 ובין מעל 35% מעל גיל זה. ההערכה היא שכיום ישנם מעל 100,000 גברים בישראל הסובלים מחוסר בטסטוסטרון ורק כ- 5% מהם מקבלים טיפול.
הסימפטומים המאפיינים מחסור בטסטוסטרון מופיעים לרוב אחרי גיל 40, וכוללים תופעות כמו מצבי רוח דיכאוניים, צפיפות עצם נמוכה, אנרגיה וחיוניות מופחתות, עצבנות, ירידה במסת השרירים והעוצמה, דעיכה קוגניטיבית, קשיים בשינה ועייפות מוגברת. לאלה יש להוסיף כמובן את התסמינים בתחום התפקוד המיני, כירידה ביצר המיני, תפקוד לקוי בזקפה וקשיים בהגעה לאורגזמה.
לאחרונה, נמצא קשר בין רמות נמוכות של טסטוסטרון להופעת מחלות לב וכלי דם, דיסליפידמיה (עודף טריגליצרידים), טרשת עורקים וסוכרת מסוג 2, כך שחוקרים רבים סבורים שרמה נמוכה של טסטוסטרון, קרי ירידה בהורמון בגיל המעבר הגברי הוא חלק מהתסמינים המאפיינים את התסמונת המטבולית (אוסף של גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם) ואף מהווה גורם סיכון להופעתה.
בנוסף, דיכוי זמני של הפרשת הטסטוסטרון בליווי התסמינים האופייניים יכול להופיע גם במצבי דחק, במחלות כרוניות של הכליה ובמחלה חסימתית כרונית של הריאה.
מכיוון שרוב הסימפטומים הללו אינם ספציפיים, יש קושי לגלות את הירידה בהורמון רק מהסתכלות קלינית. יתרה מזאת, חלק מהקלינאים רואים בתסמינים האמורים חלק מתהליך הזדקנות "טבעית", ולכן לא מפנים לבדיקת דם לגילוי רמות טסטוסטרון בדם. בגלל עובדה זו, נמנע טיפול הורמונאלי משלים בטסטוסטרון מגברים רבים.
גבר המרגיש ולו אחת מהתופעות המוזכרות מעלה, יתכן וסובל מרמות טסטוסטרון נמוכות. לכן, כדאי לבקש מהרופא המטפל לבדוק את רמת הטסטוסטרון כחלק מבדיקת הדם השגרתית.
את הטיפול בתחליפי הטסטוסטרון ניתן לקבל בזריקות, כדורים ובצורת ג'ל. ישנם מומחים שאינם ממליצים על הכדורים, זאת מפני שאינם נחשבים ליעילים ועלולים לפגוע בכבד. מי שיבחר בזריקות, יקבל אותן אחת לחודש. מיד לאחר ההזרקה נוצרת רמת שיא של ההורמון בדם, ויש מטופלים שאף מתלוננים על תיאבון מיני בלתי נשלט ותוקפנות. לקראת סוף המחזור הטיפולי יש שמתלוננים על עייפות ודיכאון. הטיפול באמצעות ג'ל שומר על רמה שווה ואחידה של הטסטוסטרון על פני כל החודש, ולכן המשתמשים בו אינם מתלוננים על תופעות הנובעות מעודף או מחוסר בהורמון. בנוסף, הבחירה בטסטוסטרון ג'ל מאפשרת טיפול בדיסקרטיות מרבית, אשר כשלעצמה תורמת להחזרת הביטחון ושמחת החיים.
בחן את עצמך – האם אתה סובל מתופעות גיל המעבר?
1. האם יש לך ירידה בכוח הגופני ו/או ברמת הסיבולת?
2. האם אתה חש חסר אנרגיה?
3. האם אתה סובל מירידה בחשק או בדחף המיני?
4. האם אתה מרגיש מדוכדך/עצבני מהרגיל וסובל ממצבי רוח?
5. האם איבדת גובה?
6. האם שמת לב לירידה בשמחת החיים?
7. האם שמת לב לירידה ביכולתך הספורטיבית?
8. האם הרגשת בירידה בכושר בעבודה? במוטיבציה?
9. האם הרגשת ירידה במשך הזקפה או בחוזק הזקפה?
10. האם אתה ישנוני או נרדם אחרי ארוחה?
תשובה חיובית על שלוש מהשאלות או על אחת מהשאלות 3 או 9, עשויה להעיד על תסמונת גיל המעבר. במקרה כזה, רצוי לפנות לרופא לבדיקת רמות הטסטוסטרון ***השאלון אינו מחליף התייעצות עם רופא
בברכה,
ד"ר משה שלו, מחלקה לאורולוגיה, המרכז הרפואי מאיר