חפש מאמרים:
שלום אורח
13.12.2019
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

זכאות לדמי הבראה , דמי מחלה , דמי חופשה

דמי הבראה:

הזכאות לדמי הבראה נקבעה בצו הרחבה החל על המשק כולו ולכן מי שהשלים שנת עבודה מלאה (12 חודשים) זכאי לתשלום דמי הבראה כאשר הזכאות לדמי הבראה משתנה בהתאם לוותק (בין 7 ל- 10 ימים). דמי הבראה משתלמים בדר"כ בחודשי הקיץ (יוני-יולי).

חשוב לציין, כי מבחינה חוקית ניתן לקבוע כי דמי ההבראה ישולמו כחלק אינטגרלי מהשכר החודשי של העובד ובלבד שרכיב זה יפורט בפני עצמו בתלוש השכר.

מספר ימי ההבראה שעובד בסקטור הפרטי זכאי הנו כדלקמן:

  • לאחר השלמת השנה הראשונה זכאי העובד לקבל 5 ימי הבראה בשנה
  •  בשנה השניה והשלישית זכאי העובד לקבל 6 ימי הבראה בשנה
  • בשנה הרביעית עד עשירית זכאי העובד לקבל 7 ימי הבראה בשנה
  • בשנים האחד עשרה עד החמש עשרה זכאי העובד לקבל 8 ימי הבראה בשנה
  • בשנים השישה עשר עד התשעה עשר זכאי העובד לקבל 9 ימי הבראה בשנה
  • בשנה העשרים ואילך זכאי העובד לקבל 10 ימי הבראה בשנה

    במקרה בו עובד צבר רק חלק מהשנה וסיים את עבודתו - יש לחשב את זכאות העובד לדמי הבראה בהתאם למספר חודשי עבודתו באופן יחסי.

במקרה בו העובד הועסק במשרה חלקית יש לחשב את זכאותו לפי חלקיות משרתו.

מאחר ושעות העבודה של עובד שעתי משתנה מדי חודש לחודש הרי שיש לעשות ממוצע שנתי באופן הבא: 

מספר שעות העבודה במהלך שנת העבודה האחרונה בחלוקת 52 שבועות יתן את אחוזי המשרה של העובד.

אחוז המשרה הנ"ל במכפלת מספר ימי ההבראה המגיעים לו כמפורט לעיל ובמכפלת שווי יום הבראה יתן את הממוצע השנתי.

חופשה שנתית

הכלל הוא כי כל עובד, למעט מספר חריגים, זכאי לימי חופשה שנתית בתשלום. ימי החופשה נעים בין 14 ל- 28 יום בשנה, לפי הוותק.

ימי שביתה, אבל (חו"ח) ימי מילואים, חג, חופשת לידה, שבתות וכד‘ לא ייחשבו במניין ימי החופשה.

על המעביד חלה חובה לשלם לעובד בגין ימי החופשה סכום השווה לשכרו הרגיל של העובד.

אם הופסקה העבודה לפני שימי החופשה נוצלו, העובד זכאי לתשלום השווה לימי החופשה שהיו מגיעים לו אלמלא הופסקה העבודה.

כל עובד זכאי לימי חופשה בתשלום החל מהחודש הראשון . עובד שעובד שבוע עבודה מלא (6 ימים בשבוע) זכאי לימי חופשה שנתיים כמפורט להלן:
  • בעד כל אחת מ- 4 השנים הראשונות זכאי ל- 12 ימי חופשה בשנה
  • בעד השנה החמישית זכאי ל- 14 ימי חופשה בשנה
  • בעד השנה השביעית זכאי ל- 18 ימי חופשה בשנה
  • בעד השנה השמינית זכאי ל- 19 ימי חופשה בשנה
  • בעד השנה התשיעית זכאי ל- 20 ימי חופשה בשנה
  • בעד השנה העשירית זכאי ל- 21 ימי חופשה בשנה
  • בעד השנה האחת עשר זכאי ל- 22 ימי חופשה בשנה
  • בעד השנה השתים עשרה זכאי ל- 23 ימי חופשה בשנה
  • בעד השנה השלוש עשרה זכאי ל- 24 ימי חופשה בשנה
חשוב לציין, כי החוק קובע מספר גדול יותר של ימי חופשה אשר כוללים בתוכם גם ימי מנוחה וכי המפורט לעיל מתייחס לימי חופשה נטו.   החוק אינו מגדיר זכאות שונה לעובד שעובד שבוע עבודה מקוצר (5 ימים בשבוע), אך הפסיקה קבעה במספר מקרים כי עובד שמועסק שבוע עבודה מקוצר זכאי לימי חופשה כמפורט להלן:
  • בעד השנה הראשונה עד הרביעית זכאי ל- 10 ימי חופשה בשנה
  • בעד השנה חמישית זכאי ל- 12 ימי חופשה בשנה
  • בעד השנה השישית זכאי ל- 14 ימי חופשה בשנה
  • בעד השנה השביעית זכאי ל- 15 ימי חופשה בשנה
  • בעד השנה השמינית זכאי ל- 16 ימי חופשה בשנה
  • בעד השנה התשיעית זכאי ל- 17 ימי חופשה בשנה
  • בעד השנה העשירית זכאי ל- 18 ימי חופשה בשנה
  • בעד השנה האחת עשר זכאי ל- 19 ימי חופשה בשנה
  • בעד השנה השתים עשרה ואילך זכאי ל- 20 ימי חופשה בשנה
אם יחסי העבודה התקיימו בין הצדדים כל השנה (החל מיום 1 לאפריל ועד יום 31 למרץ של השנה לאחר מכן) אך העובד צבר יותר מ- 200 ימי עבודה, העובד יהיה זכאי לכל ימי החופשה המפורטים לעיל. מי שעבד פחות מ-200 ימי עבודה, יהיה זכאי לחלק היחסי של החופשה, קרי מספר ימי עבודתו של העובד בפועל כפול האמור בטבלה חלקי 200.אם יחסי העבודה התקיימו בין הצדדים רק  חלק מהשנה (החל מיום 1 לאפריל ועד יום 31 למרץ של השנה לאחר מכן) אך העובד צבר יותר מ- 240 ימי עבודה, העובד יהיה זכאי לכל ימי החופשה המפורטים לעיל. מי שעבד פחות מ- 240 ימי עבודה, יהיה זכאי לחלק היחסי של החופשה, קרי מספר ימי עבודתו של העובד בפועל כפול האמור בטבלה חלקי 240.ניתן לפדות ימי חופשה רק בתום יחסי העבודה.   כמו כן, חשוב לזכור כי רכיב ימי החופשה מתיישן אחרי 3 שנים.   דמי מחלה

עובד אשר נעדר מעבודתו עקב מחלה, זכאי לקבל ממעבידו תשלום בגין תקופת מחלתו.

תקופת הזכאות לדמי מחלה, לא תעלה על תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש עבודה מלא.

כל עובד זכאי לקבל ימי מחלה בתשלום, החל מהחודש הראשון לעבודתו כאשר עובד חודשי (משרה מלאה של 186 שעות חודשיות) זכאי לקבל 1.5 ימי מחלה בכל חודש עבודהעובד יומי/שעתי זכאי לקבל ימי מחלה אף הוא, אם כי בהתאם למספר ימי עבודתו בפועל כפול 1.5 (ימי מחלה של עובד משרה מלאה) חלקי 25 יום. עובד שעבר ממשרה מלאה למשרה חלקית או להפך - החישוב יהיה לפי תקופת העסקה בפועל, למשרה מלאה יעשה חישוב נפרד ולמשרה חלקית יעשה חישוב נפרד.

ניתן לצבור ימי מחלה עד למקסימום של  90 ימי מחלה, אלא אם נקבע אחרת בין הצדדים בהסכם קיבוצי או אישי.

בניגוד לימי חופשה, את ימי המחלה לא ניתן לפדות בשווה כסף, אלא אם נקבע אחרת בהסכם הקיבוצי או אישי החל על העובד.

עובד יכול לזקוף על חשבון ימי המחלה שנצברו לזכותו גם ימי מחלה של ילדו, הוריו, בן זוגו וכן במקרה של הפלה, טיפולי הפריה, הריון ולידה של בת זוגו.

"שעות טיפת חלב" שמגיעות לעובדת הרה אינן באות על חשבון ימי מחלה אלא על חשבון המעביד (ראה לעניין זה בהרחבה בנושא "זכויות האישה")

ההיעדרויות הבאות לא  באות על חשבון ימי מחלה: תאונת עבודה, חופשת לידה, שמירת הריון - שכן אלה משולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי, כאשר במקרה של תאונת דרכים מי שמשלם היא חברת הביטוח.

שווי יום מחלה מחושב לפי שכר העובד עפ"י ממומצע השכר ב- 3 החודשים שקדמו למחלה, כאשר בגין יום המחלה הראשון לא מקבלים שכר, בגין יום המחלה השני והשלישי - מקבלים 37.5% מהשכר ובגין יום המחלה הרביעי ואילך - מקבלים 75% מהשכר

הורה יוכל לזקוף על חשבון ימי המחלה שלו העדרות בגין מחלת ילד ובלבד שבן הזוג השני לא נעדר בימים אלה מעבודה. (עד 8 ימי מחלה בשנה לגבי ילד שטרם מלאו לו 16 שנה, ואילו הורה יחיד יוכל לזקוף עד 16 ימי מחלה בשנה).

המידע המשפטי המוגש, מהווה מידע כללי בלבד. השימוש במידע, כאמור, אינו מהווה תחליף לקבלת חוות דעת ו/או יעוץ ו/או ייעוץ משפטי. משרד מור, בוקר ושות' ו/או מי מטעמם אינם אחראים בצורה כלשהי, ישירה או עקיפה לתוצאות הנובעות משימוש הקוראים במידע משפטי ו/או אחר שניתן באתר ו/או מאמר זה.

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

 

משרד מור, בוקר ושות', מונה עו"ד דיני עבודה, ע"ד דיני משפחה, עו"ד גירושין, עו"ד הוצאה לפועל, עו"ד נדל"ן.

התקשר עכשיו: 03-6955644 וקבע פגישת ייעוץ ראשונה בלא תשלום.

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד יניב בוקר - עו"ד דיני עבודה - עו"ד גירושין

המאמר הנ"ל עוסק קיצור זמן הפינוי של שוכר באמצעות הוצאה לפועל ל-20 יום בלבד

הכיצד לגבות מזונות באמצעות הוצאה לפועל?

בעקבות החודש החדש ניתנת לבעלים של דירה האפשרות לפנות לבית המשפט (באופן מהיר- מיידי) ולדרוש פינוי של שוכר המפר את תנאי השכירות

מה הוא המושג הטרדה מינית? ומה הן ההשלכות בגינו!!!

המאמר הנ"ל עוסק בהגדרת ידועים בציבור וההשלכות בגינו!!!

המאמר הנ"ל עוסק בסוגיות הכרוכות בהליך גירושין של בני זוג.

המאמר הנ"ל מביא בפניך את החשיבות ברישום הערת אזהרה בעת רכישת דירתך.

מאמרים נוספים בנושא דיני עבודה

מאת: רונית בילרדיני עבודה14/03/18374 צפיות
חוק פיצויי פיטורים קובע, כי עובד אשר פוטר ממקום עבודתו לאחר שנת עבודה זכאי לפיצויי פיטורים מהמעביד. כמו כן, קובע החוק, כי בנסיבות מסוימות זכאי עובד לתשלום פיצויי פיטורים אף לאחר התפטרותו מעבודה. (הרעת תנאים, התפטרות לצורך טיפול בילד, מעבר מגורים לצורך עבודתו של בן הזוג ועוד).

מאת: tiloniדיני עבודה07/09/17743 צפיות
לעיתים, כמו בכל משפחה, יכולים להתגלע ויכוחים וחילוקי דעות, אולי אפילו להיאמר מילים קשות אך במקום העבודה, בניגוד למקרים דומים בתוך המשפחה הקרובה או לחברים הקרובים, עלול הצד השני לראות בדברים אלו כהוצאת לשון הרע בעבודה ולתבוע את אומרם בבית המשפט תחת חוק ""איסור לשון הרע התשכ"ה- 1965"

מאת: שירה אלהדיני עבודה20/12/16665 צפיות
במסגרת עבודתו, זכאי העובד לזכויות שונות, כגון חופשה שנתית, דמי הבראה, גמול שעות נוספות ועוד.

מאת: איתמר כוכבידיני עבודה01/08/161649 צפיות
אישור מרופא תעסוקתי המורה כי אין העובד מסוגל לחזור לעבודתו הקודמת, או מצב הזהה לה, וזאת בשל תפקוד לקוי של אחד מאברי הגוף. עובד הסובל מבעיות בריאותיות ומציג מסמכים מרופא מומחה, המציין את הלקות בכושר עבודתו ומגבלותיו הרפואיות בעבודתו. עובד הסובל ממגבלה בריאותית ומבצע עבודה אשר אינה מתאימה ליכולותיו הרפואיות עקב מצב בריאותי לקוי.

מאת: איתמר כוכבידיני עבודה02/06/162272 צפיות
החובה לשלם שכר בחגים לעובדים, עולה מתוקף צו ההרחבה להסכם המסגרת במגזר העסקי. בהתאם לכך, עובד חודשי ועובד שכר (בתנאים הרשומים להלן) זכאים לשכר רגיל, אף בימים אשר לא עבדו בהם בשל היותם ימי מנוחה בחגים.

מאת: אבי דוידידיני עבודה23/05/162350 צפיות
בקצרה על הרעת תנאים בעבודה לאלו המחליטים להתפטר ולאלו המחליטים להישאר במקום העבודה.

מאת: איתמר כוכבידיני עבודה22/05/162442 צפיות
חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן יקרא: "החוק"), קובע את הזכאויות העומדות לנשים כזכויות קוגנטיות (ר' מאמרי: חוקים קוגנטיים, חוקים דיספוזיטיביים – ד"ר איתמר כוכבי). מטרת החוק וייעודו הינו הבטחת הזכויות וההגנה על הנשים בעבודה

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica