ב- 5 בנובמבר 2002, 3 ימים בלבד לאחר בחירתו של ראג' טאיפ ארדואן לכהונתו הראשונה כראש ממשלת טורקיה בחר המנהיג הטורקי לכנות את מדיניות ישראל בשטחים כטרור של מדינה.
בשנים שחלפו מאז אותה הצהרה חווינו משברים רבים ותכופים בין ישראל לטורקיה אך הוכח כי לחיים יש כנראה דינאמיקה משלהם.
מערכת יחסי הסחר האזרחי בין המדינות שגשגה לרמות של למעלה מ- 3 מיליארד דולר,
התעשיות הצבאיות והתעשייה האווירית הישראלית נהנתה מחוזי עבודה עתירי-ממון ושיא של 560 אלף ישראלים בקרו בטורקיה בשנת 2008.
האם משבר האוניות הנוכחי ישכך גם הוא בצורה דומה או שמא הפעם חצו שני המדינות את הרוביקון ופניהן לעידן של עוינות וחוסר שיתוף- פעולה.
בימים הראשונים שלאחר ההסתבכות בפרשת המרמרה הטורקית נדמה שהמשבר הנוכחי משמעו שיתוק מוחלט של מערכת יחסי-הסחר והתיירות הישראלית לטורקיה.
לאור ההתבטאויות הקשות של הצמרת הפוליטית הטורקית ופרצי הזעם ברחוב הטורקי נראה שכל קשר בין חברות ישראליות וטורקיות בעתיד הקרוב מוטב לו שיערך רחוק מהעין הציבורית ובודאי רחוק מזרקורי התקשורת.
טורקיה מהווה יעד יצוא מרכזי לתעשייה הישראלית,לפי נתוני מכון היצוא הישראלי 650 מפעלים וחברות ישראליות נמצאות במעגל העסקי עם טורקיה וניתן להניח שחלקן יבקשו למצוא דרכים יצירתיות להמשיך את הקשר הכלכלי המניב שנבנה בעמל רב בתנאים של שווקים בינלאומיים תחרותיים.
האתגר האמיתי לדעתי הוא שמירה ובניית קשר עם חברות בסקטור הפרטי בטורקיה שאינן מושפעות ישירות מדרגים פוליטיים. בתרחיש כלכלי צרוף בין יצרן שרוצה למכור לבין צרכן שרוצה לקנות פועלים בדרך כלל שיקולים רציונאליים עליהם חייבים להתבסס במלאכת השיווק מול השוק הטורקי.
אחד התחומים לשיתוף פעולה עם הטורקים אותו חשוב לקדם ובנחישות רבה הוא תחום המחקר והפיתוח הטכנולוגי בתעשיות הייטק מגוונות.
בימים אלה הוכרזה קרן מו"פ משותפת לישראל וטורקיה במסגרת EUREKA האירופאית, במסגרתה הוקצה סכום נכבד של 6 מיליון אירו לקידום מיזמי מו"פ משותפים בין שני העמים.
אנשי עסקים טורקים העידו פעמים רבות על הערכתם הרבה להישגי ההיטק הישראלי וסיפורי הצלחה בטורקיה של חברות ישראליות כדוגמת אורפק, ליפמן – וריפון ונטפים מוכיחות על הפתיחות הטורקית למוצרים ישראליים מתקדמים טכנולוגית.
לפני כחודשיים ימים ביקרה בארץ משלחת של בכירי ארגון התעשיינים TUSIAD המיצג את החברות והמפעלים החשובים של טורקיה.
הביקור נערך על פי בקשתם של הטורקים ששמו להם למטרה לעודד את עמיתיהם הישראלים לשוב ולהרחיב את בסיס העסקים המשותפים גם לנוכח המשבר הפוליטי המחריף בין שתי המדינות.
בעקבות הביקור של משלחת התעשיינים הטורקיים הוסכם על ביקור מקביל של בכירי המשק הישראלי בטורקיה ולדעתי חייבים לעשות מאמץ עילאי לקיים את הביקור למרות המשבר ואולי דווקא בעטיו.
התמונה לגבי תיירות ישראלית לטורקיה נראה על פניו מסובך כמעט חסר-סיכוי.
בנוסף לחשש המובן של ישראלים מהתנכלות בעת ביקור קרוב בטורקיה צריך להבין את המשמעות המכרעת שיש לפעילותן של סיטונאי התיירות המרכזיים בישראל הנוטים כבר עתה לצמצם אם לא לבטל לחלוטין את פעילותם בטורקיה.
חברות כדוגמת קשרי-תעופה, השטיח המעופף , קווי חופשה, אשת טורס ואחרים מפקידים בידי מלונאים טורקיים סכומי כסף ניכרים בתחילת כל עונת תיירות כדי לשריין חדרים במלונות ובקלאבים המרכזיים באנטליה, מרמריס ובודרום בטורקיה ,כמו גם לשריין מטוסים של חברות צ'רטר טורקיות שיטיסו ישראלים לחופשות "הכול כלול" שכל כך אהובות על ישראלים.
משבר היחסים עם טורקיה לאחר "עופרת יצוקה" גרם לסיטונאים הגדולים נזקים כספיים ניכרים ועתה לאור המשבר הנוכחי נדמה כי מלאה הסאה ומידת נכונותם להפקיד כספים בטורקיה תצומצם בהרבה אם לא תתבטל לחלוטין.
* הכותב משמש כסגן יו"ר מועצת העסקים ישראל-טורקיה.