· חוזק הקשר- במחקר שלי נבדוק זאת ע"פ ה-RR. אם המדד יהיה גדול מ-1 משמע שככל שכמויות הסידן שצורכים במהלך ההריון קטנות כך הסיכון למשקל תינוק נמוך, גדול יותר.
· מתדולוגיה- האם שיטות המחקר והניתוח תקינים. במחקר שלי אני אבדוק שגודל המדגם מתאים(מדגם גדול) והאוכלוסייה נבחרה כראוי (נשים בחודשים מתקדמים לא בסיכון וכו').
· עקביות- האם מחקרים שונים, בתנאים שונים מצאו תוצאות דומות. כלומר ככל שיהיו יותר מחקרים ותמיכה מאוכלוסיות/מדינות שונות הקשר יהיה יותר סיבתי.
· זמן- האם הסיבה המשוערת (החשיפה) מופיעה לפני התוצאה. במחקר שלי אנו רוצים להראות שככל שנשים צרכו יותר סידן במהלך ההריון כך בעצם נולדו להן תינוקות במשקל גבוה יותר. כלומר כאן חשיפה לרמות נמוכות (צריכה מועטה של סידן) מובילה למחלה (משקל לידה נמוך).
· קשר מנה תגובה- האם יש עלייה או ירידה בתגובה בהתאם לשינויי בחשיפה. במחקר שלי אני אבדוק האם המשקל של התינוקות משתנה בהתאם לרמות הסידן שהאם צורכת במהלך ההריון.
· סבירות ביולוגית- האם ניתן להסביר ע"י מנגנונים ביולוגיים. במחקר שלי אני אבדוק מהו המנגנון שמשפיע על צריכת הסידן וניצולו בגוף של האם לבין משקל התינוק.
· סגוליות/ספציפיות- האם הקשר מוגבל לסיבה אחת ותוצאה אחת. במחקר שלי אני אבדוק האם צריכה נמוכה של סידן היא זו שגורמת למשקל לידה נמוך בתינוקות או שישנו גורם נוסף.
· ניסוי- האם קיימת הוכחה מניסוי אקראי מבוקר שאכן הקשר מתקיים. יכולת ניבוי: קיום החשיפה מנבא את התוצאה. במחקר שלי אני אבדוק האם קיים מחקר שעשו ניסוי קליני אשר יאושש את מה שאני רציתי להוכיח.
· קוהרנטיות- המידע שהתקבל מתיישב עם הידע הקיים. במחקר שלי אני אבדוק שאכן ככל שצורכים כמות קטנה יותר של סידן במהלך ההריון משקל התינוק קטן יותר – לפי הידע הקיים עד כה.
לכן כאשר אתם עושים דיאטת אטקינס או אינדקס גליקמי
או כל דיאטה אופניתית אחרת כדאי להצטרף לקבוצת תמיכה שתלווה אותך עד ההצלחה ולא בדיאטות אופניות.