חפש מאמרים:
שלום אורח
01.04.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

תביעת מעביד?

תביעות אישיות כנגד מעביד – מתי וכיצד ?

רבים העובדים אשר לאחר שנתנו את מלוא מרצם ואונם למקום עבודתם פוטרו אם מסיבה ראויה ואם לאו אולם נותרו מול שוקת שבורה בכל הקשות לקבלת כספים וזכויות הנובעות מעבודתם נוכח היותו של המעביד חברה בע"מ שהפכה להיות חדלת פרעון.

כידוע, חוק החברות והפסיקה בעניין קבעו והסדירו את ההגנות על בעלי מניות של חברה בערבון מוגבל, זאת כתוצאה מהיותה של חברה כזו מהווה אישיות משפטית נפרדת ועצמאית קיים קושי להטיל אחריות אישית על בעל מניות בה.

יחד עם זאת, בקרות מקרים מסוימים אשר קבע הדין ניתן יהיה לתבוע בעל מניות של חברה בע"מ באופן אישי ולחייבו בדין, היינו, "הרמת מסך" ההתאגדות של החברה. אלא, שהתנאים להרמת מסך אינם פשוטים כלל ועיקר.

סעיף 6 לחוק החברות הקובע את הכללים לעניין הרמת מסך תוקן בחודש מרץ 2005 (תיקון מס' 3) וקובע וכדלקמן:

"6.(א)(1)           בית המשפט ראשי לייחס חוב מסויים של חברה לבעל מניות בה, אם מצא כי בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה:

 

(א)               באופן שיש בו כדי להונות או לקפח נושה של חברה.

(ב)                באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה, ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 – 193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה".

אם כן, תיקון מס' 3 צמצם עוד יותר את אפשרות הרמת המסך והטלת אחריות אישית על בעלי מניות מחד גיסא, ואת האפשרות להרים מסך כאשר השימוש בחברה נעשה בכדי להונות אדם או לקפח נושה, מאידך גיסא.

סעיף 6(א)(2) לחוק החברות מגדיר מהי הרמה הידיעה ו/או הכוונה הנדרשת מבעל מניות בכדי שיכנס למסגרת התנאים שקובע סעיף 6(א)(1), קרי, שיורם כנגדו מסך ההתאגדות וכדלקמן:

"6 (א)(2)           לעניין סעיף קטן זה, ראו אדם כמודע לשימוש כאמור בפסקה (1)  או (ב) גם אם חשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות, שגרמו לשימוש, כאמור, אך נמנע מלבררן, מעט אם נהג ברשלנות בלבד".

עפ"י סעיף זה אין צורך להוכיח תרמית של ממש אצל בעל מניות אלא מספיק להוכיח לעניין זה התנהגות חריגה, פחותה מתרמית, הנראית על פניו, כתרמית.

רמת ההוכחה הנדרשת כלפי בעל מניות קיבלה ביטוי בפסיקת בתי המשפט באופן בו נקבע כי על מנהל חברה שהנה חברה בע"מ לנהוג בתום לב ובזהירות וזאת בכדי שלא יחשוף עצמו לאחריות אישית כלשהי ולכן על אותו מנהל להקפיד ולהימנע מכל מעשה אשר עלול להתפרש כמעשה מרמה.

בע"ע 1017/04 אהוד ענבר נ' אפרים בן מנשה נקבע כי: "חובת תום הלב מחייבת את המעסיק להתאים העסקת העובדים ליכולת הכלכלית של החברה. בהעדר תאימות כזאת, יש להטיל אחריות אישית על מי שמעסיק את העובדים בפועל למרות המצב הכלכלי הקשה של החברה. במילים אחרות, אין מקום להמשך העסקת עובד, כאשר המעסיק יודע שלא יוכל לשלם שכרו עקב המצב הכלכלי הקשה של החברה"

יש, כמובן, לעשות איזון ראוי בין המקום בו ראוי ואף חובה להרים את מסך ההתאגדות של החברה ולחייב את בעלי המניות באופן אישי במקרים המצדיקים זאת לבין מניעת פגיעה בחיי מסחר תקינים.

תביעה להרמת מסך התאגדות החברה במקרה של עובד התובע את מעבידו שונה מתביעה להרמת מסך עפ"י חוק החברות, שכן, הגשת תביעה בבית הדין לעבודה בגין פגיעה בזכויותיו כעובד מעלה שאלה מהותית והיא – האם אי התשלום לעובד הנו בבחינת כוונה לסכל את הדין ע"י המעביד להונות את העובד או שמא לקפחו ?

בע"א 148/82 שרה גליק נ' ויקטור ארגמן ואח' התייחס בית המשפט לעניין זה וקבע: "..לעיתים מוטלת אחריות אישית על אורגן, אך דבר זה מקורו במעשיו ובמחדליו של האורגן עצמו. כמו כל אדם אחר, אף אורגן של תאגיד אחראי לפעולותיו, ובהיותו אורגן של תאגיד אין בו כדי ליתן לו הגנה מאחריות...בצד האחריות האישית המוטלת על אורגן בגין פעולותיו הוא, עשוי הדין להטיל עליו אחריות מכוח תורת הרמת מסך..."

הנה כי כן, נמצאנו למדים כי הטלת אחריות אישית על מעבידים ועל מנהלי חברה אשר פועלים תחת מסך התאגדותה של חברה בע"מ הנו פועל יוצא מהתנהגותו של המעביד ומפעולותיו לאורך תקופת ההתקשרות בינו לבין העובד בחברה. במקרים של קיפוח ו/או הונאת הנושה,קרי, העובד, לא יוכל המעביד למצוא מסתור תחת כנפי מסך ההתאגדות של החברה. התנהגות חריגה הנראית על פניו כתרמית מצד המעביד היא המקימה לעובד את הזכות להרמת מסך התאגדות החברה וייחוס חובות החברה לו כעובד למנהלי החברה ולבעלי מניותיה.   

המידע המשפטי המוגש, מהווה מידע כללי בלבד. השימוש במידע, כאמור, אינו מהווה תחליף לקבלת חוות דעת ו/או יעוץ ו/או ייעוץ משפטי. משרד מור,בוקר ושות' ו/או מי מטעמם אינם אחראים בצורה כלשהי, ישירה או עקיפה לתוצאות הנובעות משימוש הקוראים במידע משפטי ו/או אחר שניתן באתר ו/או מאמר זה.

כנס לאתר המשרד:                                התקשר עכשיו לפגישת יעוץ ראשוני ללא תשלום:

www.mb-law.co.il                        

                                                            03-6955644

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

משרד מור, בוקר ושות', מונה עו"ד דיני עבודה, ע"ד דיני משפחה, עו"ד גירושין, עו"ד הוצאה לפועל, עו"ד נדל"ן.

התקשר עכשיו: 03-6955644 וקבע פגישת ייעוץ ראשונה בלא תשלום.

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד דיני עבודה - עו"ד אלי מור

פינוי שוכר מהדירה - הכיצד? המאמר סוקר את הדרכים הנדרשות בכדי לפנות שוכר שאינו משלם ו/או מפר את תנאי השכירות

מאת: עו"ד דיני עבודה - עו"ד אלי מורדיני משפחה21/10/091097 צפיות
המאמר הנ"ל עוסק במבחנים שניתן לקבל צו הטרדה מאיימת

המאמר הנ"ל עוסק בסוגיות של ליקויי בנייה

מאת: עו"ד דיני עבודה - עו"ד אלי מורדיני משפחה21/10/09817 צפיות
המאמר הנ"ל עוסק במחנים לקבלת צו הגנה

מאת: עו"ד דיני עבודה - עו"ד אלי מורדיני משפחה06/10/09946 צפיות
המאמר הנ"ל עוסק במרוץ הסמכויות שבין בית הדין הרבני לבין בית משפט לענייני משפחה.

המאמר הנ"ל עוסק בפיתרון שניתן לבעל דירה /מושכר לפנות דייר באופן מיידי.

מאמרים נוספים בנושא דיני עבודה

מאת: רונית בילרדיני עבודה14/03/18431 צפיות
חוק פיצויי פיטורים קובע, כי עובד אשר פוטר ממקום עבודתו לאחר שנת עבודה זכאי לפיצויי פיטורים מהמעביד. כמו כן, קובע החוק, כי בנסיבות מסוימות זכאי עובד לתשלום פיצויי פיטורים אף לאחר התפטרותו מעבודה. (הרעת תנאים, התפטרות לצורך טיפול בילד, מעבר מגורים לצורך עבודתו של בן הזוג ועוד).

מאת: tiloniדיני עבודה07/09/17789 צפיות
לעיתים, כמו בכל משפחה, יכולים להתגלע ויכוחים וחילוקי דעות, אולי אפילו להיאמר מילים קשות אך במקום העבודה, בניגוד למקרים דומים בתוך המשפחה הקרובה או לחברים הקרובים, עלול הצד השני לראות בדברים אלו כהוצאת לשון הרע בעבודה ולתבוע את אומרם בבית המשפט תחת חוק ""איסור לשון הרע התשכ"ה- 1965"

מאת: שירה אלהדיני עבודה20/12/16719 צפיות
במסגרת עבודתו, זכאי העובד לזכויות שונות, כגון חופשה שנתית, דמי הבראה, גמול שעות נוספות ועוד.

מאת: איתמר כוכבידיני עבודה01/08/161707 צפיות
אישור מרופא תעסוקתי המורה כי אין העובד מסוגל לחזור לעבודתו הקודמת, או מצב הזהה לה, וזאת בשל תפקוד לקוי של אחד מאברי הגוף. עובד הסובל מבעיות בריאותיות ומציג מסמכים מרופא מומחה, המציין את הלקות בכושר עבודתו ומגבלותיו הרפואיות בעבודתו. עובד הסובל ממגבלה בריאותית ומבצע עבודה אשר אינה מתאימה ליכולותיו הרפואיות עקב מצב בריאותי לקוי.

מאת: איתמר כוכבידיני עבודה02/06/162316 צפיות
החובה לשלם שכר בחגים לעובדים, עולה מתוקף צו ההרחבה להסכם המסגרת במגזר העסקי. בהתאם לכך, עובד חודשי ועובד שכר (בתנאים הרשומים להלן) זכאים לשכר רגיל, אף בימים אשר לא עבדו בהם בשל היותם ימי מנוחה בחגים.

מאת: אבי דוידידיני עבודה23/05/162413 צפיות
בקצרה על הרעת תנאים בעבודה לאלו המחליטים להתפטר ולאלו המחליטים להישאר במקום העבודה.

מאת: איתמר כוכבידיני עבודה22/05/162496 צפיות
חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן יקרא: "החוק"), קובע את הזכאויות העומדות לנשים כזכויות קוגנטיות (ר' מאמרי: חוקים קוגנטיים, חוקים דיספוזיטיביים – ד"ר איתמר כוכבי). מטרת החוק וייעודו הינו הבטחת הזכויות וההגנה על הנשים בעבודה

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica