אם תחשבו על עצמכם בגיל העשרה גיל הפריחה המינית ועיצוב האישיות שלנו, יכול להיות שתרגישו כי לא חוויתם חוויה מלהיבה כפי שחלמתם שתהיה או כי החיים שחייתם בתקופה הזו היו לא מלהיבים כמו בסרטים אשר בהוליווד.
אבל מה אם תחשבו לרגע כי כל הנעורים שלכם אתם קיבלתם דברים שנראים לכם כה ברורים, דברים אותם נערים ונערות בגילכם פשוט לא קיבלו.
נערים ונערות אשר הנעורים שלהם , אותן שנים קסומות פשוט הפכו לשנים של פחד, רעב וכאב.
הרבה אנשים גדולים או קטנים לא מצליחים להכיל את הכאב של ההיסטוריה הקשה של יום השואה.
אחד הסיפורים אשר הינו הכי מסופר הינו על ידי נערה יהודייה בגיל העשרה אשר חייתה בהולנד בזמן מלחמת העולם השנייה ועליית הנאצים לשלטון.
סיפור זה הינו של אנה פרנק.
אנה פרנק לא זכתה לשרוד את מלחמת העולם השנייה ומתה יחד עם אחותה באחד מן מחנות ההשמדה ממחלת הטיפוס.
היחידי שהצליח לשרוד את רדיפות הנאצים ממשפחתה של אנה , היה אביה, אוטו, שרק לאחר מספר שנים החליט לפרסם את היומן אשר כתבה בשנים בהם הסתתרו היא , בני משפחתה, יחד עם משפחות נוספות במקום מחבוא שהכין אביה מבעוד מועד, כאשר הבין כי צורך זה יעלה לאור השמועות שהחלו לעבור בין הקהילות היהודיות.
ביומן זה ניתן להבין מנקודת מבטה של מתבגרת את הקשיים של ילדים בשואה ואל כל אלה התווספו קשיים בשל החוסר המהותי במזון ובפרטיות בשל התנאים הלא קלים של המקום הקטן בו הסתתרו.
זה מדהים לקרוא את כל החששות, התקוות והחלומות של נערה שנמצאת באחד מהדפים הקשים של ההיסטוריה של היהודים ושל ההיסטוריה של מלחמת העולם השנייה בכלל.
יומן זה יכול להיות דרך בה נערים ונערות יכולים קצת יותר להבין מה שעבר על ילדים בני גילם בזמן השואה ועד כמה כל מה שנמצא כרגע בחייהם בעל ערך כה גדול.
כך ידיעת ההיסטוריה של היהודים בזמן מלחמת העולם השנייה נעשה משהו חשוב יותר מסתם דפים בספרי ההיסטוריה עליהם צריך לעבור לקראת בחינה או סתם מידע שעוברים עליו יחד עם מקרים מוכרים נוספים במהלכו של יום השואה בבתי הספר ברחבי הארץ.