התשובה במשפט קצר אחד היא - כי זה מה שהכי מתאים לנו.
אבל בואו נראה קודם למה אני מתכוון בכלל ב"חינוך ביתי"? הנה סט קצר של שאלות נפוצות ששואלים אותי, והתשובות אותן אני עונה בדרך כלל.
קודם כל, מדובר בבחירה. ניצול חופש הבחירה שלי כבן אדם וכהורה, לבחור עבור משפחתי את הטוב ביותר עבורה. כל הורה חייב להבין שבעצם שליחת ילדיו לגן או לבית הספר, הוא בוחר בזה. זה לא נכפה עליו. וכמו שהוא בוחר בזה, הוא יכול, באותה מידה, לבחור גם באפשרות אחרת.
ומה עם חוק חינוך חובה?
נכון, יש חוק חינוך חובה, אבל בחוק עצמו יש סעיף לפיו זה אפשרי.
האם הילד בחינוך ביתי כלוא בתוך הבית?
חס ושלום! חינוך ביתי לא אומר שהילד מנותק מהסביבה. להפך. הוא (ובעיקר הוריו) חופשיים לבחור עבורו כל סביבה שבה יחפצו.
האם לילד בחינוך ביתי יש פחות חברים?
אני חייב במקרה הזה לענות בשאלה על שאלה. פחות חברים לעומת מה? האם לילד שהולך לגן או לבית הספר יש 40 חברים? בהחלט לא! לילד בחינוך הביתי יכולים להיות אפילו יותר חברים, כי החברויות שלו לא נוצרות מתוך הכפיה לשבת עם 40 תלמידים באותה כיתה, והוא יכול לרכוש לעצמו אפילו חברים שלא באותו גיל.
האם הילד יוצא יותר מפונק ותלותי?
הילד, מן הסתם, נמצא הרבה עם הוריו. אצלנו זה מתוך האידאולוגיה שילד זקוק להוריו הרבה יותר ממה שאנחנו חונכנו לחשוב. במרחב הזה הילד דווקא מתרגל לעובדה שיש לו גיבוי, וכך נמנעים ממנו המון חסכים שנוצרים אצל ילדים אחרים. לטווח קצר זה כן נראה כמו פינוק, אבל המחשבה היא לטווח ארוך. ילד כזה מקבל את הביטחון להיות עצמאי הרבה לפני ילדים אחרים.
איך הילד ילמד לקרוא ולכתוב אם אף אחד לא מכריח אותו?
השאלה הזו באה מתוך נקודת ההנחה השגויה, שילדים לא אוהבים ללמוד וחייבים להכריח אותם. ההנחה שלנו היא שיצר הסקרנות הוא טבעי אצל הילד. הוא רוצה לדעת, והוא שואל המון המון שאלות כדי לדעת. דרך השאלות שלו, אם אתם הורים מספיק קשובים, אתם יכולים להבין איך הוא לומד. גם קריאה וכתיבה, וגם כל דבר אחר.
אם הילד ירצה ללמוד משהו באוניברסיטה ויצטרך להשלים בגרויות, איך הוא יעשה את זה?
מכיוון שילד שגדל בחינוך ביתי גדל באווירה שנותנת לו את החופש הכמעט מוחלט לבחור מה ואיך ללמוד (תחת אותה הנחה שהוא רוצה ללמוד מטבעו), כשהוא יחליט מה הוא רוצה ללמוד יהיה לו בסיס ערכי מספיק חזק שיאפשר לו להגיע לאן שהוא רוצה. יותר מזה - אוניברסיטאות גדולות בעולם מעדיפות לקבל אליהן סטודנטים שיצאו מחינוך ביתי, גם יש להם כבר את הניסיון שסטודנט כזה כבר יודע מה הוא רוצה, ויודע מה צריך לעשות כדי להגיע למטרתו. לעומת סטודנטים אחרים, שתמיד גדלו באווירה שלימודים זה משעמם, וכשהם מגיעים לאוניברסיטה, להרבה מהם אין יותר מדי מוטיבציה.
לסיכום,
בתשובות לשאלות שהעליתי ניתן לראות בבירור שכל עוד אני לוקח לעצמי את חופש הבחירה, וכל עוד אני חושב שזה מתאים לי ולילדיי, אין ספק במה אני בוחר, והתשובה לשאלה "מדוע" היא ברורה.